אוקראינה לישראל: הסגירו שר לשעבר שמואשם בשחיתות

התפתחות דרמטית בפרשת שר האנרגיה האוקראיני לשעבר, אדוארד סטביצקי: אוקראינה הגישה באחרונה לישראל בקשה רשמית להסגיר לידיה את סטביצקי (44), כיום מיליארדר המתגורר בכפר שמריהו, שקיבל אזרחות ישראלית ומואשם בארצו בעבירות שחיתות והונאה במיליוני דולרים. 

ההתפתחות בפרשה אירעה בשבוע שעבר, כאשר "קייב פוסט" דיווח כי סגן התובע הכללי באוקראינה, יבגני יאנין, הגיש בקשת הסגרה רשמית לישראל. "הבקשה הועברה ויש לי אישור רשמי שהיא הגיעה ליעדה", אמר יאנין בטלוויזיה. 

כבר באוקטובר 2014 פורסמו בארץ ידיעות ראשונות על כך שאוקראינה בוחנת אפשרויות שונות, כולל שישראל תסגיר לידיה את סטביצקי, שכיהן כשר האנרגיה בממשלתו של ויקטור ינוקוביץ' ונמלט מיד עם הדחת הנשיא לשעבר בתחילת 2014 . 

לטענת האוקראינים, סטביצקי ביצע עבירות שחיתות במהלך כהונתו, ובחיפוש בביתו אף נמצאו 42 קילוגרם זהב וכחמישה מיליון דולר במזומן. קייב טענה כי סטביצקי הגיע בינתיים לישראל וקיבל אזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות. 

סטביצקי טען כי הוא הגיע ארצה כבר בפברואר 2014, זמן קצר לאחר פיטוריו. הוא טען שיש לו סבתא יהודייה ושהתחיל את תהליך קבלת האזרחות הישראלית עוד באוקראינה. לדבריו הוא הפסיק את התהליך כשמונה לשר ועם הגעתו ארצה, חידש אותו. 

ככל הנראה הוא נכנס לישראל כתייר וביקש במשרד הפנים להחליף סטטוס. הוא אף החליף את שמו לנתן רוזנברג, וטען כי יש לו קרובים בארץ "כבר 20 שנה". 

הפרשה עוררה זעם בממשל האוקראיני החדש. אנטון גרשנקו, שהיה יועץ בכיר של שר הפנים האוקראיני, אמר: "ידוע לי שמדינת ישראל, לא ברור בשל איזה סוג של שירות שייתכן והוענק לה, החליטה להעניק לסטביצקי אזרחות".  

באוגוסט 2014 סטביצקי הוכרז כמבוקש על ידי האינטרפול, אך כעבור כמה חודשים ההודעה על כך הוסרה מאתר הארגון. בדצמבר פורסמה הודעה רשמית של שרות הביטחון האוקראיני (SBU) על כך שסטביצקי ניסה לגנוב כ-14 מיליון דולר מתקציב המדינה. 

דוברת הארגון הודיעה שמדובר בניסיון מרמה באמצעות חברה שחתמה על חוזה לסילוק חומרים רעילים, למרות שהייתה חסרת ניסיון בתחום, וכי החברה זייפה את כמויות החומרים שהועברו לכאורה לחו"ל להשמדה. 

כעבור פחות משנה וחצי, באפריל 2016, סטביצקי הוכרז שנית כמבוקש על ידי האינטרפול. זאת לאחר שבארגון קיבלו את העמדה האוקראינית, לפיה היא אינה מבקשת להסגיר את סטביצקי מסיבות פוליטיות. 

באותו חודש, זמן קצר לאחר ההכרזה של האינטרפול, העבירה  הפרקליטות הראשית של אוקראינה לשרת המשפטים איילת שקד בקשה רשמית לסייע בחקירת סטביצקי. הבקשה נמסרה לשרה באופן אישי על ידי  הפרקליט הצבאי הראשי של אוקראינה, אנאטולי מטיוס.

כעבור חצי שנה, באוקטובר 2016, סגן התובע הכללי יאנין הודיע שאם סטביצקי לא ישתף פעולה – בית המשפט בקייב ישפוט אותו בהיעדרו. 

בשבוע שעבר אירעה  ההתפתחות דרמטית האמורה, כאשר ה"קייב פוסט" דיווח שיאנין הגיש לישראל בקשת הסגרה רשמית. במקביל, סנגורו של סטביצקי, יורי איבסצ'נקו, אמר שהאינטרפול החליט להפסיק את המצוד אחר השר לשעבר. 

נוסף להאשמות בשחיתות, סטיבצקי קשור לכאורה, לפי העיתונות באוקראינה, גם לפעילות חברת BRSM-NAFTA שהסתבכה בפלילים. החברה חשודה בזיוף דלקים, ערבוב חומרים מסוכנים והעברה של דלקים שלא עומדים בתקנים תוך העלמות מסים. 

החברה הסתבכה עוד יותר לאחר שבפיצוץ באחד ממחסניה ביוני 2015 נהרגו שישה בני אדם ונגרם אסון אקולוגי כבד. חקירת האסון גרמה לגילוי קשרים נוספים לכאורה בין החברה לסטביצקי. 

לאחר שמשפחות הרוגים ופצועים באסון תבעו את החברה, דיווחים שונים ציטטו גורם "המקורב להליך המשפטי", שלטענתו "קרובי משפחה של עובדי חברה שנהרגו בפיצוץ" שתובעים את החברה הודיעו כי  "בריונים של סטביצקי" מפעילים עליהם לחץ בשיחות טלפון לבטל את תביעות הנזיקין.