Website Home

Thursday, June 27, 2013

סכסוך המיליונים בין עו"ד וינרוט לאילי נדל"ן חרדים מבריטניה


זה סכסוך עסקי רווי יצרים והאשמות, שנותר סמוי מעיני הציבור במשך זמן רב. מככבים בו מכרות נחושת בקונגו, שנחשבים לגדולים בעולם, עשרות מיליוני דולרים, אנשי עסקים חרדים, רבנים ופרקליטי צמרת ובראשם הכוכב הראשי, מי שנחשב לאחד הסנגורים הפליליים הבולטים בישראל: עו”ד יעקב וינרוט. עורך הדין, שייצג את בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן, צחי הנגבי, מיכאל צ’רנוי ורבים אחרים מצירי ההון והשלטון, הוא דמות המפתח בסיפור הזה, ולפחות מבחינת אחד הצדדים למאבק היצרי, הוא משמש בתפקיד שאותו ספק אם רצה למלא.

במשך שנים היה וינרוט פרקליטה של אחת הדמויות היותר שנויות במחלוקת בעולם העסקים האפריקאי: דן גרטלר, חוזר בתשובה צעיר ואמביציוזי, שקשר בתחילת העשור החולף קשרים מצוינים במוקדי הכוח ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מדינה שדיממה ממלחמת אזרחים. גרטלר נחשב כבר יותר מעשור לאיש הלבן המשפיע ביותר בקונגו ולמקורבו האולטימטיבי של נשיא המדינה, ג’וזף קבילה.

קבילה נולד במחנה מהפכנים, שממנו ניהל אביו לורן את המערכה להדחת הרודן הרקוב מובוטו ססה־סקו. קבילה, שעלה לשלטון מאוחר יותר, נרצח בשנת 2001 בידי שניים משומרי ראשו, ובנו תפס את מקומו בגיל 30 ובשיאה של מלחמת האזרחים במדינה. מאז הוא שולט בקונגו, וב–2011 נבחר שוב למשרה הרמה, חרף ביקורת בינלאומית קשה. “גופים בינלאומיים ומשקיפים בבחירות טענו כי תוצאות הבחירות זויפו”, נכתב בדו”ח של הארגון למלחמה בשחיתות גלובל וויטנס, “והעיבו עליהן מקרי הרג שבוצעו על ידי כוחות הביטחון של הממשלה”.

גרטלר הקים את חברת “דן גרטלר אינטרנשיונל” ‏(DGI כשהיה בן 22. כבר אז, בעודו בעיצומו של תהליך חזרה בתשובה, החליט החייל המשוחרר שלא ללכת בנתיב המשפחתי השמרני ולעסוק בסחר ביהלומים מלוטשים, אלא לעלות למגרש של הגדולים ולסחור ביהלומי גלם. מאז הספיק לנהל עסקים חובקי עולם שכללו את רוסיה, אנגולה, אנגליה, סיירה ליאון ומקומות נוספים, אבל קונגו נותרה העוגן המרכזי של עסקיו. גרטלר מחזיק בקשרים טובים גם עם האליטה הפוליטית המקומית, בעיקר עם שר החוץ לשעבר ויו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.

שושלת שניצר

הבחור החרדי הצעיר הוא דור שלישי למשפחת היהלומנים החשובה והמוכרת בישראל. סבו, משה שניצר, היה נשיא בורסת היהלומים וזכה בפרס ישראל על מפעל חיים. מהסב הנערץ למד הנכד את כל רזי המקצוע הנוצץ שבו עוסק גם אביו, אשר גרטלר, בעבר שוערה של מכבי תל אביב. אמו היא אשת העסקים חנה גרטלר. “הוא אדם שהולך על הסף, שלוקח סיכונים עצומים”, אומר אדם שמכירו היטב.

בעשור החולף החל גרטלר ללטוש את עיניו לאוצרות טבע נוספים, מלבד יהלומים, שבהם משופעת המדינה האפריקאית. קונגו מגלמת את הפרדוקס האפריקאי במלוא עוזו: מדינה עשירה במינרלים ‏(קובלט, נחושת, יהלומים ועוד‏) שנחשבת לענייה בעולם. למעשה, בדירוג תוכניות הפיתוח של האו”ם קונגו דורגה כמדינה הכי פחות מפותחת בעולם. מחצית מתושביה מתים לפני שהספיקו לחצות את גיל 40. המדינה עומדת במוקד ביקורת עולמית והיתה מושא למחקר של ארגון גלובל וויטנס ולתחקירים של עיתונים מרכזיים בעולם.

