Rabbinic judges Eliyahu Abarjil
Court reportedly heard testimony about ultra-Orthodox elementary school teacher 18 months before police found out and indicted him.
The Jerusalem Rabbinic Court allegedly ignored evidence of serious sex crimes perpetrated by a teacher in an ultra-Orthodox elementary school for boys, Haaretz has learned.
The police found out about the alleged crimes only 18 months after the religious court was first informed of them, and indicted the teacher last month.
The teacher, Gil Goren, 45, lived and taught in a settlement in the northern West Bank. In 2010 a soldier living in the community said that Goren had raped him when he was a teen, but initially refused to file a police complaint. [....]
Nir Alfasa, the Public Defender's Office attorney representing Goren, said the evidence in the case was "old and very shaky by the time the rabbinic court was made aware of it and therefore the police were not involved, since the complaint was made anonymously."
Alfasa said his client would respond to the charges in court and that for the past two years "harmful behavior had not repeated itself."
באישום השני נכתב כי בשנים 2008-2007, נהג גורן להזמין את ב', תלמיד בבית ספר יסודי, ללון בביתו. שם, בכמה הזדמנויות , ביקש לבצע בב' מעשים מגונים ו"בכל אחת מן הפעמים נענה ב' לבקשותיו של הנאשם". בהמשך, צוין בכתב האישום כי גורן ניסה אף לבצע מעשה סדום בנער, אך לא הצליח. כתוצאה ממעשים אלו חלה הידרדרות במצבו הנפשי והחברתי של הנער, עד שנזקק לסיוע פסיכולוגי
אולם ממידע שהגיע ל"הארץ" מתברר כי המשטרה יכלה להגיע למידע הרבה קודם לכן. בשנת 2010, לאחר חשיפת הפרשה ביישוב, הגישה רעייתו של גורן תביעת גירושים לבית הדין הרבני האזורי בירושלים. בראש הרכב הדיינים עמד הדיין הוותיק אברהם שיינפלד, ולצדו הדיינים אליהו אברג'יל ומרדכי טולדנו. כתבי הטענות והפרוטוקולים בתיק חסויים בצו שיפוטי, אך שני מקורות שראו את החומר אישרו ל"הארץ" כי בקשת הגירושים היא על רקע המידע שהביאה האשה על מעורבות בעלה בעבירות מין.
בדצמבר 2010 נערך דיון דחוף ראשון בבקשת האשה לגט, ובו שאלו הדיינים את האשה אם הגישה תלונה במשטרה. לאחר שהשיבה בשלילה, החליטו הדיינים שלא לפנות בעצמם למשטרה ובמקום זאת שלחו את האב לתסקיר שירות מבחן ולחוות דעת של פסיכולוגית באשר לשאלה אם ניתן לאפשר לו לפגוש את ילדיו. לכל אורך התנהלות תיק הגירושים - שנה ותשעה חודשים - לא נעשתה כל פנייה למשטרה. זאת אף כי על פי חוק חובה על אדם שיש לו יסוד סביר לחשוב כי התקיימה עבירה כלפי קטין או חסר ישע בידי האחראי עליו - לדווח לעובד סוציאלי או למשטרה.
דיין לשעבר, ששוחח עם "הארץ" וביקש להישאר בעילום שם, ציין כי לדעתו "היה חובה עליהם לדווח למשטרה. אם היתה טענה על עבירות מין בקטינים תפקיד המשטרה הוא לברר זאת". עם זאת הוסיף הדיין כי מדובר במקרה חריג וכי "ב-20 שנה שהייתי דיין, לא נתקלתי במקרה דומה. בדרך כלל כשיש עבירות מין, קודם הדבר מתגלה על ידי המשטרה ואז האשה מגיעה לבקש גט, ולא להפך".
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר בתגובה כי "בדיון הראשון שהתקיים בדצמבר 2010 וזאת חודש וחצי מיום פתיחת התיק, נשאלה האשה האם נשקפת סכנה לילדיה והיא השיבה בשלילה. כמו כן, נשאלה האם התלוננה במשטרה על בעלה ושוב - טענה שלא".
