כך נבנית התשתית הכלכלית של חצרות הרבנים העשירות בישראל

תחקיר פורבס בעקבות פרשת פינטו 

תעשיית חצרות הרבנים בישראל נחשבת לענף כלכלי אדיר. על פי הערכות שונות, "תעשיית הבאבות" מגלגלת למעלה ממיליארד שקל בשנה, אולם אופי התעשייה והעובדה כי מדובר בתחום אפור וחמקמק שלא ממש נמצא מתחת לרדאר של שלטונות המס בישראל, מעלים הערכות כי הסכומים גבוהים הרבה יותר.

בחלוף השנים מתרבות בעיתונים ובאתרי האינטרנט הידיעות על רבנים החשודים בהעלמות מס בהיקפים אדירים של מאות מיליוני שקלים, ובנוסף מתחת לפני השטח נשמעת לא פעם ביקורת על חלק מהרבנים שהפכו למעשה לטייקונים של ממש וזנחו את עיקר תפקידם - לשמש כמנהיגים רוחניים של מאות אלפי מאמינים. הבכירים שבהם הפכו במשך השנים לסלבריטאים ותמונות שלהם מתחככים עם בעלי הון, פוליטיקאים, שוטרים בכירים או ידוענים אחרים שמשחרים לפתחם כדי לקבל ברכה או ייעוץ, מופיעות תכופות בכלי התקשורת. מה שהיה בעבר חצר רוחנית קטנה וכמעט משפחתית, הפך למפעל אדיר ממדים של כסף.

המאבק של רשויות המס

אין ספק שחצר של רב היא עסק כלכלי לכל דבר ועניין, בעיקר אם לוקחים בחשבון את העובדה שרובם לא מנפיקים חשבוניות מס עבור מאות אלפי השקלים הזורמים אליהם. כל הניסיונות של רשויות המסים לאכוף את התופעה ולגרום לרבנים להנפיק חשבוניות מס עלו בתוהו. לכל היותר, העמותות והמוסדות של אותם רבנים מעבירים חשבוניות למי שתורם להם בהוראת קבע, או באמצעות המחאות שנשלחות אליהם.

במס ההכנסה ניסו בשנים האחרונות כמה פעמים לטפל בתופעה, ובאחרונה אף פורסם על אחדים מהרבנים שנחקרו בחשד להעלמות מס. "יש בארץ מאות רבנים שמגלגלים מאות מיליוני שקלים מכספי תורמים וברור לנו שמדובר בכסף שחור לגמרי", מודה בכיר ברשות המסים. "היו ניסיונות לכפות על עשרות רבנים להוציא חשבוניות עבור תרומות במזומן, אבל המהלך הזה נכשל לגמרי. לא זכינו לשיתוף פעולה וגילינו שכספי התרומות לא מגיעים לחשבונות הבנק של הרבנים אלא לעמותות שהם עומדים בראשן. הם משתמשים בכל מיני דרכים מתוחכמות להכשיר את הכסף הזה".

יהודה נסרדישי, לשעבר מנהל רשות המסים, מודע לתופעת העלמת המסים בקרב חצרות הרבנים, אולם מודה כי קיימת בעיה חוקית־משפטית לאכוף את הזרמת הכספים. "אין פה עניין של כסף שחור או לבן", אומר נסרדישי. "הבעיה המרכזית שלנו נעוצה בסוגיה האם תרומה היא הכנסה. זו סוגיה משפטית קשה מאוד. יש כאלה שיגידו שתרומה לרב זו לא הכנסה, ואחרים יסבירו שכן. אתן לך דוגמה: אדם הגיע לרב, קיבל ברכה ולא נתן לו אגורה. בדרך החוצה הוא נתקל בקערה או בקופה ומתוקף כבוד לרב שבירך אותו, הוא משלשל כסף. האם זו תרומה? רשות המסים מטפלת בכמה תיקים של רבנים כאלה ואחרים שלא אחשוף את שמם, וזו משימה לא קלה".

