עד המדינה בפרשת הרב מצגר

בשעות הבוקר המאוחרות של יום שני השבוע, כשהשכנים היו בעבודה או בכולל, והילדים בגן, רגע לפני חופשת החנוכה, עד המדינה בפרשת הרב יונה מצגר מצא זמן להתחמק מעיני שכניו.

הוא הוריד במעלית הרעועה עוד שתי מזוודות גדולות, עמוסות בבגדים שונים. המזוודות, הדברים הישנים שארוזים בשקיות אשפה מחוץ לדירתו והדואר הרב שהצטבר, מלמדים שהעד עוזב את דירתו.

נראה בבירור שמשהו רע עובר עליו. האיש הגבוה והמרשים - שהסתובב במשך כ־20 שנה עם הרב הראשי לשעבר ולא פעם שהה בחברת עשירי תבל - נראה תשוש. עיניו נפוחות, פניו אינם מגולחים כרגיל, חולצתו הלבנה אינה מסודרת בתוך מכנסיו, הוא נבהל מעצם נוכחות תקשורתית סביבו. "מעולם לא דיברתי עם תקשורת וגם עכשיו לא אדבר", הוא חוזר ואומר, "אני לא יכול לומר מילה". השמועות ברחוב החרדי מספרות על שהות בבית מלון בתל אביב במסגרת התוכנית להגנת עדים, שאחריה ייאלץ לעזוב לחו"ל. לא מפחד מהרב מצגר, אלא ממעמדו הפגוע ברחוב החרדי, כך אומרים מקורבים.

עורך דינו של העד וגם המשטרה מסרבים לומר דבר בעניין, אבל עדי ראייה מספרים שהוא עבר להתגורר בעיר חרדית באזור המרכז. האיש שהיה הקרוב ביותר לרב מצגר, הפך לעד מדינה בפרשה החמורה ועלול להיות האיש שיביא את מדינת ישראל לעוד מבוכה - רב ראשי לישראל לשעבר מאחורי סורג ובריח. בקרב הציבור החרדי ובחלק מהמגזר החילוני יכולים לנחש מי הוא מקורבו של הרב מצגר שהפך לעד המדינה המרכזי בפרשה. דמותו וסיפורו של העד וכך גם הקשר שקיים עם הרב מצגר לא פחות חמורים ומסקרנים מהפרשה עצמה.

צו איסור הפרסום שהטילה המשטרה על שני עדי המדינה בפרשה מורה שלא לחשוף כל פרט על זהותם ומשלח ידם של העדים, אך יש דברים שאפשר לומר. הוא גדל בעיר חרדית, בן למשפחה חרדית ממוצעת. חבריו מספרים בנימוס כי לא היה מהתלמידים החזקים בישיבה וכבר בגיל 17 הוציא רישיון נהיגה, דבר שנחשב חריג בנוף החרדי, ומצביע על הרצון לחפש כיוון אחר ולא לדבוק בגמרא.

ההיכרות עם הרב יונה מצגר נערכה לפני כ־20 שנים. "הוא (העד) ניגש לרב מצגר ואמר לו שהוא מחפש עבודה, והרב מצגר הציע לו תפקיד מסוים", מספר אחד ממכריו של העד, "בבוקר הוא עבד עם עסקן מוכר, ובערב היה עובד עם הרב. אפשר לומר שהמפגש ביניהם היה מקרי מאוד".

"אכל קש למען הפרנסה"

לדברי המכר, רבים מייחסים לאחד מבני משפחתו של העד את הזכייה של הרב מצגר בתפקיד הרב הראשי לישראל, בזכות עבודת לובינג אינטנסיבית שקיים אצל הרבנים החרדים.

"לרב ולעד המדינה היה קשר הדוק בצורה שאי אפשר בכלל לתאר", מעיד גם אחד מעובדי הרבנות הראשית, "העד הכיר את הרב מצגר והיה קרוב אליו אפילו יותר מאשר למשפחתו. היו שם נאמנות ומסירות יוצאות דופן". עם זאת, טוען המקורב, מדובר בנאמנות ובמסירות שבבסיסן אינטרסים, דבר שבהחלט היה אפשר להרגיש.

"הוא (העד) העריך את הרב מצגר כמו שכולם העריכו אותו", אומר אדם שהכיר את השניים במשך שנים ומסביר, "הרבה אנשים חשבו גם דברים פחות טובים על הרב מצגר, על התאמתו למשרה ועל הדברים שהיו חשובים לו. בבר המצווה של בנו העד קם מהכיסא וביקש לכבד את מי שכינה 'מורי ורבי', הרב יונה מצגר. כל העיניים הסתובבו והאוזניים נפתחו", הוא משחזר. "כמעט מעולם לא קראו לרב יונה מצגר 'מורי ורבי', אף אחד לא הרגיש את זה באמת כדי להגיד דבר כזה, ואחרי האירוע שאלו אותו למה הוא קרא לו כך, והוא הסביר שבסך הכל היה צריך לכבד אותו בשל המעמד, והאמת שגם קצת התפלק לו. הוא לא באמת תפס ממנו 'מורו ורבו', הוא חשב כמו כולם וגם אכל לא מעט קש, אבל אכל אותו בשקט למען הפרנסה".

