משגיח כשרות בצה"ל חשוד באונס חיילת בודדה בבית החייל

חייל בצה"ל עצור זה שבועיים בחשד לאונס חיילת - כך נודע היום (חמישי) לוואלה

. השניים מוגדרים חיילים בודדים ובשל כך הם לנים בבית החייל. על פי החשד, מעשי האונס התרחשו בבית החייל שבו מתגוררים השניים. ביום ראשון הקרוב יובא החייל החשוד לדיון בהארכת מעצרו.

מהחשדות נגד החייל, המשמש משגיח כשרות, עולה כי הוא אנס את החיילת שלוש פעמים. הוא חשוד בגין עבירות של אונס, מעשה סדום והטרדה מינית. היום נערך שימוע בעניינו, ובשבוע הבא צפויה להתקבל החלטה אם להגיש נגדו כתב אישום.

מדובר צה"ל נמסר כי "בתשעה בינואר נפתחה חקירת מצ"ח נגד החייל המדובר, בחשד לאינוס, מעשה סדום והטרדה מינית. החייל חשוד בכך שבשלושה מקרים שונים תקף את המתלוננת בבית החייל שבו לנו שניהם. עם סיום החקירה הועברו ממצאיה לבחינת הפרקליטות הצבאית. החשוד עצור מאז פתיחת החקירה בעניינו".

הסדר טיעון מפתיע בפרשת ההתעללות בחיידר

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את הסדר הטיעון שהושג בין חמשת הנאשמים בפרשת ההתעללות בילדי תלמוד תורה חסידי בתל אביב לבין הפרקליטות.

מלבד הנאשם המרכזי מרדכי רוזנפלד שטרם הורשע ואין עסקת טיעון בעניינו הושג ההסדר עם יתר חמשת הנאשמים שהורשעו בבית המשפט.

על פי ההסדר, יגזרו עונשי מאסר על החמישה, שירוצו בעבודות שירות או במאסר על תנאי. העונש החמור ביותר בתיק הוא מאסר בפועל שיומר בשישה חודשי עבודות שירות. הנאשמים יחויבו גם בתשלום פיצויים בסך של עד 10 אלף ש"ח לנפגעים הקטינים.

כזכור בחודש אוגוסט בשנה שעברה הוגש כתב אישום נגד שישה מלמדים מהחיידר החסידי, ובכתב האישום נטען כי המורים תקפו והכו 22 תלמידים בגילאי 3 עד 10. עוד תואר בכתב האישום, כי התלמידים כינו את התלמוד תורה "ברגן בלזן".

כאמור, חמישה מהמלמדים הגיעו להסדר טיעון והורשעו בבית המשפט בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, באמצעות, סטירות, צביטות ומכות על האצבע באמצעות סרגל.

לנאשם המרכזי, בפרשה אברהם מרדכי רוזנפלד בן 49, מיוחסים מעשים קשים ומקרים חמורים של תקיפה. נטען שהוא נהג להכניס תלמידים לחדר בתלמוד תורה, לתקוף אותם קשות, ולאחר מכן נתן להם ממתקים ושיחררם לדרכם. רוזנפלד כך נטען, היכה את התלמידים באמצעות מקלות עץ שהורה להם לאסוף בחצר בית הספר. הוא קשר את תלמידיו לכיסאות או לשולחן באמצעות חבלים או אזיקונים, וכן העמידם בכיתה בידיים ורגליים קשורות. כמו כן הכניס לפיהם כפית עמוסה פלפל שחור חריף, או סבון רחצה, ואסר עליהם לשטוף את פיהם לזמן מה.

לרוזנפלד מיוחסים מעשים נוספים של תקיפה אכזרית. כאמור בעניינו של רוזנפלד לא הושג הסדר טיעון.

זו הטרדה מינית?

שת העסקים פנינה רוזנבלום מתייחסת בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" לתופעת ההטרדות בתקופה האחרונה, מגנה אותה ומבקשת להציב גבולות.

"הייתי בחורה יפה ונשארתי אישה יפה, ואם הייתי צריכה להכניס לכלא אנשים על הטרדה מינית, הייתי מכניסה הרבה מאוד", אומרת פנינה רוזנבלום. "אבל כל תופעת ההטרדה המינית הפכה בשנים האחרונות למשהו מאוד אחר. פעם, כשמישהו היה אומר לך מחמאה או מנסה להתחיל איתך, אף אחד לא חשב על זה כהטרדה מינית".

"לא אמרתי, אבל צריך למצוא את הגבול גם כאן. חבל לאבד את זה שיגידו לנשים 'את יפה, את חמודה'. כמובן שאם גבר מתנהג בגסות רוח ומנסה להתחיל איתך ואת מנסה להגיד לו שאת לא רוצה והוא ממשיך בגסות או בכוח, זה לא מקובל עליי בשום פנים ואופן. גברים צריכים לדעת לכבד אישה".

