בלש בשטריימל

ההסוואה הטובה ביותר של החוקר הפרטי בברוקלין החרדית היא הלבוש הרגיל שלו, של חסיד ירא שמים. המשרד שלו, המתמחה בחברה החרדית, מנהל חקירות חובקות עולם ועם לקוחותיו נמנים בנקים בינלאומיים וחברות ישראליות. אבל עיקר עיסוקו הוא בדיקת שידוכים

ג'ו לוין, חוקר פרטי בברוקלין, המתין לפגישה עם לקוח חדש במגרש החניה של מרכול כשר בשכונת ברוקלין פארק, בוקר אחד בעת האחרונה. בעודו מתבונן במראת הצד של רכב השטח שבו ישב לצד נהגו, אמר לוין שהוא אוהב את המקום הזה, כי הוא מכיר את המנהל, את האחראי על המשלוחים ואת המאבטח, המאפשר לו לשאול סרטים ממצלמת האבטחה המותקנת במגרש החניה.

לוין מחפש ואוסף מידע בכוחות עצמו בדרך כלל. באייפד שלו גלל תצלומים של אנשים שאחריהם הוא עוקב, תמורת כמאה דולר לשעה, בהם נערה חסידית מרדנית בחצאית מיני לבנה ורב ארך-זקן שנראה מצית סיגריה על המדרכה. "הוא ברנש רע", אמר לוין והגדיל את תצלום הרב. "ברנש רע מאוד".

לוין אינו בלש פרטי טיפוסי. הוא יהודי אורתודוקסי, חבר חסידות באבוב ומייסד "טי-או-טי חקירה וייעוץ פרטיים", חברה ניו יורקית המתמחה בחקירות הקשורות ליהודים אורתודוקסים ברחבי העולם.

החברה, שתחום התמחותה יוצא דופן - ואולי יחיד במינו בארצות הברית - נעזרת במומחים משפטיים, חוקרי רצח לשעבר, צלמים ואפילו טייסים, שרובם מועסקים על בסיס פרילנס. השירותים שהיא מציעה מגוונים ונעים בין חקירת בנקים בינלאומיים או חברות השקעות ישראליות, לבדיקות רקע לקראת שידוך, של תושבים מקומיים.

מאז נכנס לוין לעסקי החקירות, לפני 12 שנה, חייו מזכירים תכופות דרמת פשע טלוויזיונית. הוא עוקב אחר אנשים בלא ידיעתם, כשהם עושים את דרכם לבתי כנסת או למועדוני חשפנות, הוא יושב לצדם בטיסות טרנס-אטלנטיות ומאתר אנשים באזורים נידחים בפורטו ריקו ובברזיל.

בדרך כלל הוא לבוש מעיל וכובע שחורים, כנהוג בקרב חסידים. אבל כשהוא בתפקיד, הוא חובש כובע גרב ולובש חולצה של היאנקיז, המסתירים את הכיפה הסרוגה החומה ואת הציצית שלו. צריך לשמור על חשאיות. לוין, גבר מזוקן וחזק, בסוף שנות ה-30 לחייו, שקיצץ את פאותיו לפני שנים מתוך העדפה אישית, אומר שאפשר ללמוד על תפקיד החברה שלו מראשי התיבות של שמה: טי-או-טי, שהם קיצור של הביטוי היידי "תוכעס אויפן טיש", שמשמעו, התחת על השולחן. "במלים אחרות, ‘תראה לי את ההוכחה'", הוא אומר. "וזה מה שאני עושה. אני מביא הוכחות לאנשים".

בלי פרופיל

לוין סיפק ראיות מרכזיות בעשרות פרשות, שחלקן זכו לסיקור נרחב בתקשורת. בנובמבר 2010 איתר את יצחק שוחט, חסיד משכונת קראון הייטס שהיה מבוקש על ידי המשטרה בחשד שהיכה בן של שוטר בשנת 2008, ביישוב סמוך לתל אביב. אף שלוין נשכר בידי חבר מיחידת מתנדבים של החסידות, העושה סיורים בשכונה כדי למנוע פשע, הוא מסר את המידע שבידיו למשרד התובע המחוזי בברוקלין, שהגיש בקשה להסגיר את שוחט.

