מגלגלים עשרות מיליוני שקלים בתעשיית המין

תעשיית אספקת שירותי המין נחשבת לכר פורה לעבירות מס והלבנת הון בהיקפי עתק. כתב אישום שהוגש הבוקר נגד  בעלי עסקים בהם סופקו שירותי מין, חושף טפח מהיקפי התופעה - ואת גלגוליהם של עשרות מיליוני השקלים של הפועלים בתעשייה.

כתב האישום הוגש על ידי פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) לביהמ"ש המחוזי בעיר נגד נוי חדד (39), שרית יצחק-אגרנובה (43), דוד אגרנובה (49), חנה אמג'ר (62), צביקה שירי (61), גילי טרייסון (51), מזל דהן (48), אלבטינה קלוטס (37), נטלי בן לולו (31) וחלי סלע (59) בגין עבירות סרסרות, הבאת אדם לידי זנות, החזקת מקום לשם זנות, פרסום שירותי זנות, שיבוש מהלכי משפט, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות.

מכתבי האישום עולה, כי בעוד הנשים שנאלצו לספק את שירותי המין בבתי העסק קיבלו 125 שקל על כל 250 שקל ששילם הלקוח, גרפו בעלי העסקים עשרות מיליוני שקלים.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עוה"ד לילך שלום וטליה קלמרו, בשנת 2011 רכשה חדד נכס ברחוב יצחק שדה 36 בקומת המרתף. הנכס מחולק ל-9 חדרים קטנים, וכן מטבחון וחדר נוסף המשמש חדר המתנה. החל מאוקטובר 2013 ועד ספטמבר 2016 הפעילו חדד ושרית וניהלו בנכס "בית עסק" בו סופקו שירותי מין בתשלום באופן הבא:

חדד, בעלת הנכס, בידיעת שרית, חתמה על חוזה שכירות פיקטיבי עם שירי ביודעה כי הוא אדם הסובל מבעיות נפשיות. החוזה הציג מצג כוזב לפיו שירי שכר את הנכס בתמורה לשכירות בסך 17,750 שקל, ונועד להסתיר ולהסוות פעולותיהן במקום; חדד שילמה את החשבונות בגין תפעול בית הבושת, בידיעת שרית; חדד ושרית קבעו את משך פעילות בית הבושת במשך 7 ימים בשבוע, בשתי משמרות יומיות; השתיים קבעו את המשמרות באופן שהורה מתי תגיע כל אישה לבית הבושת לשם קיום יחסי מין בתשלום;

השתיים ניהלו המקום כך שבכל משמרת סיפקו בין 9-3 נשים שירותי מין בתמורה לתשלום (אתנן); חדד ושרית ניהלו המקום כך שכל אישה סיפקה שירותי מין לבין שניים ל-25 לקוחות בכל משמרת ובהוראת חדד ושרית, כל אישה גבתה מכל לקוח אתנן של 250 שקל, עבור פרק זמן של עד 30 דקות; בהנחיית חדד ושרית, מתוך האתנן ששולם לבית הבושת, הותירה כל אישה סך של 125 שקל (מחצית האתנן) לפקידות, עבור חדד ושרית; חדד ושרית שכרו מאבטחים לבית הבושת ושילמו להם שכר בהיקף של מאות שקלים לכל משמרת; השתיים ארגנו את משמרות הפקידות שסייעו בניהול בית הבושת ושכרו פקידות חדשות לעבוד בבית הבושת; השתיים חיפשו ומצאו נשים חדשות שיספקו שירותי זנות בבית הבושת. חדד הדריכה את הנשים לגבי האופן בו בית הבושת מתנהל.

בנוסף, חדד ושרית פרסמו את שירותי המין שניתנו בבית הבושת, באתרי אינטרנט ייעודיים וכן באמצעות כרטיסי ביקור שהונחו על רכבים חונים על ידי מחלקי כרטיסים. את מחלקי הכרטיסים שכרו השתיים ושילמו להם עבור חלוקת הכרטיסים. במהלך התקופה בין ספטמבר 2013 ועד ספטמבר 2016, קיבלו חדד ושרית בבית הבושת ביצחק שדה סך אתנן כולל הנע בין כ-16 מיליון שקל לכ-49 מיליון שקל, מלקוחות שירותי הזנות.

במטרה להסוות את הפעילות העבריינית בבית הבושת ועל מנת להסתיר הקשר אל חדד ושרית ואת מקור הכנסתן, שילמו השתיים לשירי סך של כ-500 שקל לחודש על מנת שיתייצג בכזב כבעל המקום. בתמורה לתשלום, חתם שירי על החוזה הפיקטיבי כאמור, ובנוסף, הורו השתיים לשירי כי במקרה של פשיטת משטרה במקום, עליו לטעון כי הוא בעלי המקום. במטרה לשבש את עבודת המשטרה ולהוסיף ולהסוות את בעלותן של חדד ושרית על בית הבושת, הדריכו השתיים את הנשים המספקות שירותי מין בבית הבושת והפקידות למסור בכזב, במקרה של חקירה עתידית, כי שירי הוא בעל בית הבושת ומנהלו. בנוסף, לשם שיבוש חקירות משטרתיות, הנחתה חדד את הפקידות להסתיר את רשימת כניסות הלקוחות כשמגיעה המשטרה ולטעון בכזב בחקירות כי בית הבושת משמש להשכרת חדרים.