עוד הוסיפו: "ראוי לציין כי בתי הדין מייחסים חשיבות רבה ומטפלים בדחיפות במקרים כדוגמת אלו. במקרה הנ"ל האם טענה בבית הדין כי לא קיימת סכנה לילדיה ולא התלוננה בפני גורמי המשטרה. כמו כן, חתמה במו ידיה על הסדרי ראייה המאפשרים לאב לראות את ילדיו".
עו"ד ניר אלפסה, המייצג את גורן מטעם הסנגוריה הציבורית מסר כי "מדובר באירועים שאירעו לכאורה לפני ארבע ועשר שנים. הבסיס הראייתי לאירוע הישן היה מאוד רעוע עת עלה בבית הדין הרבני ובנסיבות הללו לא היה מקום להפנות את העניין לחקירה משטרתית כל שכן שזהות הקורבן היתה עלומה".
עו"ד בתיה כהנא-דרור, מארגון "מבוי סתום" המסייע למסורבות גט אמרה כי לדעתה "מידע כזה צריך להגיע. במידה והדיינים מסתירים מידע כזה הם עצמם חשופים לתביעה פלילית כמשתפי פעולה". היא מוסיפה כי לצערה, "המנטליות ממנה מגיעים רוב הדיינים היא כי תופעות כאלו מטאטאים מתחת לשטיח והם יכולים להסתדר בתוך המשפחה או הקהילה או שהם רואים את עצמם כמוסמכים לטפל בכך".
The police found out about the alleged crimes only 18 months after the religious court was first informed of them, and indicted the teacher last month.
The teacher, Gil Goren, 45, lived and taught in a settlement in the northern West Bank. In 2010 a soldier living in the community said that Goren had raped him when he was a teen, but initially refused to file a police complaint. [....]
Nir Alfasa, the Public Defender's Office attorney representing Goren, said the evidence in the case was "old and very shaky by the time the rabbinic court was made aware of it and therefore the police were not involved, since the complaint was made anonymously."
Alfasa said his client would respond to the charges in court and that for the past two years "harmful behavior had not repeated itself."
---------------------------------------------------------------------------
לא פחות משנה וחצי לאחר שנודע לבית הדין הרבני בירושלים כי מחנך בתלמוד תורה בשומרון ביצע עבירות מין בקטינים, הגיע מידע זה למשטרת ישראל. רק בחודשים האחרונים הגיע מידע זה לרשויות החוק, והמחנך, גיל גורן, הועמד לדין באשמת אונס.
שנים רבות התגורר גורן (45) ביישוב בשומרון ושימש מחנך בתלמוד התורה המקומי. כמו כן היה בעל חוות סוסים ביישוב סמוך ואירח אצלו ילדים ונערים רבים. בשנת 2010, התלונן צעיר ביישוב שבזמן שהיה נער גורן אנס אותו, אולם לא הואיל לפנות למשטרה בנוגע לכך. לאחר שביישוב נערך בירור פנימי, עזב גורן את המקום ועבר לפתח תקווה. רק בחודשים האחרונים אזר הצעיר כוחות והתלונן במשטרת מרחב שומרון על העבירות. לאחר שהמשטרה הצליחה אף להגיע לצעיר נוסף שהיה קורבן למעשיו של גורן, הוגש בחודש שעבר לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום חמור נגד המחנך.
באישום הראשון, נכתב כי בשנים 2002-1999, היה א' (המתלונן הראשון) תלמיד בבית ספר יסודי, ולאחר שעות הלימודים, נהג גורן להזמין אותו לביתו, לחוות הסוסים ולבריכה באופן קבוע ועל בסיס יומי. בכתב האישום מפורט כי "במספר הזדמנויות, בביתו, ביצע הנאשם מעשי סדום", וכן "במספר הזדמנויות אחרות, בביתו, במכוניתו ובבריכה ביצע הנאשם מעשים מגונים בא'". בכתב האישום נכתב עוד כי מעשים מגונים בא' נעשו פעמים רבות גם בחוות הסוסים, "לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים".
