ביום חמישי לפני הצהרים עזב איש העסקים מאיר שמיר את משרדי חברת ההחזקות מבטח שמיר ברחוב הברזל בשכונת רמת החייל בתל אביב, וירד אל רכב ה-BMW שלו שחיכה לו בחניון הבניין. הפיצוץ שנשמע לאחר מכן הרעיד את מתחם העסקים הצפון תל אביבי, שעדיין מתאושש מאירועקריסת החניון לפני מספר חודשים. שמיר לא היה ברכב בזמן הפיצוץ, ובמשטרה העריכו שלא היתה כוונה לפגוע בו, אלא בעיקר להזהירו.
מי מנסה "להזהיר" את שמיר? מכריו ואנשי עסקים שעימם הוא מיודד התקשו להשיב על השאלה בסוף השבוע. עם זאת, גורם בשוק ההון אמר: "למאיר שמיר יש הרבה שלדים בארון", והוסיף: "הפיצוץ נראה כמו פעולה של העולם התחתון, אסור להתבלבל לרגע בעניין, אבל לא ברור עדיין שזה הופנה נגדו". שמיר מצדו אמר לאחר הפיצוץ, שאין לו מושג מי הניח את המטען – והוא מקווה שזו טעות בזיהוי.
"אין סיכוי שמישהו ירצה לסגור אתו חשבון – זה לא מתאים למאיר. זה לא יכול להיות", אמר אחד ממכריו הקרובים של שמיר, שעבד איתו במשך שנים ונמצא איתו בקשר חברי. "שמיר הוא הליגה הכי גבוהה. אני מכיר את הדרך שבה הוא עושה עסקים - הוא בחור מעולה. הוא לא מסתובב באזורים לא טובים. הופתעתי כמו שכולם הופתעו. אולי זה קשור לכדורגל".
"קולות של חיות בג'ונגל"
שמיר, נווט קרב לשעבר, היה במשך עשור הבעלים והספונסר של קבוצת הכדורגל הפועל פתח תקווה.
הרקורד של שמיר עמד למבחן בשנת 2005, אז זימנה המשטרה את שמיר ליחידה המרכזית (ימ"ר) של מרחב חוף, במטרה לבדוק מה הקשר - אם בכלל - בינו לבין העבריין יצחק קיסוס, שהואשם בקשירת קשר לרצח מאיר אברג'יל. קיסוס, שנחשב אחת הדמויות המרכזיות בארגונו של זאב רוזנשטיין, ניהל באותם הימים מאבקים עם אנשיו של אברג'יל בנושא השליטה בתחום ההימורים ברשת.
לפי הפרסום בזמנו ב"הארץ" ובמקומון החיפאי "כלבו", שמיר זומן לחקירה לתת עדות, ולא נחקר כחשוד. באותה הפגישה הציגה ימ"ר חוף לשמיר פלטי-שיחה מהתקשורת בנו לבין קיסוס. שמיר טען בפגישה כי אין כל קשר בינו לקיסוס, למרות שמעקב שיחות הטלפון היוצאות של קיסוס העיד על כך שהוא מחייג אל שמיר כל יום. כשקיסוס נחקר על קשריו עם שמיר, הוא הכחיש תחילה, אך לאחר זמן מה טען שהוא מתקשר לשמיר "כדי להשמיע לו קולות של חיות בג'ונגל".
לאחר מתן העדות במשטרה שמיר הדגיש כי אין כל קשר בינו לעבריין קיסוס: "לא ראיתי, לא שמעתי ולא דיברתי עם איש בשם זה ואיני יודע על קיומו", אמר. שמיר הסביר כי חוקר ביקש לבוא למשרדו, והציג לו שאלות בקשר לקלט-פלט של מספרי טלפון שחויגו למספר הטלפון הסלולרי המותקן ברכבו, שיחות שלא נענו על ידו. שמיר הדגיש כי הבהיר לחוקר שאינו מכיר את האדם שחייג לטלפון שלו וכי לא שמע את שמו. לימים העבירה לשמיר המשטרה מכתב שבו הביעה התנצלות שעקב עבודת המשטרה נפגעים לפעמים אזרחים חפים מפשע. ב-21 באוקטובר 2013 חוסל קיסוס בידי אלמונים שארבו לו באור יהודה. לפי הפרסומים, המידע המודיעיני ייחס לו תכנון לחסל את אברג'יל.
עסקת הנדל"ן באצטדיון האורווה
שמיר רכש את הבעלות על הפועל פתח תקווה בשנת 1996, וליווה את הקבוצה במשך עשר שנים - שלוש שנים כבעלים ושבע שנים כספונסר. ביולי 2011, בעקבות חובות כבדים, הגישה הקבוצה בקשת פירוק לבית המשפט. אחד מהנכסים המרכזיים של הקבוצה היה האצטדיון המיתולוגי שלה, "האורווה". האצטדיון נבנה בשנות ה-60 במימון אוהדי הפועל, אך הבעלות עליו הועברה לאחר מכן לחברות של ההסתדרות.