"אישה לא צריכה להתלונן אם זה רק עניין של נתנו לה מחמאה או שעשו לה איזו לטיפה קטנה. זה צריך להיות משהו הרבה יותר עמוק וארוך. הפעלת כוח. יותר הטרדה שהיא באמת הטרדה".

"מכעיס אותי שנשים כאלה צצות אחרי עשר שנים ומתלוננות. זה מגוחך. אם אישה מוטרדת מינית, שתעשה את זה באותו רגע ובאותה דקה, ולא תחכה עשר שנים כדי להגיד, 'אה, הוא הטריד אותי'".

אבל במקרים רבים מדובר בטראומה שלוקח שנים להתגבר עליה, נשאלה רוזנבלום והשיבה: "לא אחרי עשר שנים. זה לא נכון ולא הוגן. צריך שיהיה חוק התיישנות. צריך למצוא את שביל הזהב. לא צריך עשר שנים כדי 

להתחיל להיזכר מה הוא עשה לי. מה עשית עשר שנים?"

"הנשים היום לא פרייריות וזה טוב. הן לא פוחדות, והן יותר עצמאיות. הן מרגישות כוח להביע כל דבר. אני בעד זה, אבל לא בעד להתעורר אחרי עשר שנים".

הרב יונה מצגר יישלח ל-3.5 שנות מאסר

תם ונשלם.­הרב הראשי לישראל לשעבר יונה מצגר חתם היום (ג') על עסקת טיעון מול פרקליטות המדינה. במסגרת כתב אישום מתוקן יודה הרב מצגר בקבלת שוחד בסכום  של חמישה מיליון שקלים יחד עם עד המדינה, כשבתמורה תעתור הפרקליטות לעונש מאסר של 3.5 שנות מאסר בפועל. 

אחרי משא ומתן קדחתני בין צוות ההגנה המשפטי של הרב הראשי לשעבר בראשות עורכי הדין טל גבאי ויהודה פריד, למשנה לפרקליטת מחוז ירושלים עו"ד דני ויטמן, הגיעו הצדדים לעסקת טיעון שבמרכזה קיצוץ סכומי האישום בשוחד במחצית, ל-5 מיליון שקלים בלבד, בתמורה להסכמה של הרב לעונש מאסר בפועל של 3.5 שנות מאסר. אם ינוכה לו שליש בשל התנהגות טובה, ירצה תקופה ארוכה במעט משנתיים. בהיבט הכלכלי - הצדדים הסכימו על חילוט דירת מגורים אחת של הרב, שתגלם את כל דרישות המדינה, כולל הקנס והשומה האזרחית. 

עורכי דינו של מצגר אמרו: "בתום משא ומתן ממושך שניהלנו מול הפרקליטות, הרב הראשי לשעבר הרב יונה מצגר שעה לעצתנו וחתם על הסדר טיעון, במסגרתו כתב האישום תוקן בצורה ניכרת, סכום השוחד הופחת למחצית והרב יישלח ל-42 חודשי מאסר". 

השניים הוסיפו כי "זה המקום לשוב ולהזכיר שלמרות שהגדרת המעשים בכתב האישום היא שוחד, אין המדובר בשוחד קלאסי. מי שקורא את הפרטים מבין שמדובר בדמי תיווך בין תורמים לבין עמותות, שאלמלא מעורבות הרב לא היו תורמים כלל ועיקר, לא הייתה שום כוונה זדונית מצדו". 

עו״ד דניאל ויטמן, פרקליטות מחוז ירושלים: ״הפרקליטות עמדה על כך שיש להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך וקנס כספי גבוה, במיוחד לאור חומרת המעשים המיוחסים למי שכיהן בתפקיד כה בכיר, אשר אמור לשמש דוגמה ומופת לרבים, ובמסגרת זאת ניצל את תפקידו ומעמדו הרם על מנת לגרוף כספים לכיסו הפרטי״. 

שלוש שנות מאסר למלמד מאשדוד שתקף ילדים

וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ: בית משפט המחוזי בבאר שבע גזר שלוש שנות מאסר על אברהם שמש מאשדוד, שהורשע במעשים חמורים שביצע בתלמידיו בתלמוד תורה בטענה לבדיקת "כשירותם להיות חזנים". 

