רב שצולם בסתר עם אישה זכה בתביעה

בדצמבר 2011 סמוך לחנות המשביר לצרכן בכיכר ציון בירושלים, חלף הרב אביגד בן סעדון, ר"מ בישיבת פורת יוסף בירושלים ורב קהילה בשכונת רמות בעיר כשהוא שקוע באמירת פרקי תהילים מתוך ספר. צלם שהבחין בו צילם אותו על רקע פרסום של המשביר, שם נראתה אישה דומעת.

מכאן החלה מסכת טעויות מאותה תמונה שהחלה להתגלגל ממש כסיפור חד גדיא.

שבועיים עברו ואז צצה לה לפתע התמונה באתר NRG תחת הכותרת "המשטרה תחקור את הדרת הנשים בבחירות לשכונות החרדיות בי-ם", זו היתה הפעם הראשונה שהרב היה מודע לכך שצולם לאחר שתלמידו סיפר לו על אותה כתבה.

הרב פנה כמתבקש לאתר NRG ודרש את הסרת תמונתו, התנצלות ופיצוי – אולם מסכת הטעויות צברה כוח והחלה להתגלגל ביתר שאת – לא רק שהתמונה לא הוסרה, התמונה פורסמה שוב בעיתון מעריב תחת הכותרת "הדרת נשים בישראל".

הרב הגיש תביעה נגד מעריב וכן נגד הצלם אורי לנץ שצילם את התמונה, ומכר אותה. בתביעה שהגיש לבית המשפט על סך 400 אלף שקלים, כתב כי מעולם לא התבטא בנושא הדרת נשים וכי בצילומו שייכו אותו ללא ידיעתו ורצונו, ובניגוד להשקפת עולמו, לנושא הדרת נשים.

הרב טען ובצדק שהופעתו בתמונה ושימוש בה ללא הסכמתו וידיעתו גורמים לכך שהינו מקושר לכותרת ולכתבה כאילו הוא הינו חלק מהנכתב בכתבה דבר אשר גורם לו בעליל לעוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב.

ולגבי הצלם טען הרב שאסור היה לצלם להשתמש ולמכור תמונה זו ללא הסכמתו המפורשת ובידיעתו.

במעריב דחו את טענות הרב באומרם שהקורא הסביר מבין שאין לקשור דווקא את תמונתו של הרב לנאמר בכתבה ולכן לא אמורה היתה להיות פגיעה בשמו של הרב.

בשומעה את הצדדים קבעה השופטת : כי אין לקבל את טענת הרב כי היתה כאן חדירה לפרטיות בכך שהיה מכונס בספר תהילים ולא הבחין בצלם. עם זאת קבעה השופטת ש"הצלם אורי לנץ, פלאש 90 ובעליו נתי שוחט, עשו שימוש בתמונה לשם רווח עם העמדתו למכירה באתר האינטרנט. וכי "מדובר בפגיעה שיש בה ממש. אין בידי לקבל את טענות הנתבעים בדבר "תום הלב" הנובעת מאקראיות הצילום" מאחר ולדברי הצלם חיפש אדם חרדי ולא מישהו ספציפי".

היא ציינה כי מחד גיסא, הנתבעים לא בחרו לצלם את התובע הספציפי ומשכך אין בנסיבות העניין משום זדון מצדם הנתבעים, אך מאידך גיסא, בחרו לצלם את התובע כמי שמשתייך ונמנה על המגזר החרדי ולשם מכירת הצילום תמורת רווח.

לאור כך החליטה השופטת רונית פינצ'וק-אלט להעמיד את סכום הפיצוי שעל הצלם והאתר בסך 35,000 ש"ח. וכן הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ש"ח וכן חלק יחסי של אגרה.

בעניין התביעה נגד מעריב השופטת דחתה את טענות הרב, מאחר ולא הצליח להוכיח לשון הרע ועשיית עושר. התביעה נגד הצלם על לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות ורשלנות, נדחו גם הם ידי השופטת. כך גם התביעה על רשלנות ועשיית עושר.