עד המדינה הוא תעלומה. אין כמעט רב, עסקן, איש תקשורת או פרסום שלא נתקל בו, עבד עימו, או יצר באמצעותו קשר עם הרב מצגר. הוא מוכר בעולם החרדי כיד ימינו של הרב, אך רק מעטים הכירו אותו לעומק. חבריו ומכריו של עד המדינה מספרים על אדם מופנם. "זה לא מאכער כוחני. הוא אדם שאף פעם לא מרים את הקול. לא מעליב, לא אומר מילה רעה, אדם טוב וחיובי שנעים להיות במחיצתו, הוא לא טיפוס מוחצן, או איש ש'מערבב', תאב כוח ושליטה. מדובר באדם שקט, לא מדבר, לא נראה, תמיד מאחורי הקלעים בשקט ובמיוחד מאוד מאוד דיסקרטי", מספר אדם נוסף שעבד עימו ברבנות הראשית.

רבים ממכריו מעידים כי דווקא הדיסקרטיות שכל כך אפיינה אותו היא זו שככל הנראה סיבכה אותו, "עכשיו אנחנו מבינים למה כל נושא הקשר עם הקהילות בחו"ל היה בטיפולו הבלעדי", אומר אחד האנשים שעבדו עימו, "כל נסיעה לחו"ל, כל פנייה מאיזה אוליגרך, שום דבר לא היה מגיע בכלל ללשכת הרב הראשי; אם הרב היה מקבל פנייה בפקס, הוא היה אומר 'תעבירו את הכל אליו'. כשהרב חיתן את בתו הגיעו לארץ 40 גבירים, הוא היה אחראי לטפל במלונות, במכוניות ובשהות שלהם".

"אני לא יכול להאמין שבכל נסיעה היתה 'מכה'", אמר לנו השבוע אחד ממכריו, "היו הרבה נסיעות וביקורים תמימים, אבל כנראה היו גם כאלה שלא", הוא מודה.

הקלטות המפלילות

גם גורם ממשרד הדתות מסביר שסוגיית הנסיעות היתה משמעותית מאוד עבור הרב מצגר. "הוא נלחם על הנסיעות לחו"ל, ממש התאבד עליהן", הוא מספר ומוסיף: "הוא נהג להתלונן על הכללים המחמירים שהוטלו על נסיעות של רב ראשי ועל כך שהוא לא יכול לנסוע במחלקת עסקים ובמחלקה ראשונה במקרים מסוימים. זה היה ממש חשוב לו".

גם לאיש סודו של הרב מצגר, עד המדינה המדובר, היה אינטרס שהרב ייסע לחו"ל. "כשהרב היה בחו"ל היה לו שקט. צריך להבין, האיש הזה היה עם הרב מצאת החמה עד צאת הנשמה ממש. מבוקר ועד לילה", אומר חברו לעבודה.

עוד מספרים חבריו כי בתחילת דרכו עוד הצטרף לנסיעות עם הרב מצגר, אך בשלב מסוים אשתו הטילה וטו על הנסיעות בטענה כי לפחות בזמנו הפנוי, היא מצפה שהוא יהיה קצת בבית, "היא (אשתו של העד) בכלל לא אהבה את הקשר ביניהם. לא אהבה את ההתנהגות של הרב. היתה הרגשה שיש איזה סכסוך, אבל לא ידענו דבר מעבר לזה. הם אנשים דיסקרטיים".

למרות כל זאת, על פי חשדות המשטרה ולדברי חבריו, הוא חי ברמת חיים גבוהה במיוחד. "הוא טס לחופשות משפחתיות בחו"ל במחלקות יוקרתיות, בנה בית מפואר, ותמיד לבוש בקפידה", הם אומרים.הוא עצמו טוען שקיבל את הכסף מקרוב משפחה.

ניתן להרגיש שהדיונים סביב מעצרו של הרב יונה מצגר וחומרת מעשיו נדחקו מעט מהכותרות. לא רבים בציבור החרדי הופתעו כשנחשפו החשדות למעשים פליליים שבוצעו על ידי הרב מצגר לכאורה. רבים התפלאו על כך שמצגר ביצע את המעשים המיוחסים לו לכאורה בצורה בוטה, שיטתית, מתמשכת, בלי להביא בחשבון שהוא עלול להיתפס, ובעיקר על העובדה שנכשל בתרגילי החקירה של המשטרה.

