------------------------------------------------------------
'השרוף' מדבר: "הקב"ה רצה שארגיש כמו החולים מביה"ח"
לפני כשבוע הושלך בקבוק תבערה על ביתו של חיים אהרון רוטנברג, המתגורר בעיירה סקווירא שליד מונסי שבמדינת ניו-יורק. רוטנברג, שלא ציית לתקנות הנהוגות בקהילה במלואם, ספג בחודשים האחרונים אין-ספור קללות ונאצות מתושבי המקום.
הסיבה העיקרית להשלכת בקבוק התבערה על ביתו של רוטנברג, היא העובדה שהוא בחר להתפלל בבית-כנסת הממוקם בבית חולים סמוך, ולא בבית-כנסת של הקהילה, כפי שנכתב בתקנות המקום.
לאחר זריקת בקבוק התבערה, אושפז רוטנברג בבית-חולים כשהוא במצב קשה. זקנו גולח, וגופו מכוסה בכוויות קשות.
חדרו בבית החולים הפך למוקד עליה לרגל. המונים מגיעים לבקר, לחזק ולעודד. מאות המבקרים שהגיעו לחדרו הקטן, לא שמעו מילה רעה נגד תלמיד ישיבת סקווירא שגרם לו להתאשפז במצב כה קשה בבית החולים. בשיחה שערכנו עם חבריו, הם מספרים על אדם חזק, מלא וגדוש ביראת שמיים, המאמין בכל כוחו בקדוש-ברוך-הוא.
אחד מחבריו ניצל את הביקור כדי לצלם את הפצוע. בסרט, שנשלח לאתר 'בחדרי חרדים' - ומתפרסם כאן בחשיפה ראשונה - מבקש רוטנברג ממבקריו דבר אחד: תבקרו את שאר החולים המאושפזים בבית החולים בו התפללתי. "מי יודע אולי הקב"ה שלח לי את העונש הזה בכדי שאהיה יותר ערני לצרות של האחרים", אומר רוטנברג.
השיחה כולה מתנהלת בשפת האידיש,
בתחילת השיחה מסביר רוטנברג, מדוע עזב את בית הכנסת של הקהילה, ועבר להתפלל בבית-כנסת הממוקם בבית-חולים בשכונה
"הלכתי להתפלל יחד עם רבי ברוך כהנא מקרית יואל. קוראים לו האדמו"ר מספינקא - קרית יואל. אני חושב שאין לו אפילו בית מדרש. הוא אלמן כבר עשרים שנה. הוא איבד את זוגתו כשהיה באמצע שנות הארבעים לחייו. הוא חלה במחלה הקשה בפיו והוצרכו לחתוך חלק מלשונו, הוא מתקשה מאוד גם בדיבור.
"אנחנו באים אליו כל יום, כבר מתקופת פורים, ומתפללים מנחה-מעריב עם היהודי הזה. התפללנו איתו כל התפילות בשבתות וסעדנו איתו סעודה שלישית. כל סעודה שלישית היינו מכבדים אותו בזימון. גם כשהוא היה במצב שהוא לא יכל לברך, הוא כיבד את אחד המשתתפים. רצינו להשיב לו את רוח החיים. שירגיש אדם.
"היה לו קשה לשוחח עם אנשים. אבל עצם זה שישבנו איתו מאוד חיזק אותו. מבין כל המתפללים הוא שמר רק את הטלפון שלי. הייתי איתו בקשר קרוב מאוד. בחול המועד ישבנו איתו כל היום. התפללנו איתו את כל התפילות, וראינו איך הוא מתחזק מזה.
"בשבוע האחרון הוא עבר חוויה בריאותית קשה. העבירו אותו לבית חולים אחר. ככה לפחות לא נמנע ממנו להתפלל איתנו. הוא שמע מה קרה לי, והוא הרוס מזה. הוא יודע כמה השתדלנו בשבילו ובשביל יהודים אחרים.
"אני זוכר איך היינו לומדים איתו כל יום. למדנו הלכות ספירת העומר, ותמיד הקפדנו לשאול אותו איזה הלכות נלמד היום. הוא היה מבקש הלכות מסוימות, והרגיש שהוא תורם לבני החבורה. הוא גם היה מזכיר לנו מתי הגיע זמן מעריב. כולנו ידענו מתי הזמן, אבל זה שהוא הזכיר לנו – החיה אותו".
"תגידו שאני שלחתי אתכם"
"מי שיכול ללכת לבקר אותו כשאני שוכב בבית החולים, יעשה דבר גדול מאוד. אני לא אומר אם להתפלל שם או לא. בואו נזיז את הפוליטיקה לצד. פשוט ללכת לבקר שם ולהחיות יהודי. יש שם עוד כמה יהודים שצריכים שיבקרו אותם. כשמבקרים אותם הם מרגישים כמו בני אדם. מי שלא נעים לו ללכת ומחפש תירוץ, שיגיד שאני שלחתי אותו.
"אתם צריכים להבין את ההרגשה של יהודים שנמצאים בכזה מקום. אני עכשיו נמצא במצב כזה. אולי בגלל זה הקב"ה נתן לי את המכה הזו, כדי שאבין איך הם מרגישים. יהודים מחפשים מצוות כל הזמן. מחפשים לעשות מצוות גדולות. לבקר בבתי כלא. אבל כאן יש מצווה ענקית ליד הבית. אפשר לבוא אפילו כמה דקות, החולים מבינים שלכל אחד יש סדר יום. הם לא יפגעו מביקור קצר.
"ואולי בזכות זה הקב"ה ישלח בריאות לכל חולי עמו ישראל, ובתוכם לי. צריך לנהוג במידות הפוכות מאכזריות. רק ברחמנות. ואני מאחל לכם בריאות איתנה בגוף ובנפש בתוך שאר חולי עמו ישראל".
No comments:
Post a Comment