Website Home

Wednesday, October 5, 2016

כבר לא מקובלים: האם החצרות שאירחו את שועי הארץ יהפכו שוממות?

הם הלכו יד ביד, בזרועות משולבות. הרב הצעיר והכריזמטי יאשיהו פינטו החזיק בכוח את ידו של הטייקון העולה ג'קי בן זקן. יחד הם צעדו על מסלולי ההליכה בנמל התעופה, עלו אל מדרגות המטוס וישבו זה בסמיכות לזה. יחד הם ירדו מהמטוס וצעדו יד ביד, כמו בכל שנה מאז 2008, במסע שהוביל פינטו עם אלפי חסידיו להתפלל על קברו של צדיק הקבור בבולגריה. לאורך כל התפילה וההתכנסות במקום, בן זקן היה צמוד לרב, מביט בו בעיניים מעריצות. "הרב הציל אותי מעסקאות גרועות", הוא אמר בראיון אז, וידע לספר גם סיפורים על גדולתו של הרב שמסוגל לרפא חולים ולפקוד עקרות.

הרב פינטו ומקורבו בן זקן היו עשויים להיפגש שוב - אבל הפעם בבית הכלא. הרב פינטו מרצה בימים אלה תקופת מאסר בת שנה בגין עבירת שוחד לתת ניצב אפרים ברכה, ואילו בן זקן יתחיל לרצות בדצמבר עונש מאסר על עבירות אחרות - הרצת מניות וקבלת דבר במרמה.

