בגדת באשתך? לא תוכל להמשיך לכהן כרב

אילוסטרציה

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של רב תושב אילת להשיבו לעבודה לאחר שפוטר על ידי המועצה הדתית בטענה שניהל קשר רומנטי בזמן שהיה נשוי, ובכך עבר על הנהלים. בית המשפט: מצאנו כי היה בסיס לטענת המפטרים

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע אישר את פיטוריו של תושב אילת שהועסק במועצה הדתית. זאת בשל התנהגות שאינה ראויה לעובד ציבור שמשמש כרב, ושהתבטאה בקיום קשר אינטימי עם אשה בזמן שהיה נשוי. מאז שהתפוצצה הפרשה העניין הפך לשיחת היום באילת

מפסק הדין עולה כי הרב התקבל לעבודה במועצה הדתית בשנת 1997 והועסק בהיקף של חצי משרה כרב שכונתי וחצי משרה כמשגיח כשרות. בחודש נובמבר 2010 הודיעו ראשי המועצה הדתית לרב כי עבודתו מופסקת לאלתר, זאת לאחר שימוע שנערך לו כמה ימים קודם להודעה.

במקביל, הוציאו רבני העיר מכתב שהופנה לוועדי בתי הכנסת בעיר בו הודיעו כי הוא "אינו יכול לכהן עוד כרב בבתי הכנסת ולמלא תפקיד רבני".

טרם השימוע שלחה קבוצת רבנים מהעיר מכתב לרב הכולל דרישה להעביר לידם בהקדם פלטי שיחות נכנסות ויוצאות מהטלפון הנייד שלו, וכן רשימת מסרונים. זאת לאחר פניות רבות שהתקבלו אצלם בטענות על התנהגות שאינה הולמת רב לכאורה. הרבנים טענו כי פלטי השיחות והמסרונים לא הועברו לרשותם.

הרב לא השלים עם פיטוריו ופנה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה להחזירו לתפקיד, לצד תשלום פיצוי כספי בסך של מיליון שקל.

בתביעה שהגיש כנגד המועצה הדתית ונגד שני רבני העיר, הרב משה הדאיה והרב יוסף הכט, טען כי פיטוריו נעשו על פי שמועות, ואין כל ראיה אמיתית לקיום הקשר עם אותה אשה, שלטעתנו התחיל בכלל לאחר שהתגרש.

הרב גם טען בכתב התביעה כי לא הובאו ראיות לקיומו של קשר כזה, והכל מבוסס על עדות שמיעה או של מי שיש לו אינטרס לפגוע בו. עוד טען כי אין הנחייה לפטרו בשל קיום קשר עם אשה בעת נישואיו, שכן האיסור הוא הלכתי בלבד. לגבי דרישת הרבנים לפלטי השיחות והמסרונים, טען כי מעולם לא קיבל את המכתב המדובר.

המועצה הדתית אילת, שיוצגה באמצעות עו"ד שרון חכמון־אלמקייס, טענה בכתב ההגנה כי "תפקידו של רב שכונה מחייב דוגמה אישית לציבור בכל הקשור לניהול אורח חיים דתי".

בנוסף, טענה המועצה הדתית כי "בשימוע לפני הפיטורים הודה הרב בקיומו של קשר זוגי עם אשה שנוצר לאחר שהתגרש, אך טענתו זו הוכחה כלא נכונה בשל מכתבים שהצביעו על הקשר עוד לפני שהתגרש".

השופט הציג לפני פסיקתו חוזר מנכ"ל של משרד הדתות, בו נקבע כי "כל עובדי מועצה דתית חייבים לקיים אורח חיים דתי ומוסרי, והם כפופים להוראות
רב העיר. זהו תנאי בל יעבור להעסקתו של כל עובד במועצה
בטרם הכריע, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי שאלת חוקיות הפיטורים תתקבל לאחר בירור האם הרב ניהל את הקשר עם האשה האחרת בטרם התגרש.

בית הדין קבע כי הראיות והעדויות שהציגה המועצה הצביעו כי הרב קיים את הקשר בהיותו נשוי. "מאחר שמצאנו כי היה בסיס לטענה כי התובע ניהל קשר עם אשה במהלך נישואיו, נמצא צידוק להודעת הרבנים לבתי הכנסת, לפיה התובע אינו משמש עוד כרב ואינו יכול לשמש בתפקידים אחרים של רב. יכולים אנו להבין כי המכתב פגע בתובע ובמשלח ידו, אך כפי שהראינו, היה זה התובע שהביא זאת על עצמו"

"בנסיבות אלה", הוסיפו בבית הדין, "תפקידם של הרבנים כממונים על התובע מבחינה הלכתית, חייב אותם להוציא את המכתב, ולכן קמה להם עילת ההגנה, ולפיכך יש בכך כדי להצדיק את הקביעה כי התובע אינו ראוי לשמש עוד בתפקידו כרב שכונה כמו גם כמשגיח כשרות", קבע בית הדין.

בית הדין פסק כי לא נמצא פגם בהחלטה לפטר את הרב, ודחה את תביעתו הכספית.

את תגובת הרב לא ניתן היה להשיג . פרקליטו העדיף שלא להתייחס. נודע כי בכוונת הרב לערער על פסק הדין.