אז כיצד מטפלים בתופעה כזו?

"אין ספק שצריך לטפל ברבנים שמעלימים מס ולבדוק את חשבונות הבנק שלהם, או את אורח חייהם, אבל כמו שאמרתי, זו משימה מורכבת ולא פשוטה".

הסכומים שמתפרסמים בהקשר של העלמות המסים במגזר הזה קרובים למציאות?

"אוכל לומר רק שיש רבנים שמחזיקים בסכומי כסף הרבה יותר גדולים ממה שהציבור חושב".

עבודה זרה

ראש אבות בתי הדין הרבניים בירושלים, הרב אליהו אברז'ל, נחשב לאחד המבקרים הגדולים של תופעת הרבנים־הטייקונים, ולא פעם נהג להטיח בהם האשמות על זניחת תפקידם הרוחני ועיסוקם בטפל במקום בעיקר. "הרבנים של היום הם ברובם בורים ועמי הארצות, כאלה שהפכו את הדת לעבודה זרה", טוען הרב אברז'ל. "אין להם שום ידע בתחום, הם מוליכים שולל את מאמיניהם, עובדים עליהם בעיניים וגורמים להם להוציא אלפי שקלים על מצגי שווא ושקרים. הם גורמים לבעלי חברות לפשוט רגל ולפגיעה כלכלית קשה מאוד, והחמור מכל הוא שלרובם אין הסמכה בכלל של רב", פוסק הרב אברז'ל, שפרסם עשרות ספרי הלכה והיה מועמד למשרת הרב הראשי הראשון לציון. "היום כל רב הופך לטייקון, ליועץ כלכלי, לאיש עסקים. כל אחד הופך את עצמו לאלוהים, לאליל. כל החצרות נגועות בקומבינות פוליטיות, באינטרסים זרים. הם עוסקים בכול חוץ מאשר בתורה ובסיוע לציבור. אצלם שום דבר הוא לא לשם שמים, אחרת המשיח היה מגיע מזמן".

לטענת הרב אברז'ל, חלק מהרבנים טובלים את ידם בעסקנות רבה והם משפיעים על בחירת רבנים לרשויות המקומיות ולמועצות הדתיות. "אני לא יכול להצביע על רב אחד בישראל שלא נגוע באינטרסים. הדור הזה של הרבנים הפך את הדת לעבודה זרה, לעבודת אלילים, לעגל הזהב. הם אנשים ריקים וחלולים שעסוקים בלעשות כסף, גרים בדירות פאר ונוסעים במכוניות מפוארות על חשבון המאמינים המסכנים".

יוסי בר מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים, מחזק את עמדתו של הרב אברז'ל ותוקף את הרבנים החדשים שרובם חסרי כל ידע בתורה ובתלמוד. "הרבה מהרבנים של היום הם נוכלים ושרלטנים שעושים כסף על גבם של האנשים המסכנים וקשיי היום, שנאלצים לתרום להם מכיסם הדל. הם בורים וחסרי כל ידע בסיסי בתורה ובגמרא. חלקם לא הוסמכו להיות רבנים, לא למדו דיינות, שום כלום. מי שמאמין בהם, שם את כספו על קרן הצבי. הם לא יכולים לרפא אף אחד, או לעזור לו. המטרה שלהם זה להעשיר את חשבון העמותה שלהם ולנסוע במכוניות פאר".

מקורות הכנסה רבים

הפיכתם של רבנים לסלבריטאים הביאה להם רווחה כלכלית אדירה. אם בעבר הרחוק חיו מרבית הרבנים המוכרים והידועים בצמצום ונהגו להסתגף ולא להיחשף לאור התקשורת, הרי שכיום המצב השתנה מהקצה אל הקצה. חלק מהרבנים החדשים הפכו ליועצים של טייקונים בארץ ובעולם, שבלעדיהם שום עסקה או תוכנית לא יוצאת אל הפועל. התמורה: חמצן כלכלי והזרמה של מיליוני שקלים לחצרות.

