לא חרדים לטיפול:
הם מגיעים לטיפול מדי שבוע זה חצי שנה. מתיישבים על הספה ומשוחחים. חושפים את בעיותיהם.
מנסים לפתור אותן. הם זוג צעיר. היא בת 30, הוא בן 32. יש להם שני ילדים, אך משהו לא
שלם במערכת היחסים. משהו חסר. זה התחיל מכיוונה של האישה. היא חשה שבעלה לא מדבר איתה
מספיק. שהתקשורת אינה כפי שהייתה פעם. גם הבעל אינו מרוצה מהמצב. לדבריו, האינטימיות
שחש בעבר עם אשתו התפוגגה. הקרבה הגופנית נעלמה. "אנחנו כמעט לא מקיימים יחסי
מין", הוא אומר בעצב.
למה התנגדו החרדים?
הגבר הוא משגיח כשרות.
האישה בלנית והם זוג חרדי שמתגורר בבני ברק. מדי שבוע הם יושבים אצל הסקסולוגית והמטפלת
המינית דורית משעל ומנסים לפתור את בעיותיהם האינטימיות ביותר. בניגוד לתדמית הסגורה,
בחברה החרדית לא מתעלמים מהנעשה בחדר המיטות. משעל, 37, מקבלת זה שנה זוגות שמופנים
אליה על ידי עיריית בני ברק ורבנים.
קדושת המשפחה
משעל, דתייה לאומית
מגבעת שמואל, נשואה ואם לשלושה, עובדת כמטפלת בתחנה לטיפול זוגי ומשפחתי בבני ברק ויש
לה ניסיון של עשר שנים במקצוע. בהכשרתה היא עובדת סוציאלית קלינית, ובעלת תואר שני
מאוניברסיטת בר אילן.
"להבין מיניות זה תחום
שקרוב לליבי", היא מסבירה את בחירתה במקצוע, שלפחות ממבט מבחוץ נראה בעל אופי
"חילוני". "גם הזוגיות הראשונה שלי עם חבר שלי סקרנה אותי במיוחד בכל
מה שקשור לקשיים בזוגיות. מאז אני מאוד עסוקה בזוגיות ומיניות. זה מרתק אותי".
איך קיבלו המשפחה
והסביבה הקרובה את העובדה שאת מטפלת מינית?
"אבא שלי עד היום אומר
לאנשים שלמדתי ארכיאולוגיה. נכון שזה לא מקצוע שכיח ונפוץ, אבל גדלתי בבית שנתן לי
את כל האפשרויות ותמיד הייתי מאוד עצמאית. אני באה מבית שמרני מאוד, שלא דיברו בו על
הדברים הללו. העדיפו שלא לדבר ושהדברים יסתדרו מעצמם. אני הייתי מאוד סקרנית וחיפשתי
תשובות".
ובעלך?
"בעלי מאוד מכבד ואוהב
את זה שאני עוסקת במשהו חשוב עם משמעות. הוא התנסה איתי בטיפול זוגי. אני רואה הרבה
דברים שבני זוג אחרים לא רואים ואני מאוד מעמיקה את ההבנה שלנו האחד את השני. העין
שלי יותר ביקורתית ומבינה יותר".
התחנה לטיפול זוגי
ומשפחתי בעיריית בני ברק פועלת בשיתוף עם בית החולים מעיני הישועה, השירות הפסיכולוגי
החינוכי ושירותי הרווחה בעיר. לעיתים
מגיעים תושבים באופן
עצמאי לטיפול, אלא שבמרבית המקרים מי שמפנים את התושבים לטיפול הם דווקא הרבנים.
"הם מאוד מחוברים לקהל שלהם", מסבירה משעל, "הם כמו מנטורים. במיוחד
בחסידויות. יש מצווה של 'עשה לך רב' והרבנים הם כמו פסיכולוגים של האנשים. כשהם רואים
שיש בעיה זוגית הם מפנים לטיפול. הם רוצים אנשים בריאים נפשית כדי שיוכלו לעבוד את
אלוהים בשמחה והנאה. בלי אישור של רב לא יפנו אלינו. לא יעשו שום דבר".
