בחודשים האחרונים מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים משפט מסקרן, העוסק במארג
היחסים המסובך והרגיש בין בעלים של גופי תקשורת לבין מושאי הסיקור של אותם גופים. לתוצאות המשפט, המתקיים באולמו של השופט משה יועד הכהן, עשויות להיות השלכות לא רק על הנאשמים בפרשה, אלא גם על פרשה אחרת שנחקרת בימים אלה: תיק 2000, העוסק בשיחות שקיימו ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס.
הפרשה הנדונה כיום בבית המשפט המחוזי בירושלים עוסקת בכתבי האישום שהוגשו נגד גיא כהן, לשעבר בעלים ומנהל של אתר האינטרנט בחדרי חרדים; נגד אורי צור, סמנכ"ל המכירות של האתר; ונגד שלוש חברות בבעלותו של כהן - גלובל נטוורקס, גלובל נטוורקס טכנולוגיות אינטרנט ותקשורת מקוונת דיגיטלית. כהן וצור מואשמים בעבירות של סחיטה באיומים, מרמה, עורמה ותחבולה.
אתר בחדרי חרדים - שכיום נמצא בבעלות אחרת, שאינה קשורה לכהן - הוא אחד מאתרי התוכן החרדיים הגדולים ביותר, והוא כולל שורת פורומים בולטים. לפי כתב האישום, כהן וצור פנו לאנשים שנפגעו מפרסומים אודותיהם בכתבות באתר או בפורומים, וסחטו אותם באיומים בכך שדרשו תשלום תמורת הסרת התכנים הפוגעניים.
במקרים מסוימים, פורסמו כותרות משמיצות על אישים חרדים, כמו הכותרת: "הבחור שנתפס עם אורחת מחו"ל בשבע הברכות של העסקן" - שפורסמה בדיון בפורום על בכיר מהחברה החרדית שנתפס עם אשה נשואה. לפי כתב האישום, אותו בכיר נדרש לשלם 10,000 דולר בחודש כדי שהתוכן יוסר.
בכתב האישום מתואר כיצד דרשו כהן וצור מאנשים שונים לרכוש "עסקת פרסום כוללת", שבמסגרתה ישלמו תמורת "הגנה קבועה" מפני תכנים פוגעניים הקשורים בהם. מטעם ההגנה נטען כי מקרים אלה לא היו סחיטה אלא עסקות פרסום לגיטימיות - תשלום תמורת פרסום כתבות חיוביות והסרת אזכורים ותכנים שליליים.
בדומה לפרשה זו, גם בתיק 2000 עלו טענות מצד מקורבי נתניהו, שלפיהן לא היו בינו לבין מוזס יחסי תן־וקח - אלא מוזס הוא זה שסחט את נתניהו ואיים לפרסם כתבות מכפישות עליו ועל בני משפחתו, אם לא יסייע למוזס להחליש את החינמון "ישראל היום".
כך, ההכרעה במשפטם של כהן וצור באשר לטיב היחסים בין כלי תקשורת שאינו בוחל בהטיית הסיקור (לחיוב או לשלילה) לבין מושא הסיקור, עשויה להיות רלוונטית גם בשאלת יחסי נתניהו ומוזס.
אחד מנפגעי ההתנהלות של בחדרי חרדים היה הרב יאשיהו פינטו, שבעבר עמד בראש חצר עמוסת טייקונים, פוליטיקאים ואנשי עסקים. רק בינואר האחרון סיים פינטו לרצות עונש מאסר שנגזר עליו לאחר שהורשע בשוחד ושיבוש הליכי חקירה.
בפרשת בחדרי חרדים נטען בכתב האישום כי כהן ואחרים באתר סחטו את אנשי הרב פינטו בכך שדרשו תשלום תמורת "חבילת הגנה" הכוללת פרסומים חיוביים והסרת פרסומים שליליים. בעדויות שנגבו במשפט תוארה בין היתר פגישה שהתקיימה ביולי 2010 בין אנשי פינטו לאנשי האתר. בפגישה, שנערכה במסעדה באשדוד, השתתפו כהן ועוזרו של פינטו, יוסי עמוס. לאחר חילופי דברים קשים התפוצצה הפגישה, כאשר עמוס צעק על כהן: "זו סחיטה! אתה סחטן מסריח" - ועזב את המקום.
אדם נוסף שנכח באותה פגישה היה חיים רוזנברג. רוזנברג נותר אלמוני לציבור הרחב, אך הוא אחד מהאנשים החזקים ביותר בקבוצת "ידיעות אחרונות" זה עשרות שנים. תפקידו הרשמי הוא מנהל המשק של העיתון, אך בפועל הוא מהמקורבים ביותר למו"ל מוזס, ובקי היטב בסודות הכמוסים של הקבוצה ובדרכי התנהלותה מול אנשים וגורמים רבי עוצמה - סגנון התנהלות שחלקים קטנים ממנו התחילו רק באחרונה לצוף כחלק מחקירת תיק 2000.
רוזנברג היה דמות מרכזית בפרשת האזנות הסתר שהתפוצצה בשנות ה–90, כאשר התברר כי בכירים ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב" צותתו זה לזה. כמו מוזס עצמו - רוזנברג לא הועמד לדין בפרשה. שמו של רוזנברג הוזכר גם בסדרת הסרטונים שיצר אלדד יניב לקראת בחירות 2013. בסדרת הסרטונים עסק יניב, בין השאר, בקבוצת "ידיעות". יניב טען כי בחדרו של רוזנברג יש כספת המכילה תחקירים שנגנזו על גופים ואישים בכירים בישראל, וציטט את דברי רוזנברג: "פה מונחות הביצים של בכירי הפוליטיקאים".