המנהלים המיוחדים שמינה בית המשפט לקבוצה עם הבקשה לפירוקה ב-2011 טענו בעבר כי שמיר השתלט על הקבוצה רק כדי להשיג את הסכמתה לקבל את הזכויות באצטדיון, במטרה להשתמש בנדל"ן למטרות עסקיות – ואגב כך לגרוף רווים של מאות מיליוני שקלים. מנגד, שמיר טען כי שהמעורבות שלו בקבוצה מעולם לא היתה קשורה לנדל"ן, וממילא להפועל פתח תקוה לא היו זכויות כלשהן באצטדיון. להפך, לאורך השנים הוא השקיע מכיסו עשרות מיליוני שקלים בקבוצה.
גורם מעולם הכדורגל שהכיר את שמיר, התקשה להאמין שהפיצוץ קשור לפעילותו בהפועל פתח תקווה: "הוא עזב את עולם הכדורגל לפני עשר שנים ואולי יותר. קשה לי להאמין שאוהד הפועל פתח תקווה יבוא עכשיו וינסה... זה לא סביר, זה לא הגיוני, וזה לא נראה לי שאחרי 10-12 שנה עוד מישהו זוכר לו משהו. יכול להיות שיש לו שלדים בארון שקמו לתחייה עכשיו – אבל אני לא יודע. מה שבטוח זה מפחיד ולא מעודד. גם אם יש סכסוכים כאלה ואחרים זה לא צריך להגיע לרמות האלה. יש דרכים אחרות לפתור סכסוכים. לאו דווקא בדרך הזאת".
המלצת יאח"ה לא העלה דבר
במקביל למעורבות בעסקי הכדורגל בפתח תקווה, בשנת 1999 נחקר שמיר בהקשר של פרשת שוחד לכאורה, שבה נעצר המשנה למנכ"ל לשעבר של עירית פ"ת, אבי לביא. חשד המשטרה היה כי במהלך עשר שנות כהונתו של לביא הוא קיבל סכומי כסף גדולים מאוד מיזמים וקבלנים באיזור פתח תקווה. בין היתר, החשד היה כי שמיר העביר מניות חברת ההיי-טק ייזוקום ללביא בתמורה לכך שסייע לו בפעילות נדל"ן.
בשנת 2000, היחידה הארצית לחקירות הונאה המליצה להעמיד לדין את שמיר בחשד שנתן שוחד ביחד עם עמוס לוזון, נשיא מכבי פ"ת (קבוצת הכדורגל המתחרה) ללביא. הגורמים המעורבים הכחישו בשעתו את החשדות בנוגע למתן שוחד. שמיר טען כי לביא רכש מיוזמתו זכויות למניות וכי ההשקעה נעשתה בגלוי וביחד עם משקיעים נוספים. למרות המלצות המשטרה, בסופו של דבר, הפרשה הסתיימה בלא כלום – והתיק נסגר.
לא התקבל היתר מבנק ישראל
ביולי 2005 ניסה שמיר להשתלב באחד ממוקדי הכוח המרכזיים במשק, כשביקש להצטרף לגרעין השליטה בבנק הפועלים. העסקה שרקח אז עם משפחת דנקנר קבעה כי שמיר ירכוש 29% ממניות קבוצת תעשיות מלח, המחזיקה בבנק הפועלים, מידי קבוצת דנקנר. התכנון היה כי ירכוש בשלב הראשון 4.99% מתעשיות מלח, ולאחר אישור הרגולטורים, בראשם בנק ישראל, ירכוש את ה–24% הנותרים. אלא שבנק ישראל לא נעתר לבקשת שמיר, ולא אישר את הצטרפותו לגרעין השליטה.
אחת ההסברים האפשריים שעלו להחלטה הזאת היה הקשר של שמיר לחברת הביטוח לה־נסיונל — שלד נוסף בארון שלו, שמלווה אותו זה עשורים. מדובר בפרשה שהחלה להתגלגל ב–1995, שבסופה מנהלי לה־נסיונל הורשעו במרמה, לאחר שהחברה גרפה רווחי עתק מביטוחים לחברי קיבוצים ברחבי הארץ, שהיו למעשה מצג שווא.
אחד הסוכנים הגדולים באמצעותם פעלה לה־נסיונל מול הקיבוצים היה סוכן הביטוח שמיר, שכיהן אז בתפקיד מנכ"ל חברת שמיר סוכנות לביטוח. שמיר נעצר ב–1996 במסגרת החקירה, אך בסופה הוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום. השיקולים של הפרקליטות לסגור את התיק נגדו לא פורסמו, גם לאחר שחברת לה־נסיונל עתרה לבית המשפט העליון בדרישה לקבל את הנימוקים. ב–2008 מתח בית המשפט העליון ביקורת על ההחלטה לא להעמיד את שמיר לדין.