לרבנים אין בעיה להפנות
לטיפול מיני?
"התורה מתייחסת לכל
הרבדים בחיים. גם לתחום המיניות. מובן שזה צריך להיות במסגרת של קדושת המשפחה. האדם
צריך לחיות ממקום של שמחה והנאה בתוך מסגרת של קדושה. הרעיון הוא לקדש את החומר, כשהביטוי
היצרי והחייתי נמצאים בתוך הקונטקסט הנכון. כשאדם בא במגע מיני עם אשתו הפורקן הפיזי
הוא חשוב אך הוא לא הדבר העיקרי. יש מצווה של פריון ויש מצווה של הנאה".
אין לרבנים בעיה להפנות
את חסידיהם למטפלת דתייה?
"הם מעדיפים מטפלת
דתייה שמכירה את הקודים של החברה הדתית, שמכירה את דרך החיים ושתעזור למטופלים בתוך
החיים התורניים למצוא את המקום שלהם. הרבנים נותנים לגיטימציה לטיפול כשזה מטפל דתי
שהולך בדרכי התורה, מטפל שיודע את הניואנסים. אני גם יודעת את הלכות הצניעות של הדת,
למשל שאני לא יכולה להישאר עם הבעל לבד בחדר".
את עיקר הפניות לטיפול
מבצעים הגברים או הנשים?
"בדרך כלל הפונות הן
הנשים, כי הן יותר מילוליות ורגשיות ופחות פוחדות לשים על השולחן בעיה. הן פחות מאוימות
מקשיים. לגבר הרבה יותר קשה לבטא רגשות ולהודות בכישלון".
והגברים משתפים פעולה?
"גברים שרוצים בהצלחת
הזוגיות חייבים לשתף פעולה. הם מבינים שניסו הכול וזה לא עבד. השלב הראשון הוא לא להגיע
לטיפול אלא להתייעץ עם הרב. הרב מנסה לייעץ בנוגע לאיך התורה מציעה לפעול, מה זה אומר
לכבד את האישה. לפעמים זה מספיק, כשהבעיות לא עמוקות. לפעמים הרבנים מבינים שהעצות
לא מספיקות. כשלרב אין את הכלים הרגשיים לטפל בבעיה זוגית הוא מפנה אלינו".
המטרה מקדשת
משעל מספרת כי אחת
הבעיות השכיחות היא שפיכה מוקדמת. הטיפול בבעיה שונה מאשר בחברה החילונית. בעוד שאחד
הטיפולים שמוצע לגבר חילוני הוא שליטה ביצר באמצעות אוננות, הרי שבחברה החרדית חל איסור
על אוננות כיוון שמדובר בהשחתת זרע.
"כשמדובר בטיפול אז
המטרה מקדשת את האמצעים", מסבירה משעל. "עושים כל מיני טכניקות שבהן הזרע
מתקרב כמה שיותר לאישה. הראש הוא של 'בואו נמצא דרכים בתוך ההלכה שיעזרו לאדם הזה'.
רוצים לפתור את הבעיה. זה לא ראש בקיר".
מה בנוגע לאישה עם
בעיית תשוקה?
"מבחינה הלכתית האישה
כביכול מחויבת, אבל לאט לאט מתחילים גם להתייחס אליה כאל אדם שיש לו צרכים. היא לא
צריכה להיות כלי קיבול לבעלה. היא צריכה קודם כול להכיר את עצמה, ליהנות ולבדוק איפה
היא נהנית ומה טוב לה במפגש המיני. זה מלכוד. מצד אחד את רוצה לעשות מצוות ומצד שני
את חוטאת לאמת הפנימית שלך, כי את לא מחוברת לעצמך.