אברהם שמש, מלמד בתלמוד תורה באשדוד, הואשם כי במסגרת תפקידו במלמד, נהג להזמין ילדים לשיחות אישיות בחדר המורים, שם פגע בשלושה מהם, תוך שהוא מסביר את מעשיו כי על מנת לבדוק את בגרותם והאם יש להם שתי שערות. "בעת ביצוע העבירות היה הנאשם מחנכם של נפגעי העבירה, ניצל את כוחו מעמדו ויחסי התלות המרות וההשגחה ששררו בינו לבין נפגעי העבירה" אמרו בפרקליטות והדגישו כי העבירות בוצעו פעם אחר פעם. 

הפרקליטות ביקשה להטיל עליו ארבע שנות מאסר בפועל, כאשר מתחם הנועש על העבירות שביצע 3-5 שנים, "ארבע שנות מאסר תשקף את חומרת העבירות שבהן הורשע ותשדר מסר הרתעתי". 

בין עדויות האופי שלח רב העיר מכתב בו תיאר את פועלו של הנאשם אברהם שמש, כי במשך שנים פועל לסיוע בהשכנת שלום בית בין איש לאשתו, לימוד תורה ועידוד וסיוע לכל נצרך בכל תחום שהוא. 

השופטת ציינה ואמרה כי "נדרש רכיב מאסר ממשי, על מנת להביא לידי ביטוי ראוי הלימה בין חומרת מעשי הנאשם בנסיבות ביצוען כפי שפורט למידת אשמתו ומידת עונשו". יחד עם זאת, נתנה משקל להודאתו, בקשתו לייתר את עדות תלמידיו נפגעי העבירה ולחסוך מהם את הסבל הכרוך במתן העדות, לחרטה שהביע וכן לעברו הפלילי הנקי. 

"הנאשם עצמו הביע חרטה ומסר כי החליט ליטול אחריות על מעשיו על מנת שלא להעמיק את הפגיעה בתלמידיו נפגעי העבירה וכן על מנת להיות אבא נורמטיבי לילדיו וסבא לנכדיו ולשם כך אף ביקש להתחיל בהליך טיפולי בסיוע עמותה רלוונטית. 

השופטת דינה כהן גזרה עליו שלוש שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי ופיצוי 15,000 ש"ח לכל אחד מתלמידיו הנפגעים. 

פרקליטו עו"ד יהודה פריד מסר ל'בחדרי חרדים' כי "בית המשפט הקל מאוד בעונש הנאשם, בהבינו כי לקח אחריות על מעשיו, החל בהליך טיפולי וכן לאור מעשי הצדקה והחסד בקרב קהילתו". עוד הוסיף פריד כי בסיום ריצוי העונש ישוב למעשי הצדקה והחסד כי שנהג עד כה.

עשור לאחר הפילוג: הירושה בסאטמר לקראת חלוקה?

עוד במהלך סוף שנותיו של כ"ק האדמו"ר בעל ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל, הפכו מלחמות הירושה בחסידות לעובדה מוגמרת ובפועל הלכה והתפצלה החסידות לשתי חצרות נפרדות, דבר שהפך לרשמי מיד לאחר ההסתלקות, כאשר חצר אחת בראשות הבן הבכור האדמו"ר מהר"א שמרכזה בעיר קריית יואל ואילו החצר השנייה בראשות הבן האדמו"ר מהרי"י שמרכזה בשכונת ויליאמסבורג.

מאז, במשך כעשור, שוררת יריבות מרה בין החצרות כשבין היתר ניצבים מספר נושאים מהותיים העומדים במחלוקת בין הצדדים.

בחודשים האחרונים ניסה הנגיד ר' בערל ווייס מלוס אנג'לס, הקרוב לשני האדמו"רים בסאטמר לנסות להשכין שלום או לפחות להוביל להסכם מסודר.

השמועות ברחוב החרדי בשבועות האחרונים היו על פריצת דרך ואפילו על מסיבת שבע ברכות משותפת בראשות שני האחים האדמו"רים.

אז נכון שנדמה שהשמועות היו מוקדמות אבל זיק של תקווה לשלום המיוחל ניתן לראות בפריצת דרך שהושגה בימים האחרונים בנוגע לשאלת חפצי הירושה והנכסים שהותיר אחריו האדמו"ר זצ"ל אביהם של האדמו"רים המכהנים.

השאלה הגדולה הינה האם ההסכמה המסתמנת על חלוקת חפצי הירושה תגרום לפריצת דרך גם בנושא ההסכם הכולל בין החצרות ותביא אולי לשלום המיוחל או שמדובר בנושא מקומי וטקטי שאינו משליך באופן רחב על מערכת היחסים העכורה בין הצדדים.

בכל אופן, חלוקת הירושה עצמה הינה סיפור מעניין ומפתיע כאשר לאחר עשר שנים הצליחו בחסידויות להגיע להסכמה ולפריצת דרך בנושא.