לפני כשנה פירסם גלובל וויטנס דו”ח ובו נטען כי ממשלת קונגו מכרה נתחים במכרות מרכזיים במדינה האפריקאית במחירים נמוכים ביותר ביחס להערכות השווי. תהליך המכירה בוצע, על פי הדו”ח, בחשאיות ובאמצעות חברות זרות, שמרביתן על פי הארגון קשורות לגרטלר. כבר יותר מעשור שגרטלר מותקף על ידי ארגונים שונים ועל ידי האופוזיציה הקונגולזית בטענה שהוא מנצל את קשריו עם קבילה כדי לזכות בנכסיה של המדינה. קו ההגנה של גרטלר קבוע: הוא אינו תייר מזדמן בקונגו, אלא איש עסקים שמשקיע בה כבר שנים רבות ומוכן לקחת על עצמו סיכונים אדירים כדי להשקיע בקונגו. “אני צריך לקבל פרס נובל”, אמר היזם השאפתן לכתבי “בלומברג” שהתלוו אליו לקונגו במסגרת כתבת תחקיר על רשת עסקיו. “הם זקוקים לאנשים כמונו שיבואו ויכניסו מיליארדים לאדמה. בלעדינו המשאבים לא שווים כלום”.

גם העסקה שתתואר להלן משכה אש בזמנה: באמצע שנות ה–2000 רכש גרטלר יחד עם הטייקון בני שטיינמץ שורת מכרות נחושת וקובלט מהממשלה הקונגולזית. בהמשך הצטרפו למיזם גם האחים משה ומנדי גרטנר - שני אילי הון תושבי לונדון, יהודים חרדים, שמצויים בקשרים טובים עם אישים מצמרת מפלגת דגל התורה כמו מאיר פרוש ויעקב ליצמן, ונחשבים לתורמים גדולים למוסדות דת בלונדון ובישראל. לחברה המשותפת קראו ניקנור. השותף הבכיר היה שטיינמץ ‏(50 אחוז‏) ואחריו בדירוג שיעור האחזקה באו האחים גרטנר ‏(30 אחוז‏) ודן גרטלר ‏(20 אחוז‏).

על פי מקורבים לעסקה, מי שתיווך בין גרטלר לאחים גרטנר הוא עו”ד וינרוט. בהנהלת החברה ניתן היה למצוא אז גם דמויות מפתח לשעבר בממשל הקונגולזי: שר המכרות לשעבר וראש הלשכה בדימוס של הנשיא קבילה. בשנת 2007 הודיעה ניקנור לבורסת המשנה בלונדון כי השלימה את תהליך התמחור בהנפקה ראשונה לציבור. זו נחשבה אז לאחת ההנפקות הגדולות בתולדות הבורסה הבריטית - לחברה נרשם שווי של 1.5 מיליארד דולר. ניקנור, שהיתה רשומה באי מאן, התכוונה אז להשתמש בממון הרב לפיתוחם של שלושה מכרות קובלט ונחושת בקונגו. אחד מהם, עצום ממדים ‏(כ–170 מיליון טונות של מחצבי נחושת‏), החל לפעול בשנות ה–60 וחדל מפעילות בשנת 2000.

בנובמבר 2007, לאחר גיוסי הון של מאות־מיליוני דולרים בבורסת המשנה של לונדון, התמזגה ניקנור עם חברת קטנגה מיינינג הקנדית, שכמו ניקנור הפעילה מכרות קובלט ונחושת באזור קטנגה בקונגו. בהודעה שפורסמה עם המיזוג נאמר שהשווי המשותף של החברות יהיה 3.3 מיליארד דולר, ובכך תיהפך החברה הממוזגת ליצרנית הקובלט הגדולה בעולם. במסגרת המיזוג שילמה קטנגה מיינינג לשותפות יותר מ–400 מיליון יורו. אלא שבמשך 2008 חלה הידרדרות של ממש במצבה של החברה: הירידה במחירי חומרי הגלם בעולם והמשבר הכלכלי שניחת בעוצמה בשלהי אותה שנה גרמו לירידה חדה בערך החברה, שבסופו של דבר נרכשה על ידי קונצרן הסחורות השווייצרי גלנקור. כתוצאה מכך נוצרה שרשרת של פיצוצי משנה שממשיכים להדהד עד היום בחזית גרטנר־גרטלר.

