ישראלי ישלם קנס שיא לארה"ב

הישראלי גרי שאלון, שהוסגר לארה"ב, ישלם 403 מיליון דולר במזומן במסגרת הסדר מקיף מול רשויות החוק האמריקאיות. שאלון הואשם בפריצה למחשבים של גופים פיננסים גדולים וגניבת זהויות על מנת לבצע הונאת ענק בניירות ערך. ההסדר, שנחתם מול משרד המשפטים ורשות ניירות ערך האמריקאים, יביא לסיומם של שלושה הליכים פליליים ותביעה אזרחית אחת שהוגשו נגד שאלון בארה"ב. מדובר ככל הנראה בקנס הפרטי הגדול ביותר שישראלי אי פעם שילם לרשויות בארה"ב במסגרת הסדר.

הסכום ששאלון (33) ישלם נחשב לגבוה מאוד גם ביחס לקנסות שהוטלו בעבר על תאגידי ענק ישראלים כמו טבע, ששילמה 519 מיליון דולר לאחר שהודתה במתן שוחד לעובדי ציבור זרים כדי שיקדמו את תרופת הדגל שלה — הקופקסון. מקרה בולט נוסף הוא ההסדר שאליו הגיע בנק לאומי עם הרשויות, אחרי שהודה בסיוע לאזרחים אמריקאים להתחמק מתשלום מס. הבנק שילם לרשויות 400 מיליון דולר.

במסגרת ההסדר שאלון שוחרר מהכלא הפדרלי במנהטן לאחר כשנתיים מאסר בפועל, כאשר התקופה שבה היה עצור בישראל קוזזה מימי המאסר. בשלב זה, ועד אשר ההסדר הכספי שיושם כמעט במלואו יסתיים, קיים עדיין צו עיכוב יציאה מארה"ב נגד שאלון. לא ידוע בשלב זה אם בכוונתו לחזור בעתיד לישראל, אך על פי הערכות הוא צפוי בשלב ראשון לחזור לרוסיה, שממנה עלה לישראל כילד.

כים להודות בביצוע תרמית בניירות ערך ופשעי סייבר ולשלם לרשויות בארה"ב סכום עתק של 403 מיליון דולר במזומן. מדובר בכספים שהיו שייכים לשאלון באופן ישיר ויועברו כעת לידי הרשויות בארה"ב במסגרת הסכם חילוט. הכספים הם חלק מנכסים בשווי מוערך של 2 מיליארד דולר הקשורים לשאלון שהרשויות האמריקאיות איתרו במסגרת ההליכים המשפטיים נגדו.

במסגרת שיתוף הפעולה בהסדר, שאלון התחייב למסור לרשויות בארה"ב מידע רב על נכסים שצבר בשנים האחרונות, הן במסגרת עסקי הימורים ופורקס (מסחר על שערי מט"ח) שניהל ברחבי העולם והן במסגרת הונאת ניירות הערך שביצע לכאורה ביחד עם אחרים. כפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט", עם פתיחת החקירה ה־FBI איתר מסמכים בנקאיים שמהם עלה כי שאלון החזיק כ־100 מיליון דולר בחשבונות בנק בשוויץ. כספים אלה הוקפאו על ידי הרשויות בארה"ב והם חלק מהסכום שכלול בהסדר החילוט שעליו חתם שאלון.

אלא שבעקבות ההסדר התברר שסכום זה הוא רק חלק קטן מהנכסים ששאלון צבר. המידע שהעביר לרשויות בארה"ב כלל חשיפה של לא פחות מ־81 חשבונות בנק ברחבי העולם, חלקם כאלה שלא היו ידועים כלל לרשויות, במדינות כמו שוויץ, גיאורגיה וקפריסין וכן במקלטי מס כמו איי הבתולה. חשבונות אלה כללו מאות מיליוני דולרים במזומן, שכעת כאמור יועברו לאוצר המדינה של ארה"ב.

