במקביל, נמחקה התביעה האזרחית שהגיש וינרוט נגד בנק מזרחי טפחות על שסירב לקלוט את שכר הטרחה מחשבונו של שאלון משום שמקור הכספים, לטענתו, אינו ידוע.
הבנק דרש הוכחות
לפני יותר משנה נעצרו בישראל שאלון וזיו אורנשטיין, לאחר שבעקבות חקירה של ה־FBI ומשטרת ישראל הואשמו בארה"ב בהרצת מניות ובפריצה למחשבי בנק ג'יי.פי מורגן. את הקרב המשפטי נגד הסגרתו ניהל שאלון באמצעות וינרוט ושותפו עו"ד עמית חדד. מאז הסכימו שאלון ואורנשטיין העצורים להסגרתם, והיא צפויה להתבצע בקרוב.
עבור הייצוג המשפטי העביר שאלון לווינרוט באמצעות חברת ננר פיננסים שבבעלותו 2.5 מיליון דולר לחשבונו של עורך הדין במזרחי טפחות. הסכום נועד לכיסוי שכר הטרחה של המשרד ולכיסוי שכר הטרחה של עורכי הדין בחו"ל, אולם הבנק סירב להפקיד את הכסף.
לפי התביעה שהגיש וינרוט, מזרחי טפחות דרש שוב ושוב אישורים על מקור הכנסות החברה ודרש לדעת אם שולם על הכסף מס כדין במדינת המקור. לדברי וינרוט, אף שהוצגו אישורים שונים שמעידים על כך שמדובר בחברה פטורה ממס ולא פעילה, הבנק סירב להפקיד את הכסף. עוד נטען כי החוק אינו מקנה לבנק סמכויות מעבר לחובת הזיהוי והדיווח.
הפיקוח תמך בבנק
הפיקוח על הבנקים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הצטרפו לעמדתו של מזרחי טפחות. "משרד עוה"ד שיש בפניו אינדיקציות משמעותיות כי מקור הכספים שהלקוח מעביר לו הנו בעבירה חמורה - אינו רשאי לעצום את עיניו. הדברים נכונים ביתר שאת כשקיים חשש שהמשרד עלול לשמש מקלט להלבנת הון", כתבה הפרקליטות בנייר העמדה שהוגש מטעם המדינה לבית המשפט בנושא.
מטעם המדינה טיפלו בתיק עורכי הדין שלמה כהן וליאב וינבאום מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי). את מזרחי טפחות ייצג עו"ד ישראל בכר ממשרד גרנות ושות'.
מטעמו של וינרוט לא התקבלה תגובה.
No comments:
Post a Comment