שכר טרחה ללא הסכם

על פי מקורבים לעסקה, זה מכבר מתנהלת בוררות בין גרטלר לאחים גרטנר, הטוענים כי הראשון נטל מהם שלא בצדק מאות מיליוני שקלים. גרטלר, המיוצג על ידי עורכי הדין דורי קלגסבלד ובעז בן־צור, השיב בתביעות משלו שגם הן מתבררות. האחים מיוצגים על ידי עורכי הדין אלקס הרטמן ורוני ברקמן.

אלא שהקרב המעניין באמת מתנהל בחשאי, בין האחים גרטנר לבין שושבין עסקת הענק: עו”ד וינרוט. זה קרב שעלול להסתיים בבירור עצמאי. לפני כמה חודשים פנו האחים גרטנר לווינרוט ודרשו ממנו להשיב להם כמה עשרות מיליוני דולרים. חרף ניסיונות הצדדים להשאיר את העימות הזה רחוק מן העין, ל”הארץ” נודע כי האחים גרטנר טוענים שפרקליט הצמרת נטל מכספם סכומי עתק שלא הגיעו לו.

במהלך העסקאות בקונגו עברו עשרות מיליוני דולרים מחשבונותיהם של האחים גרטנר, באמצעות חשבון זר של עו”ד וינרוט, לחשבון נאמנות בגיברלטר שמימן את פעילות המכרות. לטענת האחים גרטנר, במקום להעביר את מלוא הסכום לחשבון הנאמנות הגיברלטרי, הותיר וינרוט ברשותו חלק ניכר מהכסף, והם תובעים כי ישיב להם עשרות מיליוני דולרים. על פי אחת ההערכות מדובר בכ–30 מיליון דולר.

עם זאת, אדם הבקי בפרטים טוען כי מדובר בסכום קטן יותר: “לחשבונו הזר של עו”ד וינרוט הגיעו באותה תקופה כמה העברות בנקאיות של מיליוני דולרים מהגרטנרים. חלק מהסכום עבר כמסוכם לחשבון הנאמנות בגיברלטר, וחלק ממנו, כ–20 מיליון דולר, נותר בחשבונו של וינרוט בידיעת האחים גרטנר כשכר טרחה וייזום של העסקה. וינרוט שידך בין גרטנר לגרטלר וערך את ההסכם ביניהם”.

אדם אחר המקורב לפרשה מעיר, מנגד, כי בין האחים גרטנר לבין וינרוט כלל לא נחתם הסכם שכר טרחה. “זו לא הפעם הראשונה שבה וינרוט מסכם עם לקוחות על שכר טרחה ללא הסכם”, הגיב אחד ממקורביו של פרקליט הצמרת.

האם סכום של כ–20 מיליון דולר הוא לא סכום פנטסטי כשכר טרחה וייזום

אין ספק שמדובר בשכר טרחה גדול ביותר”.

ניסיונותיו של “הארץ” להבין אם לשיטת האחים גרטנר הגיע לווינרוט תגמול כספי כלשהו, העלו את המספר הבא: שלושה מיליון דולר. זוהי, כמובן, גרסתם.

קשה לנחש כיצד הדבר יסתיים, בתלונה לרשויות אכיפת החוק או בבוררות אזרחית שקטה. אבל אמת ברורה אחת צפה מעלה: בישראל, כמו במקומות אחרים ברחבי הגלובוס, ממשיכים אנשים לבנים להרוויח סכומים פנטסטיים, בלתי מתקבלים על הדעת, על חשבונו של האדם השחור.

עו”ד וינרוט אישר ל”הארץ” את דבר דרישתם של האחים גרטנר, אך סירב להגיב לפרטים. בסביבתו טענו כי האחים גרטנר נקלעו למצוקה כלכלית, שהובילה אותם להגיש תביעות נגד מעורבים רבים בעסקת המכרות בקונגו, בהם גרטלר, וינרוט ועורך דין נוסף שטיפל בנאמנות בגיברלטר. “וינרוט לא נוהג לדבר על לקוחות שלו לשעבר”, אמרו בסביבתו. אנשיו של פרקליט הצמרת נשאלו מדוע, אם ההאשמות כלפיו אכן אינן נכונות, הוא אינו פונה לרשויות אכיפת החוק, והשיבו: “הוא לא מרגיש מאוים”. פרקליטם של האחים גרטנר, עו”ד רוני ברקמן, סירב להתייחס לדברים, וכך נהגו גם פרקליטיו של גרטלר.


No comments:

Post a Comment