באישום השני נכתב כי בשנים 2008-2007, נהג גורן להזמין את ב', תלמיד בבית ספר יסודי, ללון בביתו. שם, בכמה הזדמנויות , ביקש לבצע בב' מעשים מגונים ו"בכל אחת מן הפעמים נענה ב' לבקשותיו של הנאשם". בהמשך, צוין בכתב האישום כי גורן ניסה אף לבצע מעשה סדום בנער, אך לא הצליח. כתוצאה ממעשים אלו חלה הידרדרות במצבו הנפשי והחברתי של הנער, עד שנזקק לסיוע פסיכולוגי
אולם ממידע שהגיע ל"הארץ" מתברר כי המשטרה יכלה להגיע למידע הרבה קודם לכן. בשנת 2010, לאחר חשיפת הפרשה ביישוב, הגישה רעייתו של גורן תביעת גירושים לבית הדין הרבני האזורי בירושלים. בראש הרכב הדיינים עמד הדיין הוותיק אברהם שיינפלד, ולצדו הדיינים אליהו אברג'יל ומרדכי טולדנו. כתבי הטענות והפרוטוקולים בתיק חסויים בצו שיפוטי, אך שני מקורות שראו את החומר אישרו ל"הארץ" כי בקשת הגירושים היא על רקע המידע שהביאה האשה על מעורבות בעלה בעבירות מין.
בדצמבר 2010 נערך דיון דחוף ראשון בבקשת האשה לגט, ובו שאלו הדיינים את האשה אם הגישה תלונה במשטרה. לאחר שהשיבה בשלילה, החליטו הדיינים שלא לפנות בעצמם למשטרה ובמקום זאת שלחו את האב לתסקיר שירות מבחן ולחוות דעת של פסיכולוגית באשר לשאלה אם ניתן לאפשר לו לפגוש את ילדיו. לכל אורך התנהלות תיק הגירושים - שנה ותשעה חודשים - לא נעשתה כל פנייה למשטרה. זאת אף כי על פי חוק חובה על אדם שיש לו יסוד סביר לחשוב כי התקיימה עבירה כלפי קטין או חסר ישע בידי האחראי עליו - לדווח לעובד סוציאלי או למשטרה.
דיין לשעבר, ששוחח עם "הארץ" וביקש להישאר בעילום שם, ציין כי לדעתו "היה חובה עליהם לדווח למשטרה. אם היתה טענה על עבירות מין בקטינים תפקיד המשטרה הוא לברר זאת". עם זאת הוסיף הדיין כי מדובר במקרה חריג וכי "ב-20 שנה שהייתי דיין, לא נתקלתי במקרה דומה. בדרך כלל כשיש עבירות מין, קודם הדבר מתגלה על ידי המשטרה ואז האשה מגיעה לבקש גט, ולא להפך".
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר בתגובה כי "בדיון הראשון שהתקיים בדצמבר 2010 וזאת חודש וחצי מיום פתיחת התיק, נשאלה האשה האם נשקפת סכנה לילדיה והיא השיבה בשלילה. כמו כן, נשאלה האם התלוננה במשטרה על בעלה ושוב - טענה שלא".
עוד הוסיפו: "ראוי לציין כי בתי הדין מייחסים חשיבות רבה ומטפלים בדחיפות במקרים כדוגמת אלו. במקרה הנ"ל האם טענה בבית הדין כי לא קיימת סכנה לילדיה ולא התלוננה בפני גורמי המשטרה. כמו כן, חתמה במו ידיה על הסדרי ראייה המאפשרים לאב לראות את ילדיו".
עו"ד ניר אלפסה, המייצג את גורן מטעם הסנגוריה הציבורית מסר כי "מדובר באירועים שאירעו לכאורה לפני ארבע ועשר שנים. הבסיס הראייתי לאירוע הישן היה מאוד רעוע עת עלה בבית הדין הרבני ובנסיבות הללו לא היה מקום להפנות את העניין לחקירה משטרתית כל שכן שזהות הקורבן היתה עלומה".
עו"ד בתיה כהנא-דרור, מארגון "מבוי סתום" המסייע למסורבות גט אמרה כי לדעתה "מידע כזה צריך להגיע. במידה והדיינים מסתירים מידע כזה הם עצמם חשופים לתביעה פלילית כמשתפי פעולה". היא מוסיפה כי לצערה, "המנטליות ממנה מגיעים רוב הדיינים היא כי תופעות כאלו מטאטאים מתחת לשטיח והם יכולים להסתדר בתוך המשפחה או הקהילה או שהם רואים את עצמם כמוסמכים לטפל בכך".
No comments:
Post a Comment