Search This Blog

Wednesday, March 23, 2011

כל מה שרצית לדעת על השוק האפור

בני רביזדה, זה שהמשטרה אהבה לכנות "בנק ישראל של השוק האפור"















אבל פחדת לשאול את ההוא ששלח מבט לברך השמאלית שלך ואמר שהוא סומך עליך שתחזיר את הכסף בזמן

"הלווית לבנאדם הרבה כסף, איך אתה דואג שהוא יחזיר לך אותו?". ככה שאל פעם מי ששאל את בני רביזדה, זה שהמשטרה אהבה לכנות "בנק ישראל של השוק האפור". רביזדה לא התבלבל. "אני מסתכל לו בעיניים", ענה בפשטות, "והוא כבר יודע שהוא צריך להחזיר את הכסף". ככה, בלי יותר מדי מילים, סיכם האיש את מה שכולנו ידענו על חוקי המשחק של המלווים בריבית. התדמית הזאת מלווה אותם מהיום שנולד המונח "שוק אפור", וזה קרה ביום שהכלכלה הפכה לפיננסית וקמו מוסדות מאורגנים כמו בנקים, בתי השקעות וחברות ביטוח.

למרות הדימוי הפלילי של התחום האפור, הכלכלנים מתעקשים שהמדינה לא יכולה לשרוד בלעדיו. ואם הוא כל כך מהותי ליציבותנו, יש כמה דברים שכל אחד מאיתנו צריך לדעת עליו.

1. כן, זה חוקי. חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות מסדיר את גובה הריבית שמותרת בגבייה, ומעניק רישיונות ממשלתיים לגופים שעוסקים בכך. זה מסביר למה הנוגעים בדבר מגדירים את עצמם כאנשי עסקים לגיטימיים, אפילו שהם שייכים לזן אלים ותובעני יותר מפקידי בנק. אותן הלוואות חוץ־בנקאיות הן מקור ההכנסה העיקרי של השוק האפור, והן מה שהכלכלנים מגדירים כחלק הכרחי מכלכלת המדינה. למעשה, מי שלא יכול לקבל הלוואה דרך הבנק (בין אם מדובר בבעלי חברות גדולות או באנשים פרטיים) פונה לגופים החלופיים האלה, ששמחים להעניק לו את מלוא הסכום המבוקש. נכון שרוב האנשים שנדחים בידי הבנק מוגדרים כבעייתיים מבחינה פיננסית, אבל יש יוצאים מהכלל. למשל בעלי חשבון שהפך למוגבל בגלל שהמעביד איחר בתשלום משכורת, אנשים שמתקשים למצוא ערבים, או כאלה שמקבלים הלוואה חלקית מהבנק



ההתנהלות בשוק האפור פשוטה. לרוב אין צורך בביטחונות ובערבים, וההיסטוריה הפיננסית של המבקש לא ממש מעניינת את המלווה: באמצעות שלושה תלושי משכורת וכמה שיקים דחויים אפשר לצאת עם הלוואה שיכולה להגיע עד 100 אלף שקל. ואם מבקשים סכומים גדולים יותר? אין בעיה. תעמידו בתמורה להלוואה נכס נדל"ני או פריט יקר ערך, וזה הכל. אבל לפשטות הזאת יש מחיר גבוה.

2. הריבית בשוק האפור יכולה להגיע לפי עשרה ויותר מהמקובל במערכת הבנקאית. וזה בדיוק מה שמוביל את הלווים להסתבכויות מיותרות. ל־א', מפעיל חברה גדולה בתחום ההלוואות, יש תשובה מוכנה לטענות: "הלקוחות שלי יודעים בדיוק מה יהיה גובה ההחזר החודשי שלהם. אם הם חותמים על משכנתאות ולוקחים הלוואות בבנקים, הם יגלו פתאום שהתשלום החודשי שלהם הולך וגדל".

ההשוואה למערכת הבנקאית לא מופרכת במקרה הזה: לפי הערכות זהירות מגלגל השוק החוץ־בנקאי בארץ כ־10־15 אחוז מכלל האשראי במשק, והשחקנים הגדולים בו מרוויחים סכומי עתק. אם נחזור רגע לבני רביזדה, אז לפי גורמים במערכת המשפטית היה היקף הפעילות שלו כמו זה של בנק קטן, אפילו שהעסק התנהל מקרוואן קטן ובעזרת מחשבון יד בלבד.

את הגידול המשמעותי ביותר רשם השוק האפור ב־2008 בזמן משבר האשראי, אבל גם תקנות עכשוויות מביאות עוד לקוחות לא מרוצים לפיתרונות חוץ־בנקאיים. למשל מלחמתו של נגיד בנק ישראל בבועת הנדל"ן: פישר דרש מהרוכשים להגדיל את סף ההון העצמי כדי לקבל משכנתה, והוביל עוד כמה מאות זוגות צעירים להשלים את הכסף בדרכים לא פורמליות (ואם כבר מדברים, אז לשוק הדירות לא עזר המהלך של פישר בכלל).