הפרידה והאופציה למפגש חוזר בין פינטו לבן זקן בבית הכלא אינם אירועים נקודתיים. הם מסמלים אולי את קצו - העברייני והפלילי, במקרה של הצמד פינטו ובן זקן - של תופעה רווחת בחברה הישראלית, בעיקר באצולת ההון ובשלטון, בעשור האחרון: היווצרות של חצרות רבנים גדולות שהיו חברים בהן אנשי עסקים בכירים, פוליטיקאים ידועים, סלבריטאים, עורכי דין בכירים - וגם קציני משטרה, צבא ושב"כ בכירים. מסיבות מפוארות, אירועי ענק, הילולות ומימונות - הרבנים ניצלו כל הזדמנות לתצוגת הכוח והכסף הגדול.
בראש החצרות עמדו רבנים כמו יעקב ישראל איפרגן, שמכונה "הרנטגן", רבי אלעזר אבוחצירא (שנרצח ב-2011), הרב חיים כהן, שמכונה "החלבן" ואחרים. המקובלים עצמם צברו רכוש אדיר כתוצאה מתרומות ענק של אנשי העסקים. רבי אלעזר, לדוגמה, הוערך בשווי של 1.3 מיליארד שקל.
סביב פינטו הסתובבו דמויות כמו בעלי פרטנר לשעבר אילן בן דב, המליארדר ג'ו שוטנשטיין ואיש העסקים אדוארדו אלשטיין, וגם שרים וחברי כנסת כמו בנימין (פואד) בן אליעזר המנוח או ציפי לבני. אצל איפרגן נראו דמויות כמו נוחי דנקנר, מודי כידון, יפית גרינברג (ג.יפית) ופוליטיקאים כמו גדעון סער וגלעד ארדן. גם התקשורת היתה מעורבת - איפרגן חיתן את מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס למשל.
החיבור בין כסף, עוצמה שלטונית ואדיקות דתית לא היה מובן מאליו. אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות לא גילו לפתע את האור וקיבלו עליהם קיום תורה ומצוות, אבל במדינה שבה הדת צרובה עמוק כל כך גם בתודעה הכללית ובעלת נוכחות משמעותית גם במסדרונות הפוליטיים, אין פלא שסגידה לרב התקבלה בהבנה.
אבל החיבור הזה סימל בעיקר תופעה חברתית הרבה יותר רחבה. חצרות הרבנים האלה נהפכו למעשה למועדון חברים אקסקלוסיבי, שבו יש כניסה רק לבעלי עוצמה או כסף. הנגישות לאנשים מן השורה חסומה לחלוטין. הרב הוא זה שעומד במרכז ומסביבו מערכת קשרים ענפה בין חברי המועדון. הטייקון פוגש את מנכ"ל הבנק, שמכיר לו את הפרסומאי, שמשתף פעולה עם עורך הדין, שמייצג את העבריין. כן, לא מעט עבריינים מוכרים הסתובבו בחצרות האלה, ובחלקן הרבנים קיימו הליכי גישור של העולם התחתון. ההסתבכות של פינטו וגילוי מידת ההשפעה שהיתה לו על קציני משטרה בכירים הבהירו את חומרת הבעיה.
אבל בשנים האחרונות מסתמן שהתופעה חלפה מהעולם. פה ושם באירועים נקודתיים אנו עוד נחשפים לנוכחות של מקובלים בחיינו, למשל בברכה שביקשה שרת התרבות מירי רגב ממקובל בשם נתנאל הכהן להצלחת הספורטאים באולימפיאדה בברזיל, אבל הדומיננטיות שלהם נעלמה.
מדוע זה קרה? ראשית, הטייקונים כבר לא טייקונים. דנקנר, למשל, הכניס את עצמו לתסבוכת, וכעת גם הוא - כמו הרב פינטו, ידידו לשעבר - הורשע בבית המשפט ועשוי לרצות חודשי מאסר. טייקונים אחרים, שהסתבכו עם ביקורת חריפה על תספורות או התנהלות בעייתית, מעדיפים להוריד פרופיל ומדירים את רגליהם מחצרות רבנים כאלה, ובכלל מאירועים המוניים.
גם בצד של הרבנים חלו שינויים מהותיים. פינטו הסתבך ואמנם נותר עם גרעין חסידים נאמן, אבל חצרו אינה כפי שהיתה בעבר והוכתמה בכתם מכוער; מעמדו של הרנטגן נפגע, בין השאר לאחר שנקלע לעימותים פוליטיים קשים בנתיבות מול מקובל נוסף, הרב יורם אברג'יל; החלבן הסתבך עם שמועות על התנהלותו וקלטות שדלפו לאינטרנט; רבי אלעזר אבוחצירא, שהונו הוערך במאות מיליוני שקלים, נרצח על ידי אדם הסובל מבעיות נפשיות ובנו ממשיך את דרכו.
