מותה הטראגי של מלכי קליין, צעירה מבית חסידי, פתח צוהר לעדויות על גל של מקרים מצערים המתרחשים בשנים האחרונות בקרב צעירים מבתים חרדים שנפטרו במיתות משונות, כמו גם לתופעת השימוש בחומרים קשים ואסורים בקרב חרדים לשעבר בניו יורק. המקרה, אף יצר שיח ער סביב היחס הנכון והראוי אליהם בקרב הציבור החרדי.
אשת החסד רוחי פרייר, עסקנית מוכרת בקהילה החרדית בניו יורק ומי שעשתה היסטוריה כשמונתה לפני תקופת זמן לשופטת החרדית הראשונה בארה"ב, פרסמה לאחרונה מכתב נרגש ומלא תוכחת מוסר בנושא שהפך במהלך היממה האחרונה לוויראלי במיוחד ברשתות החברתיות.
"לפני שבע שנים פגשתי לראשונה את מלכי קליין בת ה-14. היא ישבה מולי בחדר הספרים בביתי. היא הייתה מהורהרת ויפה, לבושה בחצאית ארוכה. מלכי לבשה את התלבושת של בית-הספר בית יעקב שסילק אותה והתביישה לספר שאין לה מסגרת לימודים. הוריה היו מודאגים על כך שהיא חווה אתגרים חינוכיים ומכך ששום תיכון לא רצה לקבל אותה".
"במשך שנים רבות עסקתי בייעוץ וסיוע לנוער בסיכון מתוך הקהילה החסידית" היא מספרת, "לילה אחד, בסוף שנת 2010, התקשרה אלי דודתי, מרים שוורץ ואמרה לי: 'רוחי, את צריכה לעזור לי להכניס את הבת של חברתי רבקה קליין, לבית הספר התיכון'".
"דודתי הסבירה שהיא מכירה את הנערה הזאת ואת משפחתה במשך שנים, וכי הם אנשים נפלאים. שוחחתי עם מלכי והוריה וכן עם הרבי שלהם, רב קהילת קארלי בוילאמסבורג. התרשמתי מהם ופניתי למנהל תיכון שפתח סמינר חדש שיסכים לקבל את מלכי".
"הוא סירב, וגם לאחר שהשתכנע, הסביר כי הוא חושש שההורים האחרים יוציאו את ילדיהם מבית הספר באם ישמעו שמלכי התקבלה לסמינר. אמא לתלמידה מסויימת אף 'ליכלכה' על מלכי וטענה כי היא קרובת משפחה של קליין ומכירה את הכל מקרוב".
"מלכי היתה קצת חלשה בלימודים אולם למרות זאת השקיעה הכל על מנת להדביק את הפער ולהשתלב עם כולם. היא בכתה להוריה ואמרה כי אם זה המאמץ שנדרש כדי להיות ילדה מצטיינת הרי שאינה יכולה לעמוד בזה". פרייר מציינת את דברי מרן החזון איש זצ"ל כי ההחלטה לגרש ילד מבית הספר היא דיני נפשות, וחייבים לכך בית דין של 23 דיינים.
"בתוך פחות משנה, המערכת שלנו, של הקהילה החרדית, גרמה לכ-70 מקרי מוות שנגרמו רובם ככולם בגלל דחייה. כל גדולי ישראל נגד הדבר הזה, אך מדוע
זה קורה?".
הגברת פרייר מספרת כי "בשנות ה-70 כל הציבור החרדי למד יחד ללא הבדלי מעמדות וקהילות. גם אם היו בנות חלשות יותר אף אחד לא חשב לסלק אותן חלילה מספסל הלימודים. היו ילדות ממשפחות מכל הרקעים, חוזרות בתשובה, וכולן למדו יחד והיו גאות להיות יהודים".
"בשנות ה-90 התחולל שינוי, כאשר חלק מההורים החדשים סברו שהם יותר טובים ונוצרה אליטה והיבדלות תוך שאיפה למצויינות מופרזת שאינה מציאותית. כך החל חורבן הדור. החלה תופעת עזיבת הדת והנשירה, והעובדה שתלמידים רבים נדחו מהלימודים ומסגרות החינוך גרמה להרס נורא".
"רבים מאותם נשמות נפלו לסמים ונזרקו לרחובות מה שגרם להעצמת הבעייה ולהחרפתה". הגברת פרייר מספרת מניסיונה הרב כשופטת ומציעה למנהלי מוסדות החינוך להשתמש ביותר צניעות וענווה ולפעול למען אחדות הקהילה. "אנחנו צריכים להגביר באהבת חינם. גם אם ישנם כאלו עם קשיים, צריך לסייע להם בתוך המסגרת החינוכית להתמודד ולא חלילה לזרוק אותם החוצה ולעשות נזק עצום" כותבת פרייר במאמרה שגרם לסערה.
No comments:
Post a Comment