החיבור בין הרבנים, אנשי העסקים והפוליטיקאים סייע לפיתוח החצרות ולהרחבת מוסדותיהן. מרבית הרבנים נעזרים באנשי יחסי ציבור ואף הקימו אתרי אינטרנט לקידום עסקי החצרות. הם הקימו מוסדות, ישיבות, בתי ספר, גני ילדים וכוללים שמהווים חלק גדול מהמחזור הכספי המוזרם לחצרותיהם. כמעט כל פתיחת עסק, תקיעת מזוזה שאליה מגיע רב מוכר, זוכה לפרסום ותמונה במדורי הרכילות הכלכליים.

"הרבנים החדשים מחפשים פרסום כי זה מקדם את החצר שלהם ואת ענייניהם העסקיים", מודה מקורב לאחת החצרות הגדולות בישראל. "עד לפני עשור מי הכיר בכלל את הרנטגן או את הרב פינטו או את הסי.טי? כל רב מנסה למתג את עצמו בשם מפוצץ כדי למשוך תורמים ומאמינים".

  

ואכן, כמעט בכל הילולה או חנוכה של עסק גדול ניתן לראות בעל הון ורב יושבים סביב אותו השולחן. האחד לוחש ברכה ועצה, השני מנדב תרומה ומדבר בשבחו של הרב. "הברכה של הרב שווה המון כסף", אומר אחד העובדים בחצר של רב גדול. "אדם רגיל יכול להמתין שעות ואפילו ימים עד שיזכה לפגישה ולברכה של הרב, אבל לתורמים הגדולים הרבה יותר קל. הדלת אל הרב פתוחה עבורם. הם נחשבים ללקוחות וי.אי.פי".

וזה לא הכול. בנוסף לאמצעים המסורתיים יחסית להכנסות, ישנם רבנים שהלכו כמה צעדים קדימה בתחום העסקים ונכנסו כשותפים או בעלים של חברות מסחריות. תחום ההייטק הפך ללהיט השקעות של רבנים מובילים בישראל, שהבינו את הכלל העיקרי בכלכלה הקפיטליסטית - הון שמושקע בחכמה, גדל מהר יותר מהון שעומד במקום. וכך, סכומי כסף עצומים מוסטים להשקעות פיננסיות כמו נדל"ן, מניות וכדומה.

שוקי מאירי, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני חרדים, טוען כי רשימת הרבנים הבכירים המושקעים או השותפים בחברות הייטק גדולה משאפשר להעריך. לדבריו, רבנים מובילים גילו את האינטרנט כדי להקים אתרים שיסייעו למאמינים במידע שוטף, וכמובן גם בהשגת תרומות. התופעה הזו התחילה רק בשנים האחרונות ונמשכת כיום ביתר שאת", מציין מאירי.

כך זורם הכסף הגדול לחצרות הרבנים:

1. הילולות: במהלך ההילולות אליהן מגיעים עשרות אלפי מאמינים, נמכרים ספרי תורה, ברכות ונרות, ואנשי העסקים תורמים בעין יפה סכומים המגיעים למאות אלפי שקלים ואף יותר.

2. הוראות קבע: דרך נפוצה נוספת למתן תרומות לחצרות היא באמצעות הוראת קבע בבנק. כמעט כל אדם שמגיע לקבל את ברכת הרב מתבקש לחתום על הוראת קבע לאחת העמותות והמוסדות של הרב. הסכום אמנם אינו גבוה במיוחד ומסתכם בכמה עשרות שקלים בחודש, אבל כשמכפילים זאת בכמות המבקרים העצומה, עשרות אלפים בשנה לפחות, מקבלים סכום של כמה מיליוני שקלים.