לפני כשבועיים, אחרי שנפגש הנגיד ווייס עם האדמו"ר מהר"א, מינה הרבי מצידו את איש אמונו ר' מאיר הירש מנהל מוסדות סאטמר בקרית יואל והאדמו"ר מהרי"י מינה לכך את יד ימינו הגבאי המיתלוגי משה פרידמן הידוע בכינוי "משה גבאי".

כידוע, האדמו"ר ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל שלח את ידיו לפני עלייתו לכס הרבנות גם במסחר והרוויח ממון המוערך בעשרות מיליוני דולרים ובעיקר השאיר אחריו חפצי ירושה ויודאיקה אותם ירש מאבותיו לבית סיגוט כמו גם מדודו האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר זצ"ל.

אחרי פטירת האדמו"ר זצ"ל, האדמו"ר מהרי"י שנשאר להתגורר בוויליאמסבורג החזיק מטבע הדברים בדירת אביו וממילא שלט גם על כל הנכסים והירושות אותם לא חילקו.

אתמול יום שני הגיע הארגזים של כל חפצי הירושה לביתו של אב"ד וויען שהוחלט על ידי הצדדים שהוא יהיה השליש להחזיק בכל החפצים עד לחלוקה באופן שווה על פי דין תורה.

בימים הקרובים - באם לא ישתבשו הדברים ברגע האחרון, צפויים להגיע שני אנשי האמון שמונו על ידי האחים האדמו"רים, הנגיד ר' מאיר הירש והרב משה פרידמן, יחד עם שמאי מוסמך ויחלו בתהליך של חלוקת הירושה, עשור שנים לאחר פטירת האדמו"ר זצ"ל.

כעת השאלה המכרעת הינה האם הדבר ייצא אל הפועל ואם כן האם אכן צעד מכונן זה של פעילות מתוך הסכמה משותפת יוביל לצעדים נוספים ואולי אף לשלום המיוחל או שכאמור הכל יישאר בנושא הירושה המשפחתית ולא יתרחב לשלום כולל בין החצרות.

בית קפה משלם להשגחת כשרות 19 אלף שקל בשנה - וכמה משלם מפעל גדול?

הוצאות השגחת כשרות לשנה לעסקים נעות בין 7,700 שקל להפעלת דוכן לממכר מזון ל-297 אלף שקל למפעל גדול. העלויות אינן כוללות הוצאות כשרות אחרות, כגון קיום דיני כשרות, אלא רק תשלומים על אגרה ושכר למשגיחי כשרות - כך עולה מנתונים שהעביר המשרד לשירותי דת ונכללים במחקר שערכה נטע משה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, לקראת הדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה.

במשרד לשירותי דת ציינו כי מדובר בעלות נמוכה ביחס להכנסת בית העסק. לפי המשרד, הכשרות היא דווקא מנוע צמיחה לעסק, שכן היא פותחת בפניו גישה לקהלים ושווקים גדולים. "ניתן לומר שההשקעה בתעודת כשרות נותנת לבית העסק תשואה של אלפי אחוזים", נמסר בתשובת המשרד לשירותי דת למרכז המחקר של הכנסת.

בית קפה משלם כ-19 אלף שקל בשנה להשגחה, אולם אירועים המיועד לעד 450 איש משלם 123 אלף שקל בשנה ואולם אירועים המיועד ליותר מ-1,000 איש ישלם 244 אלף שקל. בית מלון שבו עד 250 חדרים משלם 252 אלף שקל לשנה. עלויות אלה מגולגלות בסופו של דבר לצרכן.

על פי הדו"ח, בהתאחדות מלונות ישראל מציינים, כי עלות הכשרות מגיעה ל-4% מהמחזור ומסתכמת ב-330 מיליון שקל בשנה בכל הענף. אומדן זה כולל עלויות ישירות כתשלומים למשגיחים ולאגרה, ועלויות עקיפות כאחזקת שני מטבחים, הוצאת תעודת כשרות לפסח והוצאות לרכישת מוצרים כשרים.

מנכ"ל הרבנות הראשית, משה דגן, אמר היום בדיון בוועדת הכלכלה בנושא הכשרות כי  יש לקבוע שתי רמות כשרות ארציות אחידות - רגילה ומהדרין, במקום שלל הכשרויות הקיימות כיום. דגן התייחס לכך שבכל ישוב הרבנות קובעת את כללי ומחירי תעודת הכשרות, ואמר כי על הרבנות הראשית לא מקובל שלכל רבנות אזורית תהיה מדיניות משלה. הוא הוסיף כי הרב הראשי דוד לאו הקים ועדה שבחודשים הקרובים תפרסם המלצות סופיות לשיפור וייעול הכשרות.