בתקופה שבה נערכה הפגישה בין עוזרו של פינטו לבין כהן, רוזנברג היה מקורב מאוד לפינטו. כחלק ממערכת יחסים זו ביקש פינטו מרוזנברג להשתתף בפגישה עם כהן כדי להסדיר את העניין. בינואר האחרון, כחלק מההליכים המשפטיים נגד כהן, זומן רוזנברג להעיד על מערכת היחסים בין כהן לבין הרב פינטו. רוזנברג סיפר בעדותו על השתלשלות האירועים וכן על דרישתו של כהן כי פינטו ישלם לו 20 אלף שקל.
"אני עובד ב'ידיעות אחרונות' במחלקת המשק", הציג רוזנברג את עצמו בעדותו. עו"ד גיל פרידמן, המייצג את כהן, שאל בחקירה הנגדית: "אתה בעצם מספר 2 של נוני מוזס?"
על כך השיב רוזנברג: "את זה כותבים באתרים. בכל מיני אתרים. ההגדרה שלי, גם בכרטיס הביקור - משק. גם לא מנהל. אני עובד עם מוזס 52 שנה".
עדותו של רוזנברג ניתנה בעת שבתקשורת הישראלית כבר הופיעו דיווחים על העסקה שניסו נתניהו ומוזס לרקוח. עו"ד פרידמן ביקש להבין מרוזנברג מדוע חש כי הקשר בין כהן לאנשי פינטו היה סחיטה ולא יחסים לגיטימיים — כמו אלה שהתקיימו, על פי החשד, בין נתניהו למוזס. אלא שרוזנברג העמיד פנים כאילו אינו מודע למתרחש בעיתון. פרידמן שאל: "האם שיחה שבה מו"ל, בעל עיתון או אתר, מדבר עם אישיות מסוימת..."
רוזנברג השיב: "אני יכול להעיד לגבי עצמי. השיחה (במסעדה; נ"ט) לא התאימה לי. לגבי מו"ל ואחרים - בבקשה אל תשאל אותי".
פרידמן הקשה: "מדוע חשבת שזו סחיטה? אני שואל אותך כדוגמה - האם אדם, מו"ל (שנפגש) עם בן אדם, עם אישיות, ואומר לו 'אני אדאג שתהיה לך תדמית חיובית בעיתון בתמורה לאיקס, וואי, זד - האם אתה חושב שזו סחיטה?"
רוזנברג השיב על כך: "אני אומר לך את דעתי האישית לגבי השיחה הזאת. לגבי השאלה הרחבה אני לא יודע לענות. גם אין לי עניין להיכנס לדברים האלה. השיחה שאני נכחתי בה נשמעה כסחיטה".
פרידמן שאל: "לכתוב כתבות חיוביות זו סחיטה? באמת?"
רוזנברג ענה: "באמת. תפקידי הוא לא לכתוב כתבות ואני לא עיתונאי. מה שאני אומר - השיחה הזאת, בעיני, ככה היא הצטיירה. לגבי דעותי, אם זו סחיטה באתרים אחרים, אני לא יודע לענות על זה".
פרידמן שאל: "האם לגבי עיתון, (שגובה) 20 אלף דולר (תמורת) תדמית חיובית זה בסדר? עיתון גדול כזה, עיתון משמעותי".
על כך רוזנברג השיב: "אני לא רוצה לענות לגבי העיתון כי אני לא קובע מה מתפרסם ומה לא מתפרסם".
אדם נוסף שנקרא להעיד בפרשה הוא איש התקשורת החרדי יוסף אליטוב, עורך השבועון "משפחה". אליטוב העיד כי באותן שנים היה מקורב לרב פינטו וטיפל בקשריו עם כלי התקשורת. עדותו של אליטוב מספקת הצצה לאופן שבו חצר פינטו הפכה גם לרשת סגורה של רבנים, טייקונים, השקעות ופרסומים חיוביים רבים בתקשורת.
לדברי אליטוב, הוא פגש את כהן כמה פעמים בחצרו של הרב פינטו. "גיא (כהן) שאל אותי: 'תגיד, דיברו איתך שאתה צריך לדבר עם נוחי ואילן (דנקנר, אז בעל השליטה באי.די.בי, ובן־דב, אז בעלי פרטנר; נ"ט)... כאילו, שייתנו פרסום לאתר (בחדרי חרדים)?". אליטוב שאל את אנשיו של פינטו אם אכן עליו לדבר עם דנקנר ובן דב: "(אנשי הרב פינטו) אמרו לי, אם אתה פוגש את אילן בן דב, בפעם הבאה תגיד לו שייתן פרסום של אורנג' לאתר".
לדבריו, הוא אכן שוחח עם בן דב על כך, אך זה לא נרתם לסייע. לדבריו, הוא התבקש לשוחח גם עם ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי, ועם המיליארדר האמריקאי החרדי ג'יי שוטנשטיין, שהיה מקורב לפינטו. לדבריו, הוא קיים שיחות גם עם נוחי דנקנר. בתמורה, פירסם אתר בחדרי חרדים תכנים חיוביים ששלח אליטוב על הרב פינטו, וכן הוסרו דיונים פוגעניים כלפיו.
לפי עדותו של אליטוב, בשלב מסוים נודע לכהן כי מקודמת אפשרות לכניסתו של שוטנשטיין כמשקיע לאתר. כנראה שכהן לא היה מרוצה - "ניתק מגע", לדברי אליטוב - ואז החלו להופיע באתר בחדרי חרדים פרסומים שליליים על חצר הרב פינטו ועל דמויות נוספות בחברה החרדית.
כעת יצטרך בית המשפט לקבוע אם יחסים אלה בין האתר (בתקופת כהן) לבין אותם אנשים נחשבים סחיטה.