3. קבלת קהל: מרבית הרבנים מקבלים קהל פעמיים או שלוש בשבוע. בכניסה לרב, נתקל המאמין/מבקש הברכה בקערה מלאה בכסף אליה הוא אמור להניח את השטרות לאחר קבלת ברכת הרב. מובן שלא חובה לתרום, אבל מרבית המבקרים חשים צורך לגמול על הברכה שקיבלו במתן תרומה.

4. עמותות ומוסדות: הרבנים הבינו שכדי לשדרג את החצרות ולדאוג לאחזקת בתי הספר, הישיבות ורשתות גני הילדים הם זקוקים להזרמה מתמדת של כספים. לשם כך, הם מקימים עמותות ומוסדות שרובם פטורים ממס, דבר שמקל גם על התורמים.

5. תיקון חצות: כמעט מדי חודש כל רב שמכבד את עצמו עורך תיקונים, אליהם מגיעים כמה אלפי מאמינים ששומעים את דברי הרב ומשלשלים כסף לתוך הקופות.

6. קמעות: ספרי תהילים, סרטים אדומים נגד עין הרע, מים מקודשים, נרות מבורכים ותמונות של צדיקים הם רק חלק מהדרכים להשיג עוד כסף מקהל המאמינים. עבורם זהו קמע לברכה והצלחה, עבור החצר זוהי הכנסה נוספת.

7. ייעוץ כלכלי: טייקונים ובעלי עסקים רבים נוהגים מדי חודש לתרום כספים לעמותות ולרבנים. חלקם עושה זאת הודות לברכה או לעצה שקיבלו מהרב, אחרים מוצאים בזה דרך לתרום לקהילה או סתם כדי ליצור לעצמם יחסי ציבור טובים יותר. במקרים מסוימים משמש הרב כיועץ כלכלי של ממש עבור הטייקון בתמורה למשכורת חודשית שוטפת, ויש רבנים שאף זוכים לשותפות עסקית עם איש העסקים.

8. הזמנה לאירועים: חתונה, בר מצווה ופתיחת עסקים: רבנים ידועים ובכירים יקבלו אלפי שקלים כדי לברך את חתן בר־המצווה או את החתן והכלה. לא פעם הם מדלגים בין כמה אירועים בערב אחד וסוגרים קופה שמנה של מזומנים. בנוסף, כל בעל עסק גדול או חברה שמכבדת את עצמה יעשו הכול כדי להזמין רב ידוע שיברך אותם בפני המוזמנים, יברך על קביעת המזוזה ועל הדרך ישלשל לכיסו מעטפה של מזומנים, שלא שולם עליהם מס, כאות הוקרה על הגעתו.

9. עצרות, סליחות ומציאת זיווג: חלק גדול מהרבנים עורכים מדי שנה עצרות שבהן משתתפים עשרות אלפים לצורך קבלת ברכה לזיווג טוב. אחרים עורכים עצרות סליחה באצטדיונים לפני יום כיפור. בעצרות הללו נדרשים הבאים לשלשל תרומות לעמותות של הרבנים בתמורה לברכות.

10. תרומות באמצעות ס.מ.ס: מדובר בשיטה די חדשה, לפיה נדרשים המאמינים לשלוח הודעות טקסט למספר טלפון מסוים ובתמורה לתשלום של עשרה שקלים על הס.מ.ס, הם מקבלים מהרב ברכה לפרנסה טובה, זיווג ובריאות.

11. השקעות פיננסיות: השיטה הרווחית ביותר כנראה. כמו כל איש עסקים, לוקחים הרבנים את ההון העצום שצברו ומשקיעים אותו בדרכים שונות - רכישת נכסי נדל"ן, מניות ואג"ח, השקעה בחברות מסחריות וכו'. הון שצובר הון נוסף.