לאחר שהוצגו נתונים, לפיהם על מעל 90% ממוצרי המזון ישנן כמה כשרויות - מה שמייקר את המצרך לבית העסק ומגולגל לצרכן - אמר כי הוא מקבל את ההערה לגבי כפל הכשרויות ובד"צים וכי "צריך לקבוע שתי רמות כשרות – בסיסית ומהדרין – ואני בטוח שכולם יתיישרו לפי זה". בדיון בוועדת הכלכלה, בראשות חבר הכנסת איתן כבל, אמר חבר הכנסת אלעזר שטרן כי "נושא הכשרות הפך שם נרדף לשחיתות" והוסיף, כי "לא ניתן לסמוך על הרבנות, כי היא מושחתת". לדבריו, במקרה הטוב פוגשים בתחום היעדר נהלים, ובמקרה הרע רווחים אישיים. שטרן הוסיף כי כמו שניתן להעניק כשרות בית יוסף אחת מירושלים לכל הארץ, כך ניתן להעניק כשרות רגילה אחידה, ולא לאפשר לכל מרחב מוניציפלי לאשר כשרות על פי דרישותיו היחודיות.

חברת הכנסת רחל עזריה סיפרה כי "ממסעדת אווזי בכרמיאל דרשו לממן שני משגיחים ביום בעלות של 18 אלף שקל בחודש לכשרות רגילה. בעל העסק הלך להשגחה חלופית, שילם 3,000-2,000 שקל וסגר את העניין".

עוד ציינה כי חנות גחלילית, המוכרת קונפטי ורעשנים קיבלה קנס של 2,000 שקל. זאת, כיוון שהחזיקה בארון סוכריות שיש עליהן כשרות. טענו בפניה שהיא מציגה את העסק כבית עסק למזון כשר. כשהעז בעל החנות לערער, הכפילו לו את הקנס ל-4,000 שקל. "כך מתנהל מונופול, וכאישה דתיה זה מאוד מעציב אותי", אמרה.

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נטע משה, אמרה כי לא הצליחה להציג נתונים לגבי עלות הכשרות, מאחר שאין נתונים מפורטים על האגרות והדרישות השונות ויש מורכבות רגולטורית. "לא הצלחנו להעריך מה ההשפעה של זה על יוקר המחייה, עם זאת אפשר לומר שיש 15 אלף בתי עסק שמשלמים אגרות בסך 30 מיליון שקל בשנה, ובנוסף לכך משלמים על עלות המשגיח", הסבירה.

לדבריה הבעיה המרכזית שכל מועצה מקומית מתפקדת כרגולטור נפרד לנושא הכשרות. היא קובעת את העלויות והכללים.

ח"כ עודד פורר אמר כי לישראל מגיעים 3 מיליון תיירים שלא יכולים לשתות אספרסו בשבת בבוקר, אפילו שמי שמגיש להם אותו הוא לא יהודי, ושאל מדוע צריך להכריח אנשים לשמור כשרות גם אם הם לא רוצים.

ח"כ אורי מקלב אמר כי אף אחד לא מכריח בתי עסק או יצרנים להצטייד בשתי כשרויות או יותר, ומי שעושה זאת יודע שככה הוא יוכל למכור יותר מוצרים. "רוצים לקעקע את נותני הכשרות ולעשות רפורמה בהלכות הכשרות ולכן מסיתים את הציבור", אמר. ח"כ עליזה לביא סיפרה על אחיה שפתח פיצרייה בנתניה, ומשגיח הכשרות הכתיב לו בדיוק ממי לקנות את החסה.

הרב אהרון לייבוביץ, מייסד ארגון "השגחה פרטית", אמר כי ההפרטה תוזיל מחירים, תשפר שירות ותחזק את אמון הציבור במנגנון הכשרות. סערה נוספת פרצה כאשר ח"כ עזריה מחתה על כך שהוסרו הכשרויות של ארגון השגחה פרטית ואמרה כי הרבנות יצאה למלחמה בארגון. ח"כ שטרן אמר כי משגיח שמדווח על 26 שעות עבודה ביום כל מה שאישר זה טרף.

נציגת המכון לאסטרטגיה ציונית, מירי שלם, סיפרה על מחקר שבדק 365 מוצרי מזון והעלה כי ל-91% יש יותר מכשרות אחת ורק 9% עם כשרות של הרבנות. 79% מהמוצרים שנבדקו נמצאו עם שתי כשרויות ו-22% עם יותר משתי כשרויות. לדבריה, המשמעות היא שהרבנות הפכה ללא רלוונטית. מנהל מחלקת הכשרות במשרד לשירותי דת, עמיחי פילבר, אמר מנגד כי הפרטה תכפיל ותשלש את עלות הכשרות לבית העסק.

כבל אמר, כי בכוונתו לקיים ישיבה נוספת לאחר פרסום הדוח של הרבנות הראשית. "אני רוצה רבנות ראשית חזקה, אבל אילו היא הייתה סמכות עליונה הדיון לא היה מתקיים בכלל. אף אחד לא מבקש לשבור את הרבנות הראשית - מי שמרסק אותה זה הגורמים בתוכה והמתחרים שקמים לה. לצערי, במקום שהרבנות תהייה סמכות העל, היא נותנת כשרות בסיסית וכל אחד רק מוסיף עליה".

הרב עבאדי פוטר? המאבק שמסעיר את 'קהילת ספרא'

מאבק חריף פרץ בשבועות האחרונים בין ראשי הקרן הפילנתרופית לזכרו של המיליארדר אדמונד ספרא ז"ל בראשותה של אלמנתו לילי ספרא בת ה-82 לבין רב הקהילה ובית הכנסת על שם אדמונד ספרא, באפר איסט סייד במנהטן ניו יורק, הרב אליהו עבאדי.

למרות שהחוזה של הרב, המנהל ביד רמה את בית הכנסת ברחוב איסט 63, פג כבר לפני כ-8 שנים, הוא המשיך לקבל משכורת של 700,000 דולר בשנה, ומימון שכירות לבית שעלותו 3.5 מיליון דולרים.

במהלך המשא ומתן בין הצדדים על הארכת החוזה, הציעו ראשי הקרן להמשיך ולממן את השכר וההטבות תמורת סך שעות מסויים של שימוש ברבנות והוראה של שיעורי יהדות אולם לטענתם הרב סירב להתחייב לתנאים המדוברים.

על פי טענות ראשי הקרן, הרב דרש כחלק מתנאי הפרישה "מצנח זהב" בסך 20 מליון דולר פיצויים וכן בעלות על הדירה והם כינו זאת "סחיטה של ממש".

מנגד, הרב טען בפני המתפללים כי "מדובר בטענות זדוניות, שקריות וחסרות יסוד ובסיס".

"נאלצתי להתפטר ללא סיבה מוצדקת ולא דרשתי דבר", הבהיר הרב למתפללים.

לטענת המתפללים לא נראה כי אלמנתו של טייקון הבנקאות היהודי מצטערת על התפטרותו של הרב.

חשד ליחסים אסורים עם 60 קטינות: נעצר עבריין בן 32

חוקרי משטרת ישראל גיבשו תשתית ראייתית להעמדה לדין של אלון דמארי, תושב יבנה בן 32, בחשד לשורה של עבירות מין חמורות נגד קטינות. לפי החשד, דמארי יצר קשר עם נערות בגילאי 17-144, וזאת בעת שהיה תחת צו פיקוח עברייני מין שאסר עליו ליצור קשר עם קטינות. היום בצהריים (יום ה') יובא דמארי להארכת מעצר נוספת בבית משפט השלום בראשון לציון, לקראת הגשת כתב אישום בעניינו בשבוע הבא. 

במהלך החקירה בעניינו, נשאלו 60 קטינות מכל רחבי הארץ, שאיתן יצר קשר החשוד. על פי החשד, ב-12 מקרים קיים החשוד יחסי מין עם הקטינות בצימרים או ברכבו. דמארי נעצר בסוף חודש דצמבר, לאחר חקירה סמויה שניהלה המשטרה בשיתוף יחידת צור של שב"ס. זאת בעקבות החשד שהפר את תנאי צו הפיקוח ויצר קשר עם הקטינות. 

במהלך חיפוש שנערך על החשוד ובביתו נתפסו שני טלפונים סלולריים, שמבדיקתם עלה כי החשוד יצר קשר באמצעות מסרונים ורשת האינטרנט עם עשרות בנות. בבדיקה שערכו חוקרי המשטרה במכשיר הנייד שהיה ברשות החשוד, התגלו 65,000 תכתובות שביצע עם קטינות מכל רחבי הארץ. 

את השיחות עם הבנות הצעירות ביצע החשוד באמצעות הרשתות החברתיות, בפייסבוק, באינסטגרם ווואטסאפ, תוך שהוא מציג עצמו בשם "אבי" עם תמונה של אדם אחר. התכתובות שניהל החשוד עם הקטינות נעו משאלות כלליות עד להצעות מפורשות בסגנון "יצא לך לזרום עם גדולים", "שווה לטעום את השפתיים שלך", "את היית כבר ערומה עם מישו" (הטעות במקור). 

מתה הצעירה שנאנסה במועדון "אלנבי 44" ונשאבה לסמים ולזנות

ביום שישי ה-6 בינואר, נאבקה מ', בת 21, על חייה כשהיא שכובה בסמוך לפינת הרחובות בני-ברק והגדוד העברי בתל-אביב. כ', הומלסית מכורה לסמים, היתה היחידה שניגשה אליה וניסתה להנשים אותה תוך שהיא מבקשת מעוברי אורח להזעיק את מד"א. "היא היתה במצב נורא וברור היה ששכבה על הקרקע הרבה מאוד זמן מבלי שמישהו ייגש אליה", סיפרה לאחר מכן.

לדברי דובר מד"א: "ניידת טיפול נמרץ של מד"א שהגיעה למקום ב-11:30, מצאה צעירה מחוסרת הכרה, ללא דופק וללא נשימה. צוות מד"א החל לבצע בה פעולות החייאה אך ללא הועיל. לאחר דקות אחדות נקבע מותה במקום".

מ' מתה ממנת יתר. היא הגיעה לראשונה לתחנה המרכזית הישנה כשהיתה בת 18 וחצי. היא זכורה לי מפגישה אחת אקראית כשהצטלבה דרכינו ובה דיברה בשטף על עצמה. גילה הצעיר בלט והתחושה ששידרה היתה של מצוקה מהולה בבלבול לצד חוזק מתעתע ושברירי.

מ' היא ילידת הארץ. הוריה התגרשו בצעירותה והיא התגלגלה בין מוסדות. בגיל 15 החלה להשתמש בסמים. "כשהיתה בת 17 יצאה יחד עם חברתה לבלות בתל-אביב", מספרת עורכת דינה רוני אלוני סדובניק, שייצגה אותה במשפט שהתקיים ב-2013. "הן שוטטו במהלך הלילה ברחוב אלנבי, שתו אלכוהול וצרכו נייס גאיי. כשהגיעו למועדון אלנבי 44, השומר הזמין אותן להיכנס. אחרוני המבלים כבר עזבו את המועדון, הנערות התלבטו ולבסוף נכנסו והתיישבו על הבר. שלושת העובדים הלעיטו אותן במשקאות אלכוהוליים עד לאובדן ההכרה וביצעו בהן אונס קבוצתי. לאחר האונס עובדי המועדון גררו את מ' ואת חברתה מהמועדון והשליכו אותן החוצה, לעבר המדרכה, כשהן מעורטלות למחצה. בשעת בוקר מוקדמת גילו עוברי אורח את הנערות והזעיקו את המשטרה".

מצבה הנפשי של מ' הידרדר מאז האונס והיא אושפזה לראשונה בחייה בבית חולים פסיכיאטרי. כשהחל ההליך המשפטי החמיר מצבה. עורכת הדין אלוני-סדובניק מספרת ש"מ' התרסקה נפשית במהלך חקירת הסניגורים". שלושת האנסים הורשעו והוטלו עליהם שנתיים מאסר בפועל. "מ' לא הצליחה להתאושש ומצבה הנפשי הלך והידרדר", מוסיפה אלוני-סדובניק. 

כשפגשתי אותה בתחנה המרכזית לא ידעתי דבר על האונס הקבוצתי שעברה, המשפט ושבירת רוחה. הדבר היחיד שהרגשתי כשהיא דיברה היה צביטה חזקה בלב נוכח גילה הצעיר ורצון עז לחלץ אותה מהזירה הארורה הזאת.  

מ' היתה מגיעה מעת לעת לתחנה המרכזית. היא הסתייעה בדירת החירום של סלעית (סיוע לנשים בזנות), המופעלת מטעם משרד הרווחה בשיתוף עם עיריית תל-אביב, ומספקת לנשים המכורות במעגל הזנות בתחנה המרכזית מענה חירומי הכולל לינה, אוכל, מקלחת, לבוש וטיפול פסיכו-סוציאלי.

נטלי מרדכי, מנהלת דירת החירום של סלעית, מספרת שפגשה את מ' לראשונה לפני כשלוש שנים, כשהיתה במצב נפשי קשה. "היה מכמיר לב ועצוב לראות בחורה צעירה כל כך, מכורה לסמים באופן קשה כל כך. הישאבותה לזנות היתה גם שוברת לב לאור גילה הצעיר".

מ' השתמשה בקריסטל, ניייס גאי והזריקה חגיגת. בימיה הראשונים בתחנה המרכזית ניסתה להשתלב בתוכנית השיקום של סלעית ולהתנקות מהסמים. "הייתי בהלם מהפער שנגלה לי כשהיא לא היתה תחת השפעת הסמים, וזה היה הרגע שהתאהבתי בה", משחזרת מרדכי. "ראיתי לנגד עיני נערה אינטליגנטית, מקסימה, מודעת, נעימה מאוד, מתוקה, חכמה, מקסימה. במילה אחת – פרח". אך הניקיון מהסם לא צלח והיא חזרה למעגל הסמים, הזנות והאשפוזים הפסיכיאטריים.

"ילדה בת 18 יפהפייה עם מבט חלול בעיניים", הספידו אותה בדף הפייסבוק של סלעית. "הפגיעות הרבות שעברה ניכרו היטב בפניה היפות - בעצב, בכאב ובחוסר האמונה שיכול להיות טוב בכלל; נכנסת ויוצאת מאשפוזים פסיכיאטריים ובין לבין זנות והרבה חומרים מאלחשים; פוקדת את דירת החירום, מנסה להרים את הראש, ושוב נפילה".

ועוד נכתב בדף הפייסבוק של סלעית: "מ' נעה ונדה במעגלים בין הרחוב לאשפוזים פסיכיאטריים ממושכים בהם ניסתה להיאחז בקצה חוט של שפיות ולאגור כוחות כדי להבריא. המעגל הארור של הזנות והשימוש בסמים שכל כך הכירה וכל כך התקשתה לצאת ממנו שאב אותה כל פעם מחדש".

לפני כחודשים, אחרי אישפוז ארוך, ניסתה שוב מ' להיכנס לטיפול שיקומי בהוסטל הנשים של סלעית. "פגשנו צעירה בת 21 שנראתה בגלל השימוש המתמשך בסמים מאוד מבוגרת מגילה", אומרת מרדכי. בדף הפייסבוק של סלעית היא תוארה כך: "המבט החלול כבר הפך לכבוי. נפש מחוקה בגוף שבור. הייאוש כבר היה עמוק עמוק בפנים".

הניסיון שלה להיחלץ ממעגל הסמים והזנות שוב כשל והיה ניכר שמ' מנסה למחוק את קיומה. "באחרונה היא היתה מגיעה לדירת החירום אחת לכמה ימים לשעות ספורות, ומיד מחפשת שוב לצאת לרחוב, רק לא להיות בחלל סגור", משחזרת מרדכי. "היא היתה מגיעה בבוקר מוקדם או בצהריים או בערב. היא היתה חסרת מנוח. ניסינו להגן עליה, לשמור אותה אצלנו, שתישאר עוד קצת לאכול, לנוח. לפני כשבועיים ממש התחננתי בפניה – 'תחזרי לישון פה בלילה', אבל היתה תחושה שהיא מסתכלת כבר על הכל במבט חלול. היא היתה בניתוק מאוד קיצוני. היתה לי כבר תחושה שהזמן שלה אוזל. היתה לי תחושה שזאת הפעם האחרונה שאני רואה אותה, ועדיין לא האמנתי כשקיבלתי את הבשורה שהיא מתה. היה לי קשה מאוד לעכל את זה", היא מספרת והדמעות שוטפות את עיניה.

מ' היא האישה בזנות ה-35 שמתה בשמונה השנים האחרונות מאז הוקמה תוכנית סלעית, והיא גם הצעירה ביותר. "זה מוות טראגי שלקחנו אותו מאוד קשה", אומרת מרדכי. "אולי בגלל הגיל הצעיר שלה ואולי בגלל שהיא נורא סבלה בחייה הקצרים. היא תמיד היתה תחת סבל גיהנומי או בניתוק קשה". מרדכי מהרהרת בעצב ומוסיפה: "משהו בי נשבר כשכ' ההומלסית סיפרה לי איך היא סיימה את חייה. זה מוות נוראי ובודד כל כך. היא היתה שקופה במותה. כולנו חלמנו עבורה שהיא תצליח לחולל שינוי בחייה. הלב נשבר נוכח ההחמצה והפספוס של חיים שלמים של אישה צעירה".

מרדכי מוסיפה בעצב גלוי: "השנים עוברות והנשים בזנות ממשיכות להיות שקופות לחברה. יש תחושה עכשיו שהאווירה הציבורית משתנה ביחס לזנות, אבל אני באופן אישי לא מרגישה את זה. אני חושבת שהמציאות הגיהנומית של הזנות לא באמת משתנה ושהנשים בזנות ממשיכות למות הרחק מעין החברה".

עורכת הדין רוני אלוני סדובניק מסכמת: "אני בוחרת לצטט את ההספד שנשא אחיה של מ', שאמר שהוא בטוח שהיא נמצאת עכשיו בגן-עדן, כי את הגיהינום שלה היא כבר עברה כאן בעולמנו".

יהי זיכרה ברוך.