במהלך התקופה, ניהלה אמג'ר, בצוותא עם חדד ושרית, ושימשה בבית הבושת ביצחק שדה כמנהלת ואחראית מטעם חדד ושרית. אמג'ר ניהלה בצוותא עם חדד ושרית את בית הבושת ביצחק שדה והפעילה אותו על ידי כך שנכחה בבית הבושת ימים רבים, ענתה לטלפונים, היתה בקשר עם מחלקי הכרטיסים, עם שירותי המכבסה ועם המאבטחים, שילמה להם ודאגה לניהול השוטף של בית הבושת.

במטרה לסייע לחדד ושרית בניהול המקום, עבדו טרייסון, דהן, קלוטס ובן לולו כפקידות בבית הבושת ביצחק שדה, מטעם חדד ושרית. במסגרת זו, עבדו ארבעתן בבית הבושת ביצחק שדה מספר פעמים בשבוע, ענו לטלפונים ונתנו הסברים ללקוחות, שכללו תיאור המקום, תיאור הנשים ותשלום האתנן הנדרש. הארבע פתחו את דלת הכניסה ללקוחות, ניהלו רישומים של הלקוחות, צלצלו בפעמון שהותקן בחדרים כשחלפו 20 דקות ובסיום, אספו את האתנן מהנשים. את האתנן העבירו הארבע לידי אמג'ר או לחדד ושרית ישירות.

בית הבושת ביצחק שדה פעל כך עד ליום 15 בספטמבר 2016, אז הוצא צו סגירה שיפוטי על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו.

על פי האישום השני, בסוף שנת 2012 רכש דוד את הנכס ברחוב טברסקי 4. הנכס מחולק ל-7 חדרים קטנים, מטבחון ושני חדרי המתנה. החל משנת 2014 או סמוך לכך, ובעיקר מספטמבר 2016 ועד יוני 2017 הפעילו חדד ושרית בשותפות עם דוד וניהלו בנכס "בית עסק" בו סופקו שירותי מין בתשלום.

לאחר סגירת בית הבושת ביצחק שדה על פי צו של בית המשפט, עברו הנשים שסיפקו שירותי מין וחלק מהפקידות לבית הבושת בטברסקי, ועל הדלת של יצחק שדה הותר שלט המפנה את הלקוחות לבית בושת זה. בין ינואר 2014 ל-12.6.17, הפיקו חדד ושרית, מניהול בית הבושת בטברסקי, סך אתנן כולל הנע בין כ-19 מיליון שקל לבין 60 מיליון שקל, שניתן מלקוחות שירותי הזנות.

במהלך התקופה, ניהלה אמג'ר, בצוותא עם חדד ושרית, ושימשה בבית הבושת ביצחק שדה כמנהלת ואחראית מטעם חדד ושרית. בנוסף, חדד, שרית ודוד פרסמו את שירותי המין שבבית הבושת בטברסקי (בין 60-19 מיליון שקל). בנוסף, בתקופה זו עשו חדד ושרית פעולות שיטתיות ועקביות ברניתנו בבית הבושת, בהיקף נרחב, באתרי אינטרנט וכן באמצעות כרטיסי ביקור שהונחו על רכבים חונים על ידי מחלקי כרטיסים, שחילקו את הכרטיסים, מספר פעמים ביום. את מחלקי הכרטיסים שכרו השתיים ושילמו להם עבור חלוקת הכרטיסים. במטרה לסייע לחדד, שרית ודוד בניהול המקום, עבדו טרייסון, דהן, קלוטס ובן לולו כפקידות בבית הבושת, מטעם חדד.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ובמהלך ביצוע העבירות, הפיקו חדד ושרית הכנסה עבריינית בסכום של בין כ-35 מיליון שקל ל-109 מיליון שקל. דוד היה שותף להפקת ההכנסות כוש האסור, לחלקן היה שותף דוד, וזאת במטרה להסתיר את מקור הרכוש האסור בעבירות ולהסוות בעלותן בו לשם שימוש עתידי, בניגוד לחוק איסור הלבנת הון. במעשיהם אלו, הפיקו המשיבים חדד, שרית ודוד הכנסות שלא דווחו לרשויות המס, ובגין כך הואשמו בעבירות של העלמת הכנסה, השמטת הכנסה ואי דיווח על פתיחת עסקים