בכלי התקשורת החרדיים דיווחו שמצבו של הרב שטיינמן "יציב", וקראו להתפלל לרפואתו. עם זאת, עסקני מפלגת דגל התורה, מנהלי מוסדות הקשורים בה ורבנים המקיפים את ההנהגה בוחנים את האפשרויות העומדות בפניהם ב'יום שאחרי'.
לפי הערכות, יש שלוש אפשרויות עיקריות באשר לזהות היורש שיחליף את שטיינמן בבוא היום: הרב חיים קנייבסקי, הנחשב כיום לשני בכוחו בעולם הליטאי; הרב גרשון אדלשטיין,מראשי ישיבת פוניבז' היוקרתית; והרב משה הלל הירש, מראשי ישיבת 'סלבודקא' בבני־ברק.
כוחו של קנייבסקי לא זקוק להוכחה. חצרו שואבת אליה תלמידים רבים ומקורבים, ובהם גם רבים מהמגזר הכללי, אילי הון ובעלי כוח. למרות היותו רב ליטאי ממשפחת אצולה רבנית, יש המכנים אותו "אדמו"ר ליטאי" בשל סגנונו, הכולל דרישה לגידול זקן וברכות רבות.
במשך שנים הניחו שהרב קנייבסקי אינו מתאים להנהגה ציבורית. באופייניות ליטאית מרומזת הסבירו אפילו תלמידיו כי בשל אופיו הוא אינו מתאים לעסוק בשאלות ציבור, ביחסים עם רשויות המדינה ובהכרעה בשאלות העומדות על סדר היום. השאיפה הייתה שישמר את כוחו כראש חצר בעלת כוח רב, השנייה בגודלה רק לחצרו של המנהיג שיעמוד בראש הציבור הליטאי. אולם בשנה האחרונה החלו בסביבתו בביצור הכוח, וסדרת היתקלויות בין אנשי חצרו ובין אנשי הרב שטיינמן מלמדת שבחוגו של קנייבסקי שוקלים לשאוף לעמדה רמה יותר.
הרב משה הלל הירש, יליד ארה"ב, הוא צעיר המועמדים, בן שמונים בסך הכול. אם יהפוך למנהיג הוא יהיה ראשון המנהיגים של החרדיות הליטאית הארצישראלית שלא נולד ברוסיה או בליטא. לעובדה שהירש צמח בארה"ב יש השפעה על סגנונו, והוא נחשב פתוח יותר, בהתאם לרוחה של החרדיות האמריקנית.
במשך שנים לא הוכר הירש כמנהיג, ועסק בעיקר בענייניה של ישיבתו. בשנים האחרונות גבר עיסוקו הציבורי, ובביסוס כוחו סייעה לו חצרו של שטיינמן. לפני כחמש שנים הוא מונה לחבר מועצת גדולי התורה, גוף־העל של ההנהגה הליטאית.
באופן רשמי הרב הירש מיישר קו עם המדיניות החרדית. למשל, הוא נאם בשבוע שעבר בכנס של אלפי בנות באולם 'ארנה' בירושלים נגד המכללות האקדמיות. אולם בשיחות פנימיות הוא העלה את הרעיון שהסמינרים החרדיים עצמם ישתפו פעולה עם המועצה להשכלה גבוהה, כך שהלימודים בהם יוכרו כתואר אקדמי. ואולם, באחרונה פחתו החיזוקים שקיבל הרב הירש מההנהגה המרכזית. העצמאות שלו אינה מהווה יתרון בעיני קבוצת עסקנים, שחוששים מהנהגה פעילה מדי.
"בניגוד לרבנים אחרים הוא עצמאי, בולט, פעיל ובועט מאוד", אמר ל'מקור ראשון' גורם בעסקונה הליטאית, "הוא יושב לשיחות מעמיקות, נעים ונוח מאוד. הוא אמריקאי ומעשי".
הרב גרשון אדלשטיין (93) הוא מראשי ישיבת פוניבז'. לצד קנייבסקי, שעדיין לא הוחלט בסביבתו אם מעוניינים להופכו למנהיג העל או לשמר את כוחו הנוכחי, אדלשטיין בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להפוך למנהיג הציבור הליטאי. הרמזים הקבועים שבאמצעותם משדר הממד הליטאי את מי הוא מוכן לראות כמנהיג הבא שוגרו כבר בעניינו: הביטאון הליטאי 'יתד נאמן' העניק לו את התואר היוקרתי 'מרן'.
במעמד הסיום של ועידת דגל התורה שנערכה בשנה שעברה נכנס הרב אדלשטיין לאולם ביחד עם הרב שטיינמן. סימן נוסף לבכורתו אפשר לראות בעובדה שבאותו כנס בנות שבו נאם בשבוע שעבר הרב הירש שודרה ברכה מצולמת של אדלשטיין בווידיאו. הסרטון הוקרן מיד לאחר הקרנת ברכותיהם של שני הענקים שטיינמן וקנייבסקי, ושיחת היום בקרב הבנות הייתה מי הוא הרב השלישי שהופיע מיד לאחר שני הרבנים המוכרים.
כרגע נראה שעסקנים מקומיים בבני ברק, בירת ההנהגה הליטאית בעידן שטיינמן, מעוניינים באדלשטיין כיורשו. כך או כך, כוחם של חברי מועצת גדולי התורה בעידן הבא יתחזק, והיא תהפוך ליותר מחותמת הגומי שהיא כיום. עם זאת, הממסד ימשיך לשמור על איפוק כל עוד שטיינמן חי.
"התקשורת אוהבת להספיד, אבל הרבנים שלנו כבר הוכיחו יכולות סגוליות, ובעזרת השם עוד נזכה להמשך הנהגתו של הרב", אמר שלמה קוק, עורך העיתון 'בקהילה' ודוברו של המנהיג הקודם, הרב יוסף שלום אלישיב. עסקן ליטאי אחר סיפר שכבר לפני שנים העז ושאל את שטיינמן עצמו מה יהיה ביום שאחרי, וזה השיב לו: "זה לא עסק שלי או שלך. זה הקדוש ברוך הוא יחליט".
No comments:
Post a Comment