מלבד כסף שאלון חשף גם נכסים נוספים, כמו למשל מניות בחברת סטארט־אפ אמריקאית שפיתח אפליקציה להזמנת שליחויות מזון. החברה, שלה יותר מ־700 אלף משתמשים רשומים, מוערכת בשווי של עשרות מיליוני דולרים. גם נכסים אלה יועברו לחזקת הרשויות בארה"ב במסגרת ההסדר.

"הרשויות בארה"ב הופתעו מכמות הנכסים שצבר בחור כל כך צעיר, חלקם במסגרת מיזמים עסקיים לגיטימיים, וכן מהטכנולוגיות המתקדמות שבהן בחר להשקיע", אמר ל"כלכליסט" גורם המקורב לפרשה.

הפרשה שבמרכזה עומד שאלון החלה להתגלגל באוגוסט 2014, לאחר שהתגלתה פריצה למחשבי אחד הבנקים הגדולים בארה"ב — ג'יי.פי מורגן. בפריצה, שהוגדרה על ידי כלי תקשורת בארה"ב כ"אחת הגדולות בכל הזמנים", נגנבו פרטים של עשרות מיליוני משקי בית ושבעה מיליון עסקים - כך על פי דיווחים זרים.

בעקבות הפריצה נפתחה חקירה מקיפה של הרשויות בארה"ב ואלו השקיעו בה משאבים רבים. מלבד ה־FBI היו מעורבים בה גם כוח משימה למאבק בפשעי סייבר בשירות החשאי האמריקאי וכן כוח משימה למאבק בהלבנת הון במחלקה לביטחון המולדת.

מהחקירה עלה חשד לכך שחמישה אנשים פרצו למחשבים כדי לגנוב פרטי משתמשים לצורך ביצוע הונאת ניירות ערך. בנוסף התעורר חשד כי שניים מהמעורבים הם אזרחים ישראלים המתגוררים בארץ — שאלון וזיו אורנשטיין. במסגרת החקירה גייסו הרשויות בארה"ב שני עדי מדינה. באמצע 2015, בעקבות שיתוף פעולה מודיעיני עם חוליית אינטרפול במטה הארצי של משטרת ישראל ועם יחידת חקירות פשעי הסייבר של להב 433, שאלון ואורנשטיין נעצרו בישראל.

שלושה כתבי אישום נפרדים הוגשו נגד השניים בארה"ב, ובהם אישומים על שורה של עבירות, כמו חדירה לחומר למחשב, הימורים באינטרנט, עבירות ניירות ערך, הפעלת עסק בלתי חוקי להעברת כסף והלבנת הון. בעקבות אישומים אלו, ובהסכמתם של השניים, הכריז עליהם בית המשפט המחוזי בירושלים כברי הסגרה ולפני יותר משנה הם הוסגרו לארה"ב. במקביל, וכפי שמקובל בארה"ב, רשות ניירות ערך האמריקאית פתחה בהליך אכיפה מינהלי נגדם שבו דרשה שיושת עליהם קנס כספי.

באחד מכתבי האישום נטען בין היתר ששאלון היה אחראי לתקיפות סייבר של שני מוסדות פיננסיים בשם E*Trade ו־Scottrade. מטרת התקיפות היתה גניבת מידע פרטי של לקוחות אותם מוסדות. מידע זה, כך על פי האישום, שימש אותם כדי להציע ללקוחות אלו לקנות מניות שבהן סחרו הנאשמים ואחרים.

בכתב אישום אחר שהוגש במדינת ניו יורק נטען ששאלון, אורנשטיין ואדם נוסף בשם ג'ושוע אהרון עשו שימוש בפרטי מידע שנגנבו כדי לרקוח הונאת משקיעים רחבה בארה"ב, תוך שימוש בלפחות 131 דרכונים השייכים ל־17 מדינות שונות ו־65 מסמכי זהות מזויפים, כמו רישיונות נהיגה. אהרון, אזרח אמריקאי שנמלט לרוסיה עם פתיחת החקירה, הסגיר את עצמו לפני כמה חודשים לידי הרשויות בארה"ב.

