נא להכיר: הקלאבריות החרדיות של ירושלים

נשים חרדיות במועדון לקראת סוף השבוע האחרון

הדי.ג'י. מאחורי פרגוד

קבוצת חרדיות מצאה את הפתרון המושלם להנות מריקודים סוחפים: מסיבות לנשים. הן רוקדות לצלילי ריהאנה וביונסה, אבל ה-DJ מסתתר מאחורי וילון ושירים עם מלים גסות מצונזרים. המשקה הפופולרי הוא וודקה רד בול, וקוד לבוש דווקא אין – אבל לסביות נדרשות להישאר בחוץ

אם חשבתם שהנשים החרדיות לא יודעות לבלות – תחשבו שוב. בחודשים האחרונים התפתחה בעיר סצנת בילוי תוססת המיועדת בעיקר עבור נשות המגזר, המעוניינות לרקוד לצלילי הלהיטים העדכניים ביותר באופן כשר לגמרי.

לדברי חרדיות המשתתפות במסיבות אלו, נמאס להן לרקוד רק בחתונות לצלילי שירים דתיים כמו 'משיח משיח' והן רוצות להשתחרר עם מוזיקת פופ עדכנית וקצבית. את הליין המיוחד מארגנת יחצנית חרדית מאחד היישובים הסמוכים לעיר.

תמיד אהבתי לרקוד", היא מספרת. "לאחר שחזרתי בתשובה, לפני יותר מעשור, כבר לא יכולתי לצאת למועדונים. לפני כמה חודשים נקלעתי במקרה למסיבה

לנשים חילוניות בלבד והחלטתי להעתיק את זה למגזר החרדי. מיד לאחר מכן הרמתי טלפון לחברות, שכרנו מועדון שיהיה סגור רק עבורנו וקיימנו מסיבה. היו שם 70 נשים חרדיות. משם התפתחנו והתחלנו לקיים את המסיבות שלנו פעם בשבוע-שבועיים".

כיום מקיימות הבנות את המסיבות שלהן במועדון המלך בבר ששוכן ברחוב שמאי, בלב מרכז העיר. בכל פעם שמתקיימת המסיבה, המקום נסגר עבורן והופך לשטח סטרילי מגברים. הנשים הציבו לבעלי המקום שורת כללים נוקשה הכוללת איסור על שהייה של גברים במתחם הבילוי, כולל עובדים, כאשר אפילו ה-DJ נאלץ לתקלט מאחורי וילון בחדר סגור על מנת שלא ייווצר קשר בינו לבין הנשים.

לא רק בני המין הגברי אינם רצויים: גם לסביות מוצהרות אינן עוברות סלקציה, במטרה לשמור על המקום חף מכל מיניות. אפילו המלצריות נדרשות להתלבש בצניעות.

מי שמנצח על עמדת ה-DJ שמאחורי הווילון הוא הבעלים של 'המלך בבר' רועי כהן, דתי בעצמו. "מדובר במסיבה רגילה כמו בכל מועדון, למעט העובדה שאין בכלל בנים ברחבה. אני מנגן את ביונסה, ריהאנה, ליידי גאגא, אייל גולן, דודו אהרון וכל מה שפופולרי. הבנות מכירות את המוזיקה והרבה פעמים גם באות לבקש שירים במיוחד. מה שכן, לפעמים אני גם משמיע את כוכבי הזמר החרדי מרדכי בן דוד ויעקב שוואקי. עוד הבדל משמעותי הוא בצריכת האלכוהול. הבנות החרדיות שותות בעיקר וודקה רד בול וקוקטיילים והן מאוד מנומסות", מספר כהן.

סקס און דה ביץ' נשאר בחוץ

עם זאת, שירים בעלי תכנים מיניים עוברים צנזורה או נותרים מחוץ לפלייליסט. כך למשל, הלהיט סקס און דה ביץ' נשאר מחוץ לכותלי המועדון ובשיר 'לוקה פיפל', הקטע שבו הזמר אומר את המילה 'פאק' מצונזר לטובת הסטנדרטים המחמירים של החרדיות.

היחצנית החרדית, אשר מבקשת לשמור על עילום שם בין השאר מכיוון שילדיה לומדים במוסדות חרדים ופרסום שמה עלול לפגוע בהם, חיפשה בתחילה אישה לתפקיד ה-DJ, אך התפשרה על כהן מאחורי הווילון בגלל אילוצי תקציב. "הגעתי למועדון הנוכחי בין השאר כי הבעלים דתי וזה עזר לי בחיבור איתו, שכן הוא מבין את הניואנסים של המגזר החרדי ואת הדרישות המיוחדות שלנו. אפילו הוא לא יכול להיכנס למתחם בזמן אירוע", היא מספרת.