בעניין עברו שומר לוין על ערפול. הוא מאשר ששירת בצה"ל לפני שעבר לניו יורק ב-1994, אבל את רוב קורות חייו ועיסוקו הוא מסתיר. "שנים ניסיתי לא רק לשמור על פרופיל נמוך, אלא להיות במצב שלא יהיה לי בכלל פרופיל", אמר. "אנשים נהגו לומר לי, ‘לא שמעתי עליך', ועל כך הייתי עונה ‘מצוין! אם היית שומע עלי, בטח היית בצרות'".

בכל זאת, בשנה שעברה הקים לוין אתר אינטרנט והחל לדבר עם התקשורת, במחשבה שהוא עשוי להפיק תועלת מהמקרים שהתפרסמו וסייעו להפיץ את שמו. לדבריו, המניע העיקרי שלו הוא דאגה גוברת לביטחון הקהילה האורתודוקסית. בשכונות אורתודוקסיות מתגברת הפשיעה הכלכלית. לדעת לוין, זו תוצאה של המשבר הכלכלי, שיעור הילודה הגבוה והיעדר השכלה גבוהה, המונע מצעירים אפשרות להשיג משרות ששכר נאה בצדן.

לפי נתוני המשטרה, באזור החסידי של שכונת ויליאמסבורג בברוקלין נרשמה אמנם ירידה במספר הפשעים האלימים בעשור האחרון, אך חלה עלייה של יותר מ-40% במספר הגניבות הרציניות (יותר מאלף דולר).

בניגוד לסוכני הממשל ולשוטרים, שעם פרישתם לגמלאות פותחים לעתים קרובות חברות חקירה פרטיות, לוין יכול לחדור למעוזי האורתודוקסים הסגורים בלי לעורר חשד.

"יש הרבה חוקים מסובכים וכללי התנהגות שאנשים מחוץ לקהילות האלה אינם מבינים", אומר שמריה רוזנברג, בעבר חבר חסידות חב"ד ומחבר הבלוג FailedMessiah.com העוסק בחשיפת שחיתויות, שראיין את לוין לכמה כתבות. "אתה אולי תחשוב שאתה משתלב בקהל בבית כנסת, למשל, אבל בעיני החסידים, נוכחותך דומה לנחיתה פתאומית של קוף בחליפה מהחלל החיצון".

קלטת לוהטת

כיהודי אורתודוקסי מותר ללוין להעיד בבתי דין רבניים, שם נידונים עניינים כמו גירושים וסכסוכים עסקיים, המיושבים על פי ההלכה היהודית. לעתים קרובות מסרבים רבנים המנהלים שם משפטים לבחון ישירות ראיות שלוין אוסף, כמו תיעוד של גבר הבוגד באשתו. אבל הם מקשיבים לעדות האישית שהוא מוסר.

מכיוון שלוין אינו עובד בשבת, הוא מרבה להשתמש בגויים. "שבת הוא יום מלא צרות בעולם החסידי", הוא אומר ומציין שהוא שוכר בעיקר שירותי שוטרים שאינם בתפקיד, כדי שימלאו את מקומו עד צאת החמה. "כולם חושבים שאנחנו רדומים בשבת. אבל לאמיתו של דבר אנחנו ערים לגמרי".

למשימות שאינן בתחום כישוריו שוכר לוין מומחים. לדבריו, יהודים אורתודוקסים פונים אליו לפעמים עם בעיות בנישואים, משום שאינם מודעים כלל לקיומם של מטפלים ויועצי נישואים. הוא מספר על לקוחה מלונג איילנד שחשדה שבעלה בוגד בה. "שאלתי אותה אם היא עדיין אוהבת את בעלה, והיא אמרה שכן", הוא נזכר. "אז אמרתי לה, ‘אל תשכרי את שירותי', כי אם אחזור עם ראיות, יהיה מאוחר מדי לפנות ליועץ נישואים".