כך, למשל, פורסם בשבוע שעבר כי בידי חוקרי המשטרה הקלטה שבה נשמע הרב מצגר כשהוא מבקש מעד המדינה לקחת עליו את התיק הפלילי שבו הוא חשוד, ובתמורה הבטיח לו כסף רב ודירה. על פי הדיווח, ביקש הרב מצגר ממקורבו לשכב עבורו על הגדר "כפי שעשתה שולה זקן בעבור אהוד אולמרט".

בנוסף, בין הדברים שהושמעו לעד המדינה היו הקלטות שבהן נשמע הרב מצגר מפנה את החוקרים ואת ההאשמות שהוטחו בו לעבר מקורבו, וטוען שהוא כלל לא ידע על הדברים שנעשו ומי ש"סגר" הכל מאחורי גבו היה עד המדינה. החוקרים השמיעו לעד המדינה את הדברים, מה שככל הנראה חיזק אצלו את ההחלטה לעבור צד. כמו כן, ל"ישראל היום" נודע כי חוקרי המשטרה הציגו בפני העד לא רק את דבריו של הרב מצגר, אלא גם הקלטות שלו בשיחות עם מקורביו בתקופה ארוכה של יותר משנתיים, שבה המשטרה חוקרת את הפרשה.

הלשנה או לא?

המהפך שעשה עד המדינה מאיש סוד לאדם שעשוי להכניס לכלא את הרב הראשי עורר סערה בציבור החרדי, והעלה שוב את הדיון סביב סוגיית "המלשינים".

מהבחינה הזו עובר עד המדינה ימים קשים מאוד. כתובות גרפיטי בגנות מלשינים רוססו מול ביתו. בציבור החרדי לא מדובר רק בסוגיה מוסרית, אלא גם באיסור שמוצג כהלכתי, המוכר כ"דין מוסר" או בעגה היידית המוכרת "מויסר". על פי ההלכה, "מויסר" הוא אדם שמלשין לשלטונות גויים על פשעיו של חברו, וברבות השנים הפך לכינוי גנאי בקרב אלה בציבור החרדי, החשים זרות כלפי המדינה.

"יש אנשים שקרובים לסיפור הזה, שכועסים עליו מאוד ומסוגלים לחנוק אותו בעשר אצבעות, אנשים שיראו אותו ברחוב ויעברו לצד השני, כי מבחינתם הוא עשה מעשה נבלה, מעשה נבזי. עד מדינה ככלל זה מעשה נבזי, יש אנשים שלא מסוגלים להכיל בכלל את המושג 'עד מדינה', בפרט בצורה שבה עשה זאת - הפללת רב. זאת נבזות שלא מתקבלת בעין יפה", אומר גורם המכיר את הצדדים.

"בפרשת המלונות היה את ראש הלשכה מאיר רוזנטל שהיה פחות קרוב לרב מצגר מעד המדינה, והוא עדיין לקח על עצמו את כל התיק. יש תחושה של אכזבה", ממשיך המכר.

שכניו של הרב מבינים כמובן את הסיטואציה הקשה, אך אחד מהם אומר: "לא יודע מה הייתי עושה במקומו אבל קשה לחשוב על מויסר כחלק מהקהילה, מהמניין, אני בטח לא הייתי משתדך איתו".

לעומתם, מקורביו של העד דוחים את הדברים בבוז, וטוענים כי העד אף התייעץ עם שני רבנים שהתירו לו להפוך לעד מדינה. הם לא מוכנים למסור את שמות הרבנים, אך תוקפים את הרב מצגר: "לפי דברים שפורסמו, הרב מצגר בעצמו הוא מויסר, הוא ציפה שמישהו ישכב על הגדר וייקח על עצמו דברים שהוא לא אחראי להם. מויסר זה כשיהודי הולך להלשין לגוי, וגם אז מדובר על לפני 100 שנה כשהיהודים היו תחת שלטון גויים.

"הוא (העד) היה צריך לבחור בין שתי רעות, הוא עמד בפרונט, הרב אמר שנעשו דברים מאחורי גבו והשאיר אותו לבד במערכה. לא היתה לו ברירה אלא למסור את כל האמת, וכך הוא עושה".

חברו של עד המדינה מחזק את הדברים ואומר כי "הוא נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית, אני רק מתאר לעצמי מה הייתי עושה. יש לו משפחה, אישה וילדים; נניח שהשוטרים אמרו לו שהוא הולך לכלא לעשר שנים וישלם קנסות מפה עד הודעה חדשה וכל המשפחה שלו תיהרס. אני לא מכיר מישהו שהיה יכול לקבל החלטה אחרת".