היות והעידן המודרני הוא עידן של מידע זורם ורציף, שתאורטית לפחות, מדובר בעידן בו חופש העיתונות קדוש. הרי, שמן הסתם, הרבה יותר קשה גם עבור החרדים לשמור על הכביסה המלוכלכת בפנים. וכאן עוברים המאבקים למישורים הרבה פחות סימפטיים והרבה כסף מחליף ידיים על מנת למנוע זליגת המידע אודות עברייני הקהילות החוצה.
אל תוך הסיפור הזה צללה עורכת דין בשם ג'ולי גלובוס. אם לשלושה. יהודיה. עם רקע ישראלי. שבימים אלו נאלצת להגן על ביתה ומשפחתה באמצעות חברת אבטחה ובבית המשפט כנגד משפחת קסטנבאום מהעשירות. והפחות נעימות שבמשפחות קהילת חסידי סאטמר.
ג'ולי היא פעילה חברתית. בעלת בלוג עתיר קוראים בשם "המשיח האבוד". שמטרתו חשיפת עברות. פשעים ושאר רעות חולות בקהילות היהודיות השונות ברחבי העולם.
ה"משיח האבוד" חשף בין היתר: הונאות פיננסיות לפני שנחשפו על ידי רשויות החוק הן בניו יורק והן במדינות אחרות. תקיפות מיניות התעללות בזקנים בדיור מוגן שבבעלות עתירי הון אך מאותגרים מוסרית. הונאות ביטוח רפואי המבוצעות על ידי קהילות שלמות כפרקטיקה יומיומית. אנשי עסקים יהודיים המגלגלים הון עתק על גבם של מדינות העולם השלישי תוך הרס הכלכלה המקומית ועוד.
ג'ולי איננה הכותבת היחידה ואליה חוברים כותבים ותורמי תוכן מכל העולם.
במהלך עבודתה נתקלה ג'ולי. והיא לא היחידה. במשפחת קסטנבאום. מחסידות סאטמר מוויליאמסבורג. ברוקלין. משפחת קסטנבאום היא משפחה עשירה מופלגת ומחזיקה בבעלותה חברת אחזקות בשם "פורטיס" הפעילה גם בישראל. חברת פורטיס מנוהלת על ידי האב לואיס ובנו ג'ואל.
לשמה של המשפחה נקשרו, ולא במפתיע, לעיתים קרובות. פעילות פלילית ועל גבול הפלילי. וזה כולל האשמות לגבי: הלבנת הון. שיחוד פוליטיקאים (באמצעות מימון לגיטימי כמובן) ניגודי עניינים. ועוד… אך היות והכל נעשה תחת מסך העשן של קוד השתיקה החרדי לעיתים נדירות. זלגו פרטי מידע החוצה. אבל את מה שאכן זלג בדקו. ליקטו. וערכו מספר פעילים חברתיים ופרסמו בשישה בלוגים שונים. הפרסומים התבססו על חומר שהיה ידוע לכל וזמין באופן פומבי. אחד הבלוגים הללו הוא הבלוג של ג'ולי גלובוס. והטריגר לפרסומים היה דווקא תקיפה מינית המיוחסת, לכאורה, ללואיס קסטנבאום.
יום בהיר אחד קיבלה ג'ולי דרישה טלפונית מעורך הדין של משפחת קסטנבאום להסרת פוסט מהבלוג שלה. כאן עלתה השאלה. כיצד הצליחה משפחת קסטנבאום לחשוף את זהותה או זהותם של כותבי בלוגים האמורים להיות מוגנים (באופן תאורטי). כסף. הוא כנראה התשובה. ואף אחד איננו מוגן מספיק כדי להתמודד עם כל כך הרבה כסף.
ג'ולי, במחווה של רצון טוב, הסירה פוסט אחד העוסק בעבירה פלילית, שלואיס קסטנבאום אכן הודה באשמה (הונאה) בבית משפט וחתם בעצמו על עסקת טיעון- קישור למסמך עסקת הטיעון הרשמי. מתוך ידיעה שהיא איננה לבד. זאת אחרי שאת הפוסט העוסק בעבירה מינית (לכאורה, כמובן) הסירה למרבה הפלא חברת וורדפרס. מה שהיא לא ידעה הוא שמשפחת קסטנבאום עוסקת מזה זמן מה בנקיון אגרסיבי של האינטרנט מנוכחותה,ובסיוע החוק המחייב את הגוגל להסיר קישורים. הרי שבקרוב מאוד לא ישאר זכר לעלילות הקסטנבאומים. בין אם יש בהם בסיס של אמת ובין אם לאו.
מששת הבלוגים שפרסמו את כתבות אודות המשפחה שניים נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה (כנראה שקיבלו הצעה שלא יכלו לסרב לה) מהשלישי נשארו רק קישורים מתים (קישור המוביל לשום מקום – תוצאה של הסרת האתר בטרם יספיק הרובוט של מנוע החיפוש לחזור ולבדוק את אמינות הקישור). מהשניים שנשארו באוויר עם המידע עליהם נכון להיום נשאר רק אחד, שמשפחת קסטנבאום איננה מצליחה לאתר ולחשוף את זהות בעליו.
עקב חשיפת זהותה, ובהמלצת המשטרה, נאלצת ג'ולי גלובוס להגן על ביתה ומשפחתה 24 שעות ביממה. אך משפחת קסטנבאום עדיין לא הגיעה על סיפוקה ובימים אלו תובעת את ג'ולי על הוצאת דיבה. תהליך שנמרח ועולה הון תועפות לאדם מהישוב, וגרוע מכך, כשכבר תתברר התביעה לא ישארו הוכחות על הרשת. שעות ארוכות של חיפושים שביצעתי הניבו הרבה מאוד קישורים מתים. בין היתר קישור לכתבה שפורסמה באתר ה"ניו יורק טיימס". עיתון מכובד לכל הדעות. שהסיר כתבה שאושרה בזמנו לפרסום (סביר להניח שכניעה של עיתון שכזה נובעת מתקציב פרסום של חברת פורטיס המושקע בכתבות תדמית ופרסומים אחרים).
בקיצור משפחת קסטנבאום מנקה את הרשת מנוכחותה (השלילית). רק שני אתרים עומדים כרגע על כנם. והיות והם מפרסם מאמרים של אחרים. ואנונימיות בעליו מוגנת באופן מוחלט. החליטה (כנראה) משפחת קסטנבאום. שג'ולי גלובוס היא בעליו של אחד מהם והמאמרים האמורים הם פרי עטה.
הבעיה המרכזית כרגע היא העובדה, שלא ג'ולי ולא עורך דינה יודעים את כל פרטי התביעה, שכן הכל חסוי בינתיים. מה שמהווה הפרה גסה של זכויותיה של הנתבעת בכל דמוקרטיה שהיא. ולא מאפשר לה להכין את ההגנה כך שבשלב זה היא בעצם רק מוציאה כסף. בלתי נתפס בכל סטנדרד שהוא.
יתכן שמדובר כאן בין היתר באסטרטגיה. שתכריח את המתגונן (היינו ג'ולי גלובוס) לאתר את בעלי האתר בעצמה כדי להוכיח שזו איננה היא. אינני עורך דין, אבל למיטב ידיעתי. בכל העולם וזה כולל את ארה"ב לבית המשפט מגיעים רק עם הוכחות. ומשפחת קסטנבאום איננה יכולה להוכיח שג'ולי גלובוס היא היא הבעלים של webactivism או שהיא אכן כתבה את המאמר. אבל כמו שאמרתי אינני עורך דין. יתכן גם שהאסטרטגיה מיועדת לגרום לנתבעת נזק כלכלי עצום עוד בטרם תתייצב בבית המשפט שיגביר את הלחץ עליה. אחרי הכל ג'ולי נאלצה לשכור עורך דין מהשורה הראשונה עם תג מחיר של 500 דולר לשעת ייעוץ (אחרי הנחה – לא. זו לא בדיחה).
התביעה כנגד ג'ולי גלובוס. והמחיקת המאמרים האובססיבית שמבצעת משפחת קסטנבאום גובלת בפגיעה בחופש העיתונות. וחשיפתם של בלוגרים ועיתונאים העוסקים בחקר האמת פוגעת בבטחונם האישי ומסכנת את משפחותיהם.
למשפחת קסטנבאום יש, כמובן, גם עסקים בישראל ובין היתר היא שותפה (מחזיקת מניות) בחברת שמן. בעלת הרשיון לקידוח בשדה ים 3. רשיון שצל כבד אופף את הצורה בה ניתן ומבקר המדינה ציין זאת בדו"ח השנתי. קידוח ים 3 נראה על פניו כהונאה. במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר 2013 הודיע חברת שמן על ממצאים משמעותיים של נפט וגז טבעי בקידוח ים 3. ובעקבות כך גייסה הון לביצוע בדיקת הפקה. באוקטובר כבר התברר כי הבאר יבשה לגמרי ובסוף אוקטובר כבר פרש גבי אשכנזי מתפקידו כיו"ר החברה אחרי שחודש קודם לכן למרות הדיווח הפומבי על מציאת נפט נמנע גבי אשכנזי ממימוש האופציות שברשותו. בימים אלו הוא נתבע בתביעה ייצוגית בנושא קידוח ים 3.
בחברת "שמן" היו שותפים ג'קי בן זקן – המרצה תקופת מאסר בת 3 שנים על פרשית שחיתות אחרת) אברהם נניקשווילי (שהואשם במתן שוחד לבניימין בן אליעזר) וכמו כן גם משפחת קסטנבאום באמצעות חברת פורטיס. המעניין הוא שמשפחת קסטנבאום לוותה את הכסף לרכישת מניות שמן מ…ג'קי בן זקן (מופיע בדו"ח החברה לרשות לנירות ערך). מעבר לזה ? איש לא יודע דבר…או לא מוכן לפצות את הפה. ככה זה בשטעטל.
No comments:
Post a Comment