על פי כתב האישום, בין השנים 2011 עד סוף שנת 2016 היה בן דוד בעלים-שותף של משרד פרסום בשם חברת "אי מדיה 1 בע"מ". במהלך התקופה, התמזג משרד הפרסום עם חברת פרסום נוספת בשם "גל- אורן" והנאשם שימש כסמנכ"ל ולאחר מכן כמנכ"ל של כלל חברות הבת של משרד הפרסום. במהלך כהונתו בתפקידים אלה, נהג הנאשם לנצל את סמכותו ומרותו כדי להטריד מינית ולבצע עבירות מין חמורות בעובדות משרד הפרסום, נשים צעירות מהמגזר החרדי, שהיו כפופות לו באותה העת.
עוד מופיע בכתב האישום כי בן דוד נהג לחזר אחר עובדות המשרד, להחמיא להן לעיתים תכופות על הופעתן החיצונית, לשאול אותן שאלות אישיות, ואף לקרוא להן ללשכתו לעיתים תכופות, אף אם שגרת יום העבודה לא דרשה זאת. כמו כן, נהג להאדיר את מעמדן של חלק מהעובדות במשרד בעיני שאר עובדי המשרד ויצר את התחושה כי עובדות אלו מועדפות עליו, תוך שהוא משנה את מעמדן המקצועי במשרד הפרסום ומרומם אותן ביחס לשאר עובדי המשרד.
כך למשל בימיה הראשונים של המתלוננת א', בת המגזר החרדי, במשרד הפרסום, נהג בן דוד להחמיא לעיתים תכופות, הן על כישורי עבודה והן על מראהּ החיצוני. בן דוד אמר לה בין היתר כי היא יפה ושהוא נמשך אליה. א' הבהירה לו כי היא לא מרגישה כלפיו רגשות דומים ושהיא מעריכה אותו כבן אדם אבל לא נמשכת אליו.
בחלוף פרק זמן קצר מעת שהחלה א' לעבוד במשרד הפרסום, קרא לא' להיכנס לחדרו והחל לשוחח איתה על תחושותיו כלפיה. א' הניחה את ראשה על השולחן במבוכה, והנאשם נטל את ידה והחל ללטף אותה. א' ניסתה למשוך את ידה מידו של הנאשם אך הוא סירב לשחרר את ידה. במפגשים הבאים ביניהם, נהג לבקש מא' חיבוק, ומשזו סירבה לעשות כן, חיבק הנאשם את א' ללא הסכמתה.
בהמשך ובמספר רב של הזדמנויות, כאשר א' נכנסה לחדרו לצרכי עבודה או לבקשתו של הנאשם, נהג הנאשם לגעת בגופה של א' וללטף את איבריה האינטימיים. תחילה מעל לבגדיה, ולאחר מכן מתחת לבגדיה, כל זאת לצורך סיפוקו המיני ובניגוד להסכמתה.
לאחר מספר שבועות מתחילת עבודתה של א' במשרד הפרסום, קרא למתלוננת, עת היו לבדם, וביקש ממנה לבצע בו מעשה סדום. במשך התקופה, דרש בן דוד לעשות זאת והיא נאלצה לציית. האירוע התרחש בחדרו או בחדר השירותים של משרד הפרסום, עשרות פעמים, בתדירות של כשלוש פעמים בשבוע. בשעות הערב, עת שהיו לבדם במשרד, היה אף מפשיט את המתלוננת תוך כדי המעשים.
No comments:
Post a Comment