3. הם לא רק מעניקים הלוואות, הם גם קונים חובות. כמו כל איש עסקים מחונן, גם אנשי השוק האפור הרחיבו את תחום פעילותם וכיום הם מוכנים לקנות את החובות שלכם. מכירים את המונח "ניכיון שיקים"? זה בדיוק זה. נגיד שקיבלתם שיק מלקוח, והשיק חזר. ונגיד שהתקשרתם ללקוח, והוא הודיע לכם שאין לו שום כוונה לשלם את החוב. מה תעשו? האפשרות הראשונה היא לפנות להוצאה לפועל, רק שהתהליך הזה עלול להיסחב המון זמן, ובכל שלב יכול הלקוח שלכם להכריז על עצמו כ"חדל אמצעים" - דרך חוקית שפוטרת אותו מלשלם לכם יותר מכמה שקלים ספורים בכל חודש. כאן נכנסים לתמונה הנשמות הטובות מהשוק האפור, להלן הגובים. הם יקנו את החוב שלכם, במזומן, תמורת 40־75 אחוז מהיקפו. אמנם זה לא כל הסכום, אבל בהתחשב באלטרנטיבה אין לכם הרבה ברירה.

הגובים בטוחים שיצליחו להשיג את כל החוב, בתוספת ריבית כמובן. והם יודעים על מה הם מדברים: הלקוח שלכם אולי לא מתרגש מכם או מפקידי ההוצאה לפועל, אבל לגובה עם שם המשפחה הנכון הוא בטוח ימצא את הכסף. נשמע כמו עולם שלישי? יכול להיות. בנק ישראל מצידו מדגיש שהוא לא מפקח על המתרחש בשוק האפור, אלא רק על המערכת הבנקאית הממוסדת; ומשטרת ישראל, שפועלת רבות לאחרונה נגד משפחות הפשע, מוסרת בתגובה שאין יחידה ארצית שמטפלת בגביית שיקים חוזרים, וחוזרת על נושא כוח האדם שחסר לה. ואם תשאלו את המלווים בריבית קצוצה, הם יטענו שלמשטרה אין מה לחפש אצלם.

4. האפור רוצה להיות לבן. בשנים האחרונות מנסים ראשי השוק האפור להתנער מהרדיפות המשטרתיות אחריהם, ולכן הופכים את הפעילויות שלהם לשקופות ולחוקיות. כל חברה אוחזת בעורך דין צמוד שמוציא חוזים מפורטים וברורים ומכתבי התראה במקרי הצורך. אל תתבלבלו: אם זה לא עוזר חוזרות השיטות הישנות, אבל היקף השימוש בהן זניח. נראה שהם חושבים שאת ההכשר האמיתי הם יקבלו באמצעות כניסה לעולם העסקים, למשל בשימוש בבוררות.

הנה דוגמה די טרייה: בקיץ 2007 נרשמה עליית מדרגה בסכסוך העסקי בין ליגד רוטלוי ויגאל לנדאו, מנהלי החברה הבורסאית רציו, לבין שלומי שוקרון, בעל מניות קטן בחברה. כשהעניינים הסתבכו פנתה רציו לחברת האבטחה בבעלות אהרון אביטן, אחיו של העבריין המנוח הרצל אביטן. הצדדים נפגשו בווילה של מאיר אברג'יל בכפר טרומן, והאחרון שכנע את שוקרון להעביר את הסכסוך לבוררות אצל משפטן מקצועי. אבל לאחרונה החליט בית המשפט לבטל את הבוררות בשל נוכחות גורמים עברייניים בתהליך

צעד מתקדם יותר נקט מי שמוגדר כ"מלך השוק האפור", שלי נרקיס, שכמעט הפך לחבר דירקטוריון בחברת אמבלייז. אלי רייפמן, מייסד החברה, נקלע לבעיות תזרימיות בשל ניסיונות השתלטות חיצוניים. הוא פנה לנרקיס, וזה הלווה
לו 20 מיליון דולר בריבית של 130%. "נרקיס הוא בנקאי לכל דבר", אמר רייפמן בראיון עיתונאי. אבל כשהלווה לא הצליח להחזיר את חובו, נרקיס ניסה להפוך את המניות המשועבדות שהחזיק לשלו ולהשתלב בחברה כחבר בדירקטוריון. למה רק ניסה? כי שעות ספורות לפני תחילת ההצבעה גילה נרקיס שייפוי הכוח שקיבל מרייפמן לא התקבל. נרקיס החליט שלא להילחם, ועבר לגבות את כספו באמצעות בית המשפט.

הסיפור של אמבלייז ונרקיס הציף שאלה עקרונית: האם ניתן למנוע מאדם להיות חלק אינטגרלי מחברה ציבורית רק בגלל שהוא פועל בעיקר בשוק האפור? תהיה התשובה אשר תהיה, נראה שהשתלבותם של האנשים האפורים במוסדות לגיטימיים היא רק שאלה של זמן. מאחורי הקלעים כבר מתרחשים מהלכים כאלה, שבינתיים נסתרים מעיני הציבור בגלל חששם של ראשי החברות הלגיטימיות למוניטין שלהם. אבל בסופו של דבר יקום הגורם שירצה לא רק ליהנות מתזרים החברה שהשקיע בה אלא גם להיות בקדמת הבמה, ואז זה יקרה: בהיעדר אפשרות חוקית למנוע מהלך כזה, בהחלט ייתכן מצב שבו כספי קופות הגמל והפנסיה שלכם יהיו מושקעים בחברות ששייכות למה שהמשטרה מכנה "משפחות פשע".

1 comment: