אי אפשר באמת לנהל דיון על הפלג המשיחי של חב"ד מבלי להתייחס לסיפור ההיסטורי של המשיחיות ביהדות. ב-ג' בתמוז לפי 23 שנים נפטר רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ' – אבל בקרב חסידי חב"ד היו רבים שגם השנה, ביארצייט שחל לפני כחודש, לא פקדו את ציון קברו שבבית הקברות בקווינס. מבחינתם הוא חי.
מאז
בר-כוכבא ושבתי צבי העם היהודי למוד אכזבות ממשיחי שקר בשר-ודם. מה גרם לחסידים, מאמינים בני מאמינים,
להקים פלג משיחי באחת החסידויות המרכזיות ביותר של ימינו? האנתרופולוג וחתן פרס ישראל, פרופ' יורם בילו, משרטט קווים לדמותם של ה"משיחיסטים" בשני הדורות האחרונים בחסידות חב"ד, בספר חדש, "אתנו יותר מתמיד" (הוצאת האוניברסיטה הפתוחה).
המשיחיסטים המכחישים את מותו של הרבי, הם אנשים רדיקלים אבל פרגמטיים", הוא מספר בראיון מיוחד ל-ynet. "חב"ד ממשיכה לשגשג גם אחרי ג' בתמוז התשנ"ד, מועד הסתלקותו של האדמו"ר השביעי של החסידות, שנתפס כמשיח.
הפלג המשיחיסטי אף מספח אליו חסידים חדשים. רציתי להבין איך הם בונים מציאות חברתית שבה הרבי ש'נעלם' לפני 23 שנים, נחווה כקרוב ומוחשי; איך הופכים את הרבי הנעדר, לנוכח?"
במחקרו מנסה בילו להבין כיצד מתכתב הסיפור המשיחי בחב"ד עם תפיסות אלו: "הספר הזה נועז מהבחינה הזאת, כי הוא נוגע בשאלה הזו באופן מפורש", הוא אומר. "בשורה התחתונה, החב"דניקים אנוסים ללכת להיבט הנוצרי, כי ברגע שאתה מזהה מישהו כמשיח ואתה מאמין שהוא נעלם אבל הוא יחזור, אתה אנוס ללכת בדרך שבה הלכו הנוצרים.
"היהדות מאוד אוהבת את המשיחיות כרעיון, ומאוד מסתייגת ממשיח בשר ודם. מצד שני, בחייו של הרבי העזו מעט מאוד חסידים בחב"ד להגיד בקול שאסור לעודד את זה. החסידות כולה נסחפה עם הרעיון הזה. אחרי ג' בתמוז נוצר שבר בתנועה. נוצרה אכזבה משיחית לנוכח העובדה שהרבי נעלם והותיר אחריו עולם שלא נגאל".
בילו מדגיש כי "השבר בתוך התנועה הוא בין הרוב שמקבל שהרבי נפטר; מכנה אותו זצוק"ל (זכר צדיק וקדוש לברכה), אך עדיין חושב שהוא 'בחזקת משיח' ומצפה שיחזור ויגאל אותנו - לבין הפלג המשיחי שמסרב בכלל לקבל את העובדה שהוא הסתלק, וממשיך לכנותו בכינויי חיוּת, כמו מלך המשיח שליט"א".
מהם מאפייניה של הקבוצה המשיחית בחב"ד?
"הסוציולוגיה של המשיחיסטים ושל השדרה המרכזית בחב"ד היא שונה. החסידים המתונים יותר הם בחלקם הגדול חסידים בני חסידים, בני המשפחות הוותיקות שנמצאות בקראון-הייטס שבניו-יורק ובכפר חב"ד בישראל, והם הרוב.
"בקרב המשיחיסטים, לעומת זאת, יש ייצוג בולט לצעירים, ל'מתחב"דים' שהגיעו ממחנות דתיים אחרים או בעלי תשובה, וכן למזרחים. מי שהגיע אל הפלג הזה הם לרוב אנשים שלא הכירו את הרבי בחייו. הם מכירים ברובם רק רבי 'וירטואלי', והם כאמור מצאו דרכים מרתקות ויצירתיות לחוש אותו".
בילו מצייין אף את העובדה שלראשונה בחסידות הזו, לא קם יורש: "הרעיון שחסידות תתנהל ללא צדיק מכהן שיירש את קודמו הוא לא מקובל, בלשון המעטה.
הרבי לא מינה יורש, והחסידים לא העזו לבחור בכזה. הימנעות זו עומדת בסתירה לעובדה שנשמתה של כל קבוצה חסידית היא האדמו"ר; הוא אבן הפינה שאליו החסידים מתקשרים.
"אולם כאשר הצדיק מזוהה כמשיח, לא טוב שיהיה יורש, כי משיח פירושו קץ ההיסטוריה. העובדה שהרבי היה חשוך ילדים סייעה לכך, אם כי ראוי לציין שיש חוקרים הטוענים שהיעדר הילדים לא נבע מתאונה ביולוגית, אלא מהתכוונות מיסטית", כלומר, במכוון.
במחקרו חשף פרופ' בילו את הדרכים השונות שבהן נשמר הרבי "בחיים" בעיני רוחם של חסידיו: "סיסמת הקרב של המשיחיסטים היא 'אתנו יותר מתמיד', ובאופן פרדוקסלי המחקר שלי מאמת אותה. את הרבי הזקן כמעט ולא ראו. הוא הפסיק עם 'יחידות' (מפגשים פרטיים של הרבי עם חסיד) כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת. הוא כמעט לא יצא מ- 770 Eastern Parkway (כתובת בית המדרש של חב"ד בברוקלין).
"בימי חייו של הרבי נכתבו אליו מכתבים שהגיעו אליו באמצעות המזכירים. תשובה הגיעה, אם בכלל, אחרי כמה שבועות או חודשים. היום - תודות לגורל 'אגרות קודש' - קיים רבי 'און ליין'. כותבים לרבי בקשה, תוחבים אותה באופן אקראי לאחד הכרכים של 'אגרות קודש' (הכוללים את מכתבי הרבי לפונים בעבר), ומחפשים - ובדרך כלל גם מוצאים - את התשובה".
פטירתו של הרבי מכונה אצל הקבוצה "המאורע של ג' תמוז", והם בונים בשיטתיות מערכת של "אקולוגיה משיחית", כהגדרתו של בילו, שבה
הייצוגים של הרבי מרובים וניתנים לשיעתוק עד אין סוף: מי המקווה של הרבי, הבית של הרבי, הסוכה של הרבי, הכיסא של הרבי, הדולרים שחילק.
בית המדרש 770 שוכפל בעשרות מקומות בארץ ובעולם. יש צפייה מתמדת בסרטים מהתוועדויות של הרבי, תמונותיו נמצאות בכל מקום (כולל שלט החוצות הענקי בנתיבי איילון). אמצעים אלה סייעו, לדברי בילו, "לבניית סביבה התנהגותית עשירה ברמזים ועקבות לנוכחות המתמדת של הרבי, באופן שלא רק שחסרונו אינו מורגש - אלא אף נוכח כאמור יותר מתמיד".
מערכת זו משמרת את הרבי "חי" בתודעה של מאמיניו. אך הספר איננו מסתפק רק בתפיסה רעיונית או תאורטית של נוכחותו המתמדת - אלא חוקר גם תופעות של חזיונות שונים של אנשים, שטענו כי ראו את הרבי במקומות שונים במצבי עֵרוּת.
לאחר שחקר לא פחות משמונים תיאורי "התגלות" של הרבי לפרק זמן קצרצר, בדרך כלל בביתו שב-770, אך גם במקומות אחרים - בילו מסביר כי הדבר קשור לאופן שבו מתקיימים תהליכים קוגניטיביים במוח האנושי.
"אין מדובר בהתגלות בחלום או במצבי תודעה ייחודים, אלא בזמן של עירנות. העדויות שאספתי נראות לי אמינות ואינני מפקפק באמיתות החוויה הסובייקטיביות שלהם, שהם אכן ראו את הרבי במו עיניהם. באמצעות מודלים פסיכולוגיים ותרבותיים אני מנסה להסביר את ההתגלויות האלו מבלי לטעון שמדובר בהזיות. מדובר בתהליכים תפיסתיים נורמליים שכוללים סוג של הבניה או מיסגור, כמו בתהליך שבו אנחנו משלימים דמות חסרה בפאזל באמצעות ההקשר והרקע".
No comments:
Post a Comment