  

גם עבריינים תורמים

דרך אחרת, פחות כשרה, להכנסות של חצרות הרבנים היא מתן תרומות גדולות של עבריינים בכירים. הקשר בין עבריינים בכירים לרבנים קיים מאז ומתמיד, אבל בשנים האחרונות - מאז שהעבריינים הפכו לבעלי הון בעצמם - היקפי התרומות לחצרות הרבנים הולך וגדל. עבור החצרות מדובר בהכנסה גדולה נוספת, עבור העבריינים מדובר בדרך נוספת להלבין כספים, ועל הדרך אפילו לזכות במצווה שאולי תכפר על מעשיהם.

"יש כאן ניצול הדדי בין הרבנים לעבריינים", טוען קצין משטרה בכיר. "החמור מכל שהרבנים יודעים שהכסף מגיע לרוב מדמי סחיטה, הימורים, סמים או זנות ולמרות הכול מקבלים מהם עשרות אלפי שקלים ובמזומן. נוח לאותם רבנים להעלים עין".

"חל איסור מוחלט על רבנים לקבל תרומות מעבריינים", פוסק הרב אברז'ל. "זה אסור בתכלית האיסור. כספי העבריינים נלקחים מאנשים אומללים שנסחטים על ידיהם או מהימורים, סמים וזנות, רחמנא לצלן. כספים שמושגים באמצעות דרכים פליליות אין בהם ברכה".

נזקי המחאה והמשבר הכלכלי

המחאה החברתית ששטפה את הארץ בקיץ 2011 והמשבר הכלכלי העולמי הביאו לירידה גדולה מאוד בהכנסותיהם של חברות המובילות במשק, וכתוצאה מכך נאלצו הטייקונים לקצץ באופן משמעותי את תרומותיהם לחצרות הרבנים המקורבים אליהם ביותר. מדובר בכמה עשרות מיליוני שקלים, דבר היכול לגרום לפגיעה קשה במוסדות שבראשם עומדים אותם רבנים. יותר מזה, שלושה טייקונים שהיו מזוהים כמתייעצים עם רבנים - נוחי דנקנר, מוטי זיסר ואילן בן דב - נפלו, כפי שהזכיר לנו שר האוצר לפיד בסוף השבוע.

על פי מקורבים, בכמה חצרות רבנים חשו מיתון חריף והרבנים נאלצו לבצע תוכניות הבראה וקיצוצים כדי לשרוד את התקופה הקשה. "במשך שנים רבות קיבלנו תרומות גדולות מאוד מכמה מעשירי המשק שמקורבים לרב שלנו, אבל בחודשים האחרונים ירד זרם התרומות בצורה ניכרת, עד כדי כך שאנחנו לא מקבלים אברכים חדשים ללמוד במוסדות שלנו ושוקלים לסגור רשת של גני ילדים ובתי ספר כדי לשרוד את התקופה הקשה. קיבלנו רמזים שאנחנו חייבים להתכווץ, לחסוך בעלויות של מזון וחשמל, בדלק כולל מכירת כלי רכב שלא נחוצים עד שהתקופה הרעה תחלוף", גילה בכיר באחת מחצרות הרבנים בדרום הארץ.

"קיים חשש ממשי שחצרות של כמה רבנים יקרסו לחלוטין אם לא יקבלו את סכומי התרומות שהזרימו להם הטייקונים בשנים האחרונות", טוען העיתונאי לשעבר ובעל משרד היח"צ צביקה אלוש. לעומת אלוש, טוען יוסי בר מוחא כי מי שעלול להיפגע מהקיצוץ החד בתרומות הן החצרות היותר קטנות. "אני מעריך שיהיו חצרות קטנות של רבנים שייעלמו בגלל הפגיעה בהכנסות. רבנים שנשענים רק על תרומות נמצאים בבעיה גדולה מאוד. אם זה מקור ההכנסה היחיד שלהם, הם עלולים להגיע למצב של קריסה טוטאלית. אבל יש רבנים שהשקיעו את כספי התרומות במניות של חברות, רכשו נדל"ן ברחבי הארץ ובעולם והפקידו כסף בפיקדונות ובחסכונות, וכך גם כאשר ישנה ירידה בתרומות, אותם רבנים חיים טוב".