על פי האישום, כחלק מתוכנית ההונאה זיהו השותפים חברות דלות סחירות בבורסות בארה"ב כיעד להרצה. שאלון הקים במקביל שתי חברות קש, בעוד אורנשטיין פתח עבור החברות חשבונות ברוקרים בארה"ב. אורנשטיין ניהל את החשבונות הללו תחת הנחיותיו של שאלון. חשבונות הברוקרים, נטען באישום, נפתחו באמצעות שמות בדויים ודרכונים מזויפים ממדינות כמו צרפת ואנגליה. השותף השלישי אהרון הקים במקביל חברת קש ששימשה את השלושה להלבנת הרווחים שצברו.

לפי כתב האישום, השלושה פעלו בשיטה המכונה Pump and Dump (לנפח ולזרוק): בשלב הראשון של ההונאה, השותפים רכשו את כל או מרבית מלאי המניות שנסחרות באופן חופשי בחברה שסימנו. מניות אלו הוחזקו על ידי שאלון ואהרון בחשבונות הברוקרים. על פי כתב האישום מדובר במניות של לפחות שבע חברות. בשלב השני, נטען, שאלון, אהרון ושותפים נוספים ניפחו ("pump") באופן מלאכותי את ערכן של המניות בשתי דרכים: ביצוע סדרת עסקאות תרמיתיות באופן עקבי במשך כמה ימים כדי להעלות את ערכן לצד הפצת מיליוני הודעות מייל מפוברקות (ספאם) שנועדו לקדם את רכישת המניות.

הודעות המייל, נטען, כללו מידע כוזב, משום שהן כללו דיווח על כך שהמסחר במניות אלו הוגבר ולכאורה מעיד על ביקוש לגיטימי למניות. "בפועל", נטען, "כל המסחר בתקופה הזו נבע מהסחר המניפולטיבי שבוצע על ידי השותפים. כל מטרתן של מיליוני הודעות אלה היתה לרמות משקיעים תמימים ולגרום להם לרכוש מניות אלו תוך מצג שווא בדבר ערכן של המניות".

בשלב השלישי, לאחר שערכן של המניות עלה, השותפים מכרו את כל מניותיהם באופן מתואם ("dump") וכך גרפו לכיסם רווחים גדולים. כך, לפי האישום, הרוויחו השניים מיליוני דולרים באופן לא חוקי על ידי מכירת המניות מחשבונות הברוקרים בתיאום עם שותפיהם, שמכרו גם הם את המניות שהיו בידם. "מהלך זה של מכירה מתואמת וכללית הפעיל לחץ שלילי על ערך המניות וגרם לערכן לצנוח וחשף את המשקעים התמימים שנפלו קורבן למצג השווא להפסדים משמעותיים", נטען עוד.

שישה משרדי עורכי דין שונים — חמישה בארה"ב ואחד בישראל — היו מעורבים במשא ומתן שניהל גרי שאלון עם הרשויות בארה"ב לקראת ההסדר.

מי שניהל את המגעים מישראל עם הרשויות האמריקאיות בסוגיות האזרחיות היה עו"ד דוד בר־אל, המתמחה בדיני חברות ומשפט מסחרי בינלאומי. בר־אל מלווה את שאלון בשנים האחרונות ובעיקר מאז הוסגר לארה"ב.

על הצדדים הפליליים והנוספים של ההסדר היו אמונים בין היתר משפטנים כמו פרופ' אלן דרשוביץ, מעורכי הדין המובילים בארה"ב ומקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו; עו"ד ריצ'רד היידמן, מייסד פירמת עורכי דין היידמן, נודלמן אנד קליק מוושינגטון הבירה; עו"ד פול שכטמן, מומחה לעבירות ני"ע, ועו"ד ברברה ג'ונס, לשעבר שופטת פדרלית בכירה, שותפים בפירמת בריסוול בני יורק; ועו"ד מייקל סושניק, פרקליט צווארון לבן מוכר מניו יורק.