לדברי היחצנית, המתגוררת בשכונה חרדית ונשואה לאברך, הסיבה להתעקשות חסרת הפשרות על כך שלא יהיו גברים במתחם היא כדי לאפשר לבנות להרגיש חופשיות. "יש בנות נשואות שרוצות להוריד את כיסוי הראש בזמן הריקודים וכך הן יכולות לעשות את זה, בלי שחס וחלילה גבר ייכנס בטעות. הבנות לא רוצות שגבר יראה אותן רוקדת בגלל ענייני צניעות וכך הן יכולות להרגיש חופשיות לגמרי", היא מספרת.

לדברי חני (25, נשואה) שמגיעה לחלק מהמסיבות, בחתונות חרדיות הריקודים נעשים במעגלים ומי שלא מכירה את הריקוד לא מוצאת את עצמה. "פה כולן יכולות לרקוד אין שהן רוצות. לאחר שתיית כוסית אלכוהול את גם לא חושבת יותר מדי", היא אומרת.

עוד הבדל מהותי לעומת מסיבות במועדונים חילוניים הוא טווח הגילאים: במסיבות של הנשים החרדיות תמצאו בלייניות מגיל 18 ועד 50. לדברי חני, המגוון כולל גם דתיות-לאומיות, כאשר לא מעט מהן מגיעות מההתנחלויות של אזור ירושלים. "אפשר לראות שם חרדיות מודרניות עם חצאיות קצרות ופאות מהודרות לצד מתנחלות בלבוש מרושל", היא אומרת.

איך בזה בעיה הלכתית?

"ממש לא. אני נשואה באושר ואם לשניים. בעלי לבוש בחליפה ארוכה עם פאות וזקן. אני נראית חרדית למהדרין אבל אני עדיין רוצה לצאת לרקוד, לשתות, לעשן ולהשתחרר וכאן אני יכולה לעשות את זה באופן כשר", היא מספרת. "עד כמה שידוע לי לא כתוב בהלכה שאסור לשמוע ריהאנה, אם כי אני לא אכריז בקול רם שאני הולכת למקום כזה, כי המגזר החרדי לא רואה את זה בעין יפה".

גם החילוניות באות

לכל ערב כזה מגיעות בין 50 ל-100 נשים - ובמועדון מספרים כי חלקן הן בכלל חילוניות. לדברי היחצנית, "יש נשים חילוניות שרוצות לבוא לרקוד בלי שיתחילו איתן בנים או בלי לחשוב כל הזמן כיצד הן נראות בעיני גברים. פעם הגיעה גם אישה ערבייה ורקדה איתנו באופן חופשי. יש בנות שמגיעות הנה עם בגדי ריקוד מיוחדים שהן בחיים לא היו מעיזות ללבוש למועדון רגיל".

עם זאת, מי שלא יוכלו להיכנס הן לסביות. "המסיבה מיועדת לסטרייטיות. אין לנו בעיה עם לסביות שבאות לרקוד בלבד, אבל היה לנו מקרה ששתי בנות לסביות התחילו עם בנות אחרות והחלו ללטף אותן. בסוף הוצאנו אותן החוצה והחזרנו להן את הכסף. אם מישהי תבוא בלבוש גברי מאוד עם מעיל עור ושיער מגולח אנחנו נסביר לה שזה לא מיועד לה. מעבר לכך, אין קוד של צניעות עבור הבנות שבאות לבלות פה".

דיברת עם רבנים לפני שהתחלת לארגן את המסיבות?

"לא, כי אנחנו לא עושות משהו לא בסדר. את בעלי שאלתי לפני כן, כבן זוגי, אם כי היתה תקופה שנלחצנו וחשבנו להפסיק כאשר שכנה קלפטע ששמעה על זה משכנות בגינה עשתה קצת בלגן. בסוף החלטנו להמשיך".

ואת לא מפחדת שיזרקו את ילדייך מבתי הספר החרדים?

"יש חשש כזה ולכן אנחנו משתדלות לשמור על זה בשקט. אבל זה לא סוד".

כיצד הבנות יודעות על קיומן של המסיבות?

"אני מעדכנת אותן באמצעות סמסים, מיילים ופייסבוק והשמועה גם עוברת מפה לאוזן. ככה זה עובד במגזר החרדי.

מדובר במגוון רחב של בנות מכל המגזר. יש בנות שאפילו אינן רוקדות אלא רק באות ליהנות מהאווירה ולצפות בריקודים", היא מספרת.