"אפשר לקיים יחסים
בלי לרצות, אבל אם את לא מודעת לגוף שלך ולמה שאת רוצה אז את מתנתקת מעצמך, וזה גורם
להמון כעס בין בני הזוג. גם הבעל מרגיש שלא רוצים אותו. הוא חש דחייה. גם הרבנים אומרים
שיש לקיים את המצווה בין בני הזוג, אבל לא מתוך כורח שיגרום לצער אלא מתוך רצון. לכן
הם גם מפנים לטיפול מקצועי".
עד כמה זה מקשה שזוגות
חרדיים לא מקיימים מגע מיני לפני החתונה?
"יש יתרונות במובן
הזה שהמפגש המיני הוא חדש ובלעדי. יש משהו בתשוקה שמתחדש כששומרים נגיעה שבועיים במהלך
חודש, ומצד שני יש חוסר ידיעה. למשל שואלים אותי כמה פעמים צריך לעשות את זה במהלך
החודש או איך בכלל לגרות את האישה".
עד כמה זוגות חרדיים
מגיעים מוכנים לחיי הנישואים?
"מאוד מקובל ללכת למדריך
לפני החתונה. הוא נותן עצות סבתא כאלה. יש שם גם הסבר מה קורה במפגש המיני. יש הרבה
אנשים עם עכבות מיניות שנובעות מבעיות פסיכולוגיות. זה שאתה חרדי זה לא אומר שהמפגש
המיני הראשון שלך יהיה מלא עכבות. לא הייתי מגדירה זאת כבעיה מגדרית או תרבותית, אלא
כבעיה פסיכולוגית שנובעת מכמה אתה בטוח במקום שלך. הביטחון שלך בקשר עם בן הזוג לא
קשור לכיפה שיש או אין לך על הראש. זה קשור ליחסי אמון שנוצרו בינך לבין הדמויות המשמעותיות
בילדות המוקדמת".
ומה לגבי התחושות
של האישה?
"העניין הוא לא להלחיץ
את המערכת. פעם הייתה תפיסה שצריך לעשות את זה בערב הראשון אחרי החתונה. היום נותנים
יותר לגיטימציה לעשות את זה בהדרגה, ליהנות ולהשתמש במגע רוחני ומרגיע. מתייחסים לקשר
הרוחני בין הגבר לאישה. זה כולל המון פילוסופיה יהודית שקשורה לשלמות בין בני הזוג.
מכניסים אותך לאווירה שמה שאתה עושה זה משהו גבוה ונעלה".
הפניות למשעל רבות
ומגוונות. לא רק זוגות צעירים מגיעים לקליניקה אלא גם זוגות מבוגרים. "ככל שהזוג
ותיק יותר כך קשה לשנות את התפיסות השמרניות, כי הצטברו המון משקעים", מסבירה
משעל. "אבל לכל זוג שמגיע לטיפול יש תקווה ואמונה. אלה אנשים שרוצים לעשות שינוי.
הזוגות הצעירים יותר פתוחים לשמוע ולהתנסות בדברים חדשים. קל להם יותר להתמסר לטיפול
המיני והזוגי".
לדבריה, טיפול ממוצע
לבני זוג נמשך בין חצי שנה לשנה. "מה שמאוד מאפיין את החברה החרדית הוא שהגבר
בישיבה ולאישה יש המון תפקידים", מחדדת משעל. "האישה גם יוצאת לעבוד וגם
מביאה המון ילדים. אם אין בן זוג שקשוב לצרכים שלה ושם אותה במרכז זה יוצר בעיה. אבל
גם ההפך. הגבר ישקע בלימודים אם האישה לא תפרגן לו בזוגיות. קורה לעיתים שהגברים בורחים
לבית המדרש כי הם לא רוצים להתמודד עם מה שקורה בבית.
No comments:
Post a Comment