כשהוא חוקר פשעים הקשורים לאינטרנט, כמו גניבת זהות והטרדות בדואר האלקטרוני, הוא פונה למומחים לעבירות מחשב. למעשה, הזמן היחיד שלוין עצמו מתיישב מול מחשב הוא מדי בוקר, כשהוא מעלה לאתר דיווחים חדשותיים העשויים לעניין יהודים.

את רוב שעות היום הוא מקדיש לנסיעות בברוקלין, לפגישות עם לקוחות חדשים, עם עורכי דין ומקורות פוטנציאליים, ולהתמודדות עם תפניות בלתי צפויות בחקירות שהוא מנהל.

באחת החקירות שעשה באחרונה בשכונת בורו פארק, הביט לוין מבעד לחלונות האטומים של רכב השטח שלו על חסיד, עצבני למראה, שפסע על המדרכה. כמה ימים קודם טען האיש שברשותו סרטון וידיאו, שבו נראה רב מקיים יחסים עם שתי קטינות.

לוין, שלבש מעיל בגוון בז', הרכיב משקפי שמש אופנתיים וחבש כובע בייסבול של נייקי, הביע ספקנות. "אני לא מאמין לשטויות האלה", אמר בזמן שהנהג שלו צילם את האיש מבעד לשמשה. "תראה איך הוא צועד הלוך ושוב ומעשן סיגריות בשרשרת. הבחור הזה לא אמין".

כעבור כמה שעות נפגש לוין עם האיש ועם כמה גברים אחרים בבית כנסת ריק. התברר שהסרטון מצוי בידי אדם שלא נכח שם ושעשוי למסור אותו בתמורה לכסף, בילוי עם זונה ואייפון חדש.

כשחזר למכונית, אמר לוין כי מאחר שגבר שחור מחזיק בווידיאו, הוא ישלח שוטר שחור שאינו בתפקיד, שינסה להשיג את הסרטון. "נקישה של יהודי דתי על הדלת שלו לא תהיה התחלה טובה", אמר.

לוין אינו סבור שנשקפת לו סכנה רבה בשל עיסוקו בריגול והלשנה על אנשי הקהילה. לדבריו, מושאי חקירותיו אמנם מביעים זעם רב בבית הדין הרבני. "הם צועקים עלי", הוא אומר. "אבל זה טבעי. לאט לאט הם נרגעים".

עם זאת, לדברי רוזנברג, לוין מתמודד עם החלטות קשות כשהוא חוקר שערוריות גדולות החשופות לסיקור תקשורתי נרחב. "אתה לא רוצה להוציא שם רע לזרם האורתודוקסי", הוא אומר. "אבל אתה גם לא רוצה לראות את הפשיעה נמשכת".

לוין אומר שכאדם דתי הפשעים שהוא רואה גורמים לו כאב. "כשאני מתעורר בבוקר, אני מתפלל לאלוהים ואני רוצה להאמין שיש בעולם אנשים טובים", הוא אומר. "אבל כשאני רואה כל יום את מה שאני רואה בעבודה שלי, זה מציב לפני אתגר גדול".

אשתו זה 13 שנה, רותי לוין, אומרת שלעתים קרובות הוא מתקשה לישון בלילות. "אתמול הוא נשאר ער כל הלילה", אמרה לא מזמן, כשהיא ישובה לצדו מחוץ לביתם. בתשובה לשאלה אם לוין השתמש אי פעם בכישורי החקירה שלו ביחסים בינו לבינה, זקפה את גבותיה בתמיהה. "אתה צוחק?" אמרה. "עוד לפני שנפגשנו הוא ידע בדיוק עם איזה בחורים יצאתי. הוא ידע עלי הכל".

איך הוא הגיע לכל הדברים האלה? "בדקתי את זה", אומר לוין ומחייך. "בוא נשאיר את זה ככה

ג'ד ליפינסקי, ניו יורק טיימס