עוקץ הארלם: בכירים ישראלים נפלו בהונאת נדל"ן

זה יכול לקרות גם לאנשי עסקים מנוסים ומנהלים בכירים כמו יעקב פרי, עמוס לסקר ויורם דר. השלושה הם חלק מקבוצה של 25 ישראלים הטוענים כי נפלו קורבן לחבורה ששיכנעה אותם להשקיע בנדל"ן בהארלם - והוציאה מהם מיליוני דולרים במרמה

הם היו חבורה של אנשי עסקים ישראלים שרצו לעשות כסף מחגיגת הנדל"ן הגדולה של ניו-יורק באמצע העשור הקודם. אבל כמו רבים וטובים לפניהם - כך הם טוענים בתביעה שהגישו - הם נפלו קורבן לתרמית. זוג אנשי עסקים מארה"ב, מצוידים בכושר שכנוע, מכרו להם הבטחות על תשואה גבוהה תמורת השקעה סבירה ברכישת בנייני דירות בשכונת הארלם בניו-יורק. בפועל, כך הבינו מאוחר מדי, היזמים הוציאו מהם כספים במרמה.

באופן מפתיע, הקורבנות של סיפור העוקץ הזה, שנחשף בשורה של מסמכים משפטיים שהגיעו לידי "ממון‭,"‬ הם כמה מהבכירים בעולם העסקי בישראל, ובהם יו"ר בנק מזרחי-טפחות יעקב פרי; הפרסומאי יורם באומן; המפיק שוקי וייס; סגן נשיא בורסת היהלומים, שלום פפיר; יו"ר זוגלובק ומנכ"ל רבוע כחול לשעבר, יורם דר; מנכ"ל חברת החשמל לשעבר, עמוס לסקר; וגם קבוצה של גינקולוגים בכירים, ובראשם פרופ' שלמה משיח. מדובר בסך הכל ב‭25-‬ אנשי עסקים ישראלים, שהגישו תביעה בארה"ב נגד היזמים, בני זוג שהם אנשי עסקים המתגוררים בארץ ובארה"ב, ואדם נוסף שהיה שותפם.


התובעים טוענים כי השלושה שיכנעו אותם להשקיע כספים בנדל"ן באזור הארלם, ולאחר מכן גבו עמלות תיווך ממוכרי נכסים מאחורי גבם של המשקיעים ויצרו בפניהם מצג שווא, שלפיו עלות רכישת הנכסים גבוהה ב‭6.5-‬ מיליון דולר מכפי שהייתה בפועל.

עוד נטען כי היזמים גרמו למשקיעים להאמין שהם עצמם השקיעו כספים ניכרים בעסקאות הנדל"ן שבוצעו, ונמנעו מלהעביר דיווחים שוטפים אודות מצב הנכסים ודרך ניהולם. כמו כן, חושדים כיום המשקיעים כי היזמים גבו דמי שכירות ותחזוקה במסגרת ניהול הנכסים שנרכשו על ידי הישראלים.

מיטב המוחות נגררו להרפתקה מפוקפקת


אז איך קרה שמיטב המוחות העסקיים של ישראל נגררו להרפתקה מפוקפקת בלב ניו-יורק? לפי התביעה שהוגשה לבית המשפט של מדינת ניו-יורק ב‭2007-‬ וממשיכה להתנהל כיום, וכן לפי שתי תביעות נוספות שהוגשו בשנה האחרונה לבית המשפט בארץ, הנכונות להשקיע בפרויקטים נבעה מהקשרים האישיים שנוצרו בין שלישיית היזמים לבין המשקיעים מישראל.

אחד מהם הוא ישראלי המחלק את זמנו בין ישראל לארה"ב, בעוד אשתו ושותפתו לעסקים היא עורכת דין אמריקאית. שותפם הוא ישראלי במקור המנהל את עסקיו וחייו בארה"ב זה כמה שנים.


לפי המתואר בתביעה בארה"ב, אחד היזמים היה אחראי ליצירת הקשרים עם המשקיעים בישראל, בעוד שותפו היה אחראי למו"מ על הנכסים. בתביעה נפרדת - שהוגשה נגד אחד מצמד היזמים הנשואים ביוני האחרון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על ידי אלי מור, לשעבר מנכ"ל חברת יורוקום, שנכלל גם בקבוצת התובעים בארה"ב - נטען כי מור חבר אליו ואל אשתו הודות להיכרות קודמת שלו עם היזם, שחודשה בעקבות פגישה מקרית בין השניים בניו-יורק.

רוב התובעים שאליהם פנינו סירבו למסור פרטים על הנסיבות שהובילו אותם לתת אמון בשלישיית היזמים. משיחות עם כמה מהם עולה כי אחד מהם נהג להציג את עצמו למשקיעים פוטנציאליים בארץ דרך מכרים משותפים, בעוד השני היה אחראי לאיתור הנכסים בניו-יורק. בסופו של דבר, בשיטת "חבר מביא חבר‭,"‬ התגבשה קבוצת המשקיעים מישראל, שהפקידו עשרות מיליוני דולרים בידי יזמי הנדל"ן הניו-יורקים. "הוא ידע למי לפנות והגיע ישר למלח הארץ‭,"‬ סיפר אחד המשקיעים.

לפי המתואר בתביעה המתנהלת בארה"ב, המשקיעים הישראלים הותירו בידי החבורה האמריקאית מידה מכרעת של שליטה בכספים שהוזרמו להם ובעסקאות שנעשו.

האחראים לאיתור הנכסים לרכישה ולניהול המו"מ עליהם היו חבורת היזמים, שפעלו בעיקר באמצעות חברת נדל"ן שבבעלותם. הארלם הולדינגז הייתה גם זו שחתמה על החוזים עם מוכרי הנכסים, כשבשלב הראשוני היה מדובר בחוזים שניתנים להמחאה לצד שלישי. בשלב מאוחר יותר, לרוב לאחר שהמשקיעים כבר העבירו את הכספים לחשבונות בנק בארה"ב שנוהלו בידי עורכי דין שנבחרו על ידי שלישיית היזמים, הועברו הזכויות בנכסים למשקיעים.

עם זאת, הזכויות לא הוחזקו בידי המשקיעים ישירות אלא בידי "שותפויות נדל"ן‭,"‬ שהנתבעים ביקשו מהם להקים, ושלנתבעים היו אחוזי בעלות מסוימים בהן. בשותפויות אלה הוגדרה חברת הנדל"ן שלהם כמנהלת הנכסים שנרכשו. בתור שכזו, בחרה החברה לשכור חברות אחרות, אף הן בשליטת שלושת היזמים, לשם ניהול ותחזוק שוטף של הבניינים שנרכשו.

סכסוך בין היזמים


בתביעה האמריקאית לא מפורט מתי וכיצד בדיוק התנפצה הבועה בפניהם של אנשי העסקים הישראלים, אולם בתביעה שהוגשה בארץ על ידי מור מוסבר, שהמשקיעים הבינו כי הולכו שולל בעקבות סכסוך פנימי שפרץ בקרב שלישיית היזמים. בעקבות הסכסוך חשף אחד השותפים בפני כמה משקיעים כי נגבו מהם כספים מיותרים, שהלכו לכיס הפרטי של החבורה האמריקאית.

התביעה של מור קשורה למיזמי הנדל"ן בהארלם, אך מתמקדת באירועים הנוגעים באופן ספציפי ליחסים העסקיים בין מור לאחד היזמים. לפי התביעה, מור העמיד את ערבותו האישית לטובת הלוואה שהיזם נטל מקבוצת "אלדן טק", לצורך מימון הרכישה של כמה בניינים, בעוד היזם נתן למור ערבות אישית "גב אל גב" כנגד הערבות שנתן מור לאלדן טק.

כשהגיע מועד פירעון ההלוואה והיזם לא החזיר את כולה לאלדן טק, תבעה החברה את מור ב‭6.2-‬ מיליון שקל. בסופו של דבר, הגיע מור לפשרה עם אלדן טק ונדרש לשלם לחברה 250 אלף שקל תמורת סילוק טענותיה כלפיו. בעקבות זאת, תובע כעת מור מהיזם 475 אלף שקל, הכוללים החזר על התשלום לאלדן טק וכן על הוצאות משפטיות.

לפי תביעה נוספת שהוגשה לאחרונה בארץ נגד זוג היזמים הנשוי, לא ברור אם מור יצליח לגבות מהיזם את חובו, גם אם בית המשפט יכיר בצדקת טענותיו. מאחורי תביעה זו עומדת חברת "שלירן אחזקות", ונטען בה כי חברת הנדל"ן שבבעלות בני הזוג לא עמדה בהתחייבויותיה לחברת "ריל בסיק" שבשליטת שלירן, להקצות לה חלק מהרווחים בגין עסקאות נדל"ן מסוימות שריל בסיק הייתה מעורבת בהן. עוד נטען כי בני הזוג אף דאגו לעצירת החזר תשלומי ההלוואה שנטלו מהבנק עבור בניין מסוים שלריל בסיק היו זכויות בו, וכן לרכישת הבניין מחדש במחיר מופחת, אחרי שהבנק מימש אותו.

אולם הטענה שעלולה להדאיג את מור מופיעה בבקשה שהוגשה במסגרת התביעה של שלירן. בבקשה נטען כי למבקשת נודע כי זוג היזמים, "החליטו לממש את רכושם ולברוח מהארץ לצמיתות‭,"‬ וכי המבקשת גילתה כי האישה, "החלה זה מכבר בביצוע פעולות להברחת רכושה והעבירה את דירתה לידי בתה בת ה‭."18-‬

עוד נאמר בבקשה של שלירן כי נודע לה שההחלטה לברוח מישראל גמלה אצל בני הזוג, "לאחר שהפסידו במהלך משפטי בארה"ב‭."‬ הכוונה היא להחלטה שניתנה לאחרונה במסגרת תיק התביעה האמריקאית שהגישה הקבוצה הישראלית נגד חבורת היזמים. לדברי תובעים בקבוצה הישראלית, מדובר בהחלטה שאינה בגדר הכרעה בתיק אלא החלטה הקובעת יש מקום לניהול משפט בתביעה.

כך או כך, לא ברור כמה זמן יעבור, אם בכלל, עד שאנשי הממון הישראלים שהלכו שבי אחר היזמים יקