"גרושה, חסידת גור, ברחה לקנדה כשהיא בהיריון בחודש שמיני מעבריין נשוי ומוכר, שנולד לו בן לפני חודש". הודעה זו, שהופצה ככתבה וכלשונה בתוכנת המסרים וואטסאפ בחודש האחרון בקרב עשרות אלפי חרדים, תיראה לחילוני הממוצע מעט בנאלית, אך בציבור החרדי מדובר בסיפור חריג המסעיר מאז את הרוחות.
חסידת גור, גרושה, הנמצאת בקנדה, היריון מאדם נשוי — אלה פרטים שעלולים לזעזע גם את עולמה של משפחה חרדית מודרנית ככל שלא תהיה. בעיקר אם מדובר בחסידי גור, הנחשבים מהקפדנים והשמרנים גם ברחוב החרדי עצמו.
הסיפור הזה גם ממחיש מדוע מחזיקים חרדים רבים כל כך שני טלפונים: אחד "כשר" — נטול כל אפשרות אחרת פרט לשיחות ולשעון מעורר, ומכשיר נוסף שבו הם מתעדכנים בחדשות און ליין, מתכתבים בוואטסאפ והכי חשוב: מקבלים רכילות שעד היום הייתה עוברת במקרה הטוב מפה לאוזן, במקווה, בבית הכנסת או ברחוב. חלק מהציבור גם מחזיק בחשבון פייסבוק ומיעוט קטן יותר אף משתמש בטוויטר ובאינסטגרם.
בכל מקרה, אותם חרדים לוקחים על עצמם סיכון רב בהחזקת מכשיר "טרף", מאחר שבקהילות חרדיות מסוימות הם עלולים, אם ייחשפו, לשלם על כך מחיר חברתי יקר.
כשר עם אפליקציות
לקראת סוף 2004, או תשס"ה, כפי שזוכרים יותר בציבור החרדי, נפתחה בירושלים ועדת רבנים לענייני תקשורת שדרשה מהחברות הסלולריות בישראל לשווק טלפון סלולרי כשר, שאינו מאפשר פעולות מלבד הוצאת וקבלת שיחות. במקביל, פרסמה ועדת הרבנים הוראה לציבור החרדי להימנע מלקנות מכשירים סלולריים עד ליציאת המכשיר החדש והכשר לשוק.
חברת מירס הייתה הראשונה שמיהרה להיענות לאתגר. הטלפונים הכשרים שלה קיבלו "קומת מספרים", כך שלפי המספר ניתן כבר לזהות אם המכשיר כשר. במקביל, על כל מכשיר כזה הוטבעה חותמת כשרות של ועדת הרבנים. כמה חודשים לאחר שעמדו מהצד והרבנים הורו על חרם מודעות שלהן בעיתונות החרדית, הצטרפו גם פלאפון, סלקום ובהמשך גם פרטנר למהלך והנפיקו מכשירים כשרים, דבר שהגביר את התחרות והוזיל מחירים.
אולם מתברר כי הייתה זו גזירה שהציבור פשוט מתקשה לקבל אותה. תוך זמן קצר נמצאו, בעיקר בקרב הצעירים החרדים, פרצות שעוקפות את החסימה הרבנית, מה שאילץ את ועדת התקשורת הרבנית לנסות למצוא פתרונות אכיפה חדשים פעם אחר פעם, בנסותה להתמודד עם חידושי הטכנולוגיה.
לייק לרב עובדיה
השימוש במכשירים המתקדמים הוביל חרדים רבים לפתוח חשבון פייסבוק, בהתחלה בשם בדוי ולאחר מכן בשמם המלא, כולל תמונות מהאירוע המשפחתי האחרון או מהטיול לטבריה או לירושלים. "אפשר לומר שיש נהירה בשנה וחצי האחרונות אל הפייסבוק", אומר ניסים פרץ, עורך באתר החרדי "כיכר השבת". "זו תופעה שצוברת תאוצה כי החרדים לא רוצים להישאר מאחור. יש להם את הנישות שלהם בתוך הרשת".
אחת הנישות היא דף פייסבוק שנקרא "ישיבשערים מצייצים", שפתח פרץ לפני כמה חודשים. הפורמט, השואב את השראתו מהדף המוכר "סטטוסים מצייצים", מעניק במה לבני המגזר שמעוניינים בהומור פנים חרדי. נכון להשבוע מתגאה העמוד ב־1,753 לייקים.
הלפטופ שהרגיז
לצד הפעילות הערה בפייסבוק, עולם הגאדג'טים והאפליקציות השתלט אף הוא על הציבור החרדי. בשיטוט פשוט בבתי כנסת ניתן לגלות מתפללים הקוראים את התפילות מתוך אפליקציות סידור שונות, בהתאם לנוסח המקובל על המתפלל.
בתוכנת ההורדות של אנדרואיד פליי סטור מופיעות אפליקציות להגדה של פסח או למגילת אסתר וכן ספרים תורניים המקיפים חלקים חשובים בארון הספרים היהודי, בהם ספרי מוסר והשקפה, ספר הזוהר וספרי קבלה נוספים, תלמוד בבלי וירושלמי וספרי הלכה שונים. כך למשל אפליקציית ההלכות "ילקוט יוסף" — ספר ההלכה המקובל ביותר בציבור הספרדי על פי הרב עובדיה יוסף, זכתה ליותר מעשרת אלפים הורדות.
באתר החרדי "כיכר השבת" מחזיקים במדור דיגיטל שבו ניתן להתעדכן במתיחת הפנים של פייסבוק או בהשקה של גלקסי 4 שלא זכה להכשר הרבנים. "זה סיקור חדשותי שמעניין גם את הציבור החרדי", מסביר פרץ העורך. "אנחנו לא נדווח על טלוויזיה חדשה, אבל כן נדבר על דברים שמעניינים את הציבור שלנו".
אחת האפליקציות היותר מקובלות בציבור החרדי היא וואטסאפ. בתוכנה ניתן להקים גם קבוצות של 30 חברים, וכיום קיימות מאות קבוצות שונות ברחוב החרדי, רובן עוסקות בחדשות. החברים מתעדכנים אונליין 24 שעות ביממה בחדשות מהארץ ומהעולם, לרוב גם לפני אתרי החדשות הגדולים והטלוויזיה. העיתונים והאתרים החרדיים זוכים שם לקידומים רבים הכוללים לינקים לכתבות, וכל ציטוט של מנהיג פוליטי או אושיית תקשורת חרדית בכלי התקשורת מתעדכן כאן במהירות הבזק.
עם זאת, בקבוצות רצות לעיתים "חדשות" שהקשר בינן לבין המציאות מקרי בלבד ואף פחות מכך. מדי כמה ימים מפורסמות בקבוצות הוואטסאפ החרדיות הודעות על איש ציבור חרדי מוכר שנצפה במועדון בתל אביב או על סרבן הגט שברח מבית הדין בירושלים ונראה מסתפר באחת המספרות המוכרות בבני ברק. אחד הסיפורים שדלפו גם לתקשורת הארצית הוא סיפור אונס הילדה בקרית ספר. המקרה, שהוכח כשגוי, גרם גם לאנשי תקשורת בכירים בתעשייה ליפול בפח
גם בבלוג החרדי הפופולרי "בעולמם של חרדים" ניתן למצוא ידיעות שלא יופיעו באף כלי תקשורת חרדי ממוסד. כותב הבלוג, שנפתח לפני כשנה, הוא העיתונאי חיים שאולזון (61), חסיד חב"ד ותושב בורו פארק שבברוקלין. זהו המקום היחיד ברשת שבו ניתן למצוא ידיעות על סכסוכי ירושה של אדמו"רים, על בן של רב ידוע שסרח או אפילו תמונות של נשות רבנים ואדמו"רים."בחצי השנה הראשונה היו לי רק 180 אלף כניסות", מספר שאולזון, "אבל בחצי השנה האחרונה הגעתי כבר לארבעה מיליון". העיסוק שלו בידיעות מאזור הדמדומים המושתק של הציבור החרדי עורר נגדו לא פעם ביקורת קשה, אבל הוא מסרב להתרגש. "כל עוד אני עסוק בחוגים אחרים — כולם שמחים, אבל כשאני כותב בלוג שנוגע לחוג שלהם הם לא אוהבים את זה. אבל ככה הם החרדים, אוהבים לשמוע רק על אחרים, לא על הקורה בקהילותיהם שלהם".
עוד קודם לפתיחת הבלוג זכה שאולזון לאיומים, שבשנת 1990 הפכו למעשים. רעולי פנים שהמתינו ליד פתח משרדו זיהו בטעות אדם אחר כשאולזון ודקרו אותו 11 פעמים. "הסיפור התפרסם בזמנו ב'ניו יורק טיימס', ב'ניו יורק פוסט' ובעיתונים מישראל. קראו לו אליעזר זילבר והוא כבר נפטר", מספר שאולזון. "אבל מה שטוב בתקשורת מהסוג הזה הוא שאי אפשר עוד לחסום מידע לציבור החרדי".
צילום גורלי
אבי אלחיאני, אברך המחזיק במכשיר כשר, טוען שהסיבה היא הטכנולוגיה בסמארטפונים שהולכת ומשתפרת. "היום אפשר להעביר עם הפלאפון ימים שלמים במקום לרכוש מחשב נייד. אנשים רבים מתפתים לרכוש מכשיר נייד".
"נפלאות הטכנולוגיה לא פסחו על המגזר החרדי", אומרת רבקי (שם בדוי), דמות המוכרת היטב בציבור החרדי, המחזיקה בחשבונות וואטסאפ, פייסבוק
ואינסטגרם. למרות שתמונתה מופיעה שם, היא מסרבת להיחשף בשמה "כדי לא להעיר דובים ישנים מרבצם. בציבור שלנו יודעים, אבל שותקים בינתיים".
"פעם", מסבירה רבקי, "אנשים במגזר היו מתחבאים מאחורי שמות בדויים בפורומים ובקומונות של תפוז, הייד פארק או כל מיני צ'טים, אבל לאט לאט זה עבר מהעולם. אנשים משתמשים בפייסבוק לקידום עסקי, מי שרוצה להרחיב את העסק שלו גם למגזרים אחרים חייב פייסבוק. אני מכירה כמה דוסים חבל על הזמן שמחזיקים פייסבוק לעסק".
עם סמארטפון מוחבא
הפשקווילים שמנסים להילחם וזועקים מרה נגד האייפונים ודומיהם, הרבנים מסבירים כי "אייפון" זה אותיות "ניאוף", בעיתונות החרדית מופיעות קריקטורות המתארות מוות בטרם עת למי שמחזיק במכשיר הטמא, ולכן החזקת הטלפון הרגיל עם האפליקציות הופכת לקשה ובעייתית.
חסיד גור מאשדוד שמחזיק שני טלפונים סלולריים מסביר כי אינו יכול לשלוף את הסמארטפון סתם כך באמצע הרחוב. "בכל חסידות ישנה ועדה וכל ילד שרוצים להכניס לחיידר או ילדה לסמינר, צריכים למלא טפסים עם מספר הטלפון, ולפי המספר שאתה רושם שם כבר יודעים אם יש לך מכשיר כשר או לא".
גם שמוליק אברהם, שנחשב לחסיד מודרני, לא מסתובב עם האייפון במאה שערים, שכונת מגוריו: "אי אפשר להתכחש לזה שיש סמארטפונים גם במאה שערים, אני רואה את זה כי ממני הם לא מסתירים, אבל מצד שני אי אפשר להסתובב עם זה ברחוב. רק לפני שבוע חטפתי על כך צעקות ממישהו".
No comments:
Post a Comment