ההשקעה בבנק הפועלים לא היתה נקודת ההשקה היחידה של שמיר עם משפחת דנקנר. הוא גם מיודד עם נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר באי.די.בי, שהורשע באחרונה בהרצת מניות ונידון לשנתיים מאסר. שמיר היה בין המשתתפים ב"הנפקת החברים" שביצע דנקנר באי.די.בי ב–2012 — ורכש בה מניות בסך 2 מיליון שקל.
שמיר מקורב גם לפרופ' יצחק סוארי, יו"ר אלייד השותפה באשטרום ומי שחיבר עבור שמיר כמה חוות דעת מקצועיות. בנו, גיא שמיר — שהיה שחקן לשעבר בהפועל פתח תקוה ומשמש כיום סמנכ"ל בקבוצת מבטח שמיר — עבד בעבר בחברת הייעוץ הכלכלי של סוארי.
ההשקעה הגדולה: רכישת 20.7% מתנובה
האחזקה המרכזית של שמיר היא בחברת ההשקעות מבטח שמיר , שמסחרת בבורסה בתל אביב. שמיר מחזיק בכ-39.67% ממניותיה של מבטח שמיר, ששוויה עומד על כ-780 מיליון שקל. שווי מניותיו של שמיר מסתכם בכ-310 מיליון שקל. שותפיו של שמיר בחברה הם ליאון רקנאטי (8.5%) וכן הגופים המוסדיים כלל ומנורה (16.3%). ביום ה', לאחר הפיצוץ, מניית מבטח שמיר ירדה בבורסה ב-1.6%.
בסוף 2006 ביצע שמיר את ההשקעה החשובה ביותר שלו, כשרכש 20.7% באמצעות מבטח שמיר מחברת המזון תנובה. באפריל 2014 הצטרפה מבטח שמיר לקרן אייפקס, ומכרה את החזקותיה בתנובה לברייט פוד הסינית, ששילמה כ-1.1 מיליארד שקל. העסקה – שבוצעה במחיר גבוה וחלקה חולק כדיווידנד לבעלי המניות – הכניסה את שמיר לליגה של הגדולים בבורסה.
כיום, למבטח שמיר השקעות בתחום הטכנולוגיה - בין היתר, היא מחזיקה בגילת רשתות לוויין, וידאק פארמה, ניוטרון אבטחת מידע; והשקעות בתחום הנדל"ן – בי היתר נדל"ן בהוד השרון, חברה למימון נדל"ן והחזקה בחברת הנדל"ן בראק אן.וי הפועלת בגרמניה. כמו כן, לחברה מספר השקעות קטנות יותר – בהן השקעה בחברת הטקסטיל תפרון.
בחודש שעברה הסתיימה השותפות הארוכה בין במבטח שמיר בין שמיר לחברו הקרוב רמי נוסבאום, מבעליה של קבוצת אשטרום. בעסקה מכרה אשטרום למבטח שמיר 925 אלף מניות, 8.9% מהחברה, תמורת 77.7 מיליון שקל. בשוק ההון התפלאו לנוכח ההחלטה על פירוק השותפות: "זה היה מהלך מוזר", אמר מקור בשוק ההון. "נוסבאום ושמיר היו זוג קרוב - הם לפחות 15-20 שנים ביחד, חברים קרובים שעושים עסקים. מעניין מה הביא לפירוק. מה קרה שביום בהיר אחד נוסבאום מכר את המניות שלו במבטח שמיר?", אמר.
בשיחה בסוף השבוע עם TheMarker, אמר נוסבאום, כי 'פירוק' השותפות הוא לא פירוק. "אני ומאיר עדיין חברים טובים. מכרנו את המניות במבטח שמיר ברוח טובה ובהבנות. אנחנו עדיין עושים הרבה פעילות עסקית משותפת (מחוץ למבטח שמיר). ההחלטה לצאת הייתה אסטרטגית - היא תאפשר לנו לעשות פעילות עסקיות משותפות עם החברה יותר בקלות. להיות קשורים ובעלי עניין – זה מסבך. אני מאמין שנשמיך לעשות דברים ביחד. כחבר קרוב של שמיר, אין לי מושג למה קשור האירוע (פיצוץ המטען). אני שמח שהכול נגמר בסדר, ולא קרה שום דבר. אין לי מושג מי עומד מאחורי זה - אני בטוח שזו טעות".
מקורב לשמיר מסר אתמול בתגובה שהפיצוץ שאירע הוא "חידה בעינינו, ואנו סומכים על המשטרה בעניין".
משמיר עצמו לא נמסרה תגובה.
No comments:
Post a Comment