"הרנגטן? זה לא עניינך"
גם אנשי העסקים שהסתובבו בחצרות הרבנים האלה מסרבים כיום לשוחח על היחסים עמם או להעיד על טיב היחסים שהם מנהלים עם עולם הקבלה והרבנות. בן דב, למשל, אמר בעבר על הרב פינטו במסע לבולגריה ב-2009: "זו מדרגה עליונה. אי־אפשר לתאר את זה במלים. הרגשתי פה התעלות. ביומיום, כחילוניים, כמה יוצא לנו לנקות את המחשבות? פה יש חוויה חזקה יותר, כי אני יהודי. אני יהודי".
בשבוע שעבר בן דב כבר נשמע מסויג יותר. "לא. כלום", הוא השיב ל-TheMarker כאשר נשאל אם הוא בקשר עם פינטו כיום. "כל אחד נמצא בעולם שלו".
בזמנו היה לכם קשר חם מאוד. נסעתם יחד לבולגריה לקבר הפלא יועץ (רבי אליעזר פאפו).
"אני מאוד אוהב אותו ומאחל לו רק טוב, אבל אנחנו לא בקשר. כל אחד בעיסוקיו".
גרינברג (ג. יפית) היתה קרובה מאוד לאיפרגן. "הוא אחד האנשים שאני הכי מעריכה בתחום הדת. הוא מייצג בעיני את החלקים היפים ביהדות", אמרה עליו בעבר. כיום גרינברג הודפת כל ניסיון לברר מהי מערכת היחסים הנוכחית שלה עם הרב. "אני לא עוסקת בזה. זה לא משנה מה יש לי ועם מי יש לי. זה החיים הפרטיים שלי. כל המיתוסים שהתקשורת המציאה לגבי בנושא הזה לא קשורות למציאות".
אלה דברים שאת בעצמך אמרת בראיון על הרב.
"לא כל מה שנכתב אכן נאמר על ידי".
את עדיין בקשר עם הרב?
"זה לא עניינך. זה לא עניינו של אף אחד עם מי אני בקשר ועם מי אני לא".
בכיר נוסף שהיה מקורב מאוד לחצרו של הרב פינטו הוא ניצב בדימוס אריה עמית. הוא הגדיר בזמנו את יחסיו עם פינטו לא כיחסי תלמיד ורב ולא כיחסים המושתתים על אמונה דתית כלשהי, אלא כ"חברות עמוקה". עמית לא מעוניין לפרט, אבל היחסים בינו לרב נותקו מזה זמן רב - בעיקר לאחר התפוצצות הפרשות שהובילו את פינטו לכלא. ובכל זאת, עמית סבור שתופעת ההזדקקות לרבנים שרירה וקיימת. "יש משהו מאוד מעושה ולא אמיתי בהתנפלות על רבנים", הוא אומר.
"חלק ניכר מאלה שכיום מתנפלים על התופעה הזאת היו חלק ממנה בעבר - ובגדול. הם עדיין בחדרי חדרים, אבל ממשיכים ללכת לרבנים. נשארו עוד הרבה. זה כמו משפחת פשע - אחת נופלת ויש כמה שמחכות לך בפינה. צריך להביא בחשבון שהמונח 'עשה לך רב' לא הומצא לפני שנה או שנתיים. יש כאלה שהולכים לפסיכולוג או ליועץ ארגוני, ויש כאלה שהולכים לרב".
אבל החצרות, האירועים והסיקור התקשורתי, וכל מה שקשור לתופעה החברתית הזאת חלפו מהעולם.
"לאנשים עדיין יש צורך במלווה. זה צורך ענק בעם ישראל. יש מאות אלפים של אנשים שפוקדים את הרב שלהם בצורה קבועה ומתייעצים ומבקשים סיוע".
אתה מכיר גם אנשי עסקים ופוליטיקאים?
"ברור שכן. הם רק עושים את זה יותר בסתר כי הם מפחדים ששמם יעלה בתקשורת. זה כולל גם פוליטיקאים עלובים שממשיכים לעשות את זה לא כדי לקבל עצה, אלא כדי לאתר מוקדי כוח - כי חלק מהחצרות אלה הם מוקדי כוח חזקים מאוד".
איש עסקים בכיר שהיה מקורב לחצר מסכים עם עמית: "הקטע של רבנים ומקובלים זה לא טרנד. יש אנשים בעלי יכולות שאין לאחרים. אבל יש כאלה ששמם נקשר לא לטובתם באירועים או בסלבריטאים שמבקרים אותם, ומנגד, יש הרבה שרלטנות בתחום הזה. הרבה מאוד. מי שמצפה שרב ינהל לו את העסקים - מגיע לו. תפקידם של רבנים הוא לברך או לפשר בין מחלוקות, אבל בשום פנים לא לייעץ בנושאי עסקים".
"הכוח והכסף הביאו לנפילה"
"רבים מהמקובלים שזכו לפופולריות פעלו בתחילה בעיקר בקרב יוצאי צפון אפריקה, אבל בהמשך הם חרגו הרבה מעבר לקהלים האלה, אומר פרופ' בועז הוס, מהמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. לדבריו, "בני משפחת אבוחצירא, הרנטגן ופינטו משכו קהלים מגוונים מאוד, מזרחים ואשכנזים, דתיים וחילוניים. לא רק פוליטיקאים ואנשי עסקים פנו אליהם, אלא גם סלבריטאים, שוטרים ואנשי עולם תחתון. בחצרות המקובלים נוצר חיבור מעניין ובעייתי של הון, שלטון, פלילים - וקבלה. חיבור מעניין זה משקף תהליכים שעברו על החברה הישראלית בעשורים האחרונים".
מה גרם לנפילה?
"אין ספק שנוצרו מוקדי כוח משמעותיים בחצרות מקובלים. בהתחלה זה היה מרשים מאוד - דמויות שהגיעו מהפריפריה של החברה הישראלית זכו להשפעה והערצה רבה של אנשי עסקים, סלבריטאים ופוליטיקאים. הדבר עורר עניין רב והתקשורת הסתקרנה מאוד, אך גם ביטאה הסתייגות והתנשאות. אבל אחרי העלייה הדרמטית של המקובלים החדשים, חלה ירידה. הסתובב שם הרבה כסף, ואנשים הגיעו לעמדות כוח משמעותיות. עם זאת, נגישות לכסף וכוח יכולים גם להפיל אנשים. בתקופה האחרונה היו אירועים משמעותיים, כמו הנפילה של דנקנר וההסתבכות של פינטו, והתחושות השליליות כלפי המקובלים החדשים התחזקו. העוצמה שהם זכו בה פגעה בהם בסופו של דבר".
אף שהיקף התופעה כבר אינו כפי שהיה ואינה מסוקרת כבעבר, היא עדיין קיימת בקרב קהלים רחבים, כולל אנשי עסקים ופוליטיקאים. מני גירא, עורך האתר בחדרי חרדים, מספר כי קהלים גדולים עדיין נוהרים לחצרות הרבנים - אבל בפרופיל נמוך יותר. "היתה דעיכה של חלק מהרבנים שהוזכרו רבות בתקשורת, אבל יש עדיין רבנים חזקים מאוד שנוהרים אליהם המונים. כולם נמצאים שם", אומר גירא. "מעמך ישראל פשוטי העם ועד שועי עולם. גם חרדים אשכנזים וגם ספרדים. יש אנשי עסקים שעדיין מביאים את ההכרעות הכלכליות שלהם לפני הרבנים האלה. יש גם כאלה שלא חרדים בכלל, או מסורתיים וקרובים אל הדת, שלא זזים בלעדי הרבנים".
החצרות המשמעותיים ביותר הן של משפחת אבוחצירא "שיש לה הילה מעל כולם", לדברי גירא, מאחר והם צאצאיו של הבאבא סאלי. זה כולל את רבי דוד מנהריה, הדוד רבי ברוך אבוחצירא, ורבי פנחס אבוחצירא הצעיר - בנו של רבי אלעזר שנרצח.
ובכל זאת, המועדונים העסקיים שנוצרו בעבר בחצרות כמו אלה של הרנטגן והרב פינטו כבר אינם כפי שהיו. "זה היה מקום מפגש לתיווך בעסקות", אומר גירא. "התרכזו למוקדים האלה אנשים בעלי ממון, אנשי עסקים ופוליטיקאים, נוצרו חיבורים והשקעות - בעיקר של יהודים מרחבי העולם. כך נוצר הקשר למשל בין אדוארדו אלשטיין לדנקנר. אנשי העסקים הבינו שהם יכולים למקסם את הרווח שלהם מהחברות בקבוצה הזו. לכן גם היה חשוב לרב פינטו לעשות את הנסיעה לבולגריה. אתה מושיב אנשי עסקים אחד עם השני במשך יממה שלמה, זה ממילא יוצר חיבורים".
דמות עולה נוספת היא דווקא אישה - הרבנית ברוריה זבולוני, אחותו של הרנטגן, שהתפרסמה כבוררת העולם התחתון. זבולוני עדיין מובילה חצר גדולה וזוכה לביקורים של אנשי עסקים. "לא מזמן היא עשתה הפקה ענקית לחצר שלה", מספר גירא. "לצד זאת, יש הרבה דמויות שאינן מפורסמות. כל מיני צדיקים פשוטים שגרים בדירות בבני ברק וירושלים ולא עושים אירועים גדולים, אלא חיים בצורה פשוטה. מגיעים אליהם אנשי עסקים שעומדים בתור כדי לקבל ברכות. זה נטו לברכה ולא חיבורים עסקיים. אבל אף אחד לא יודע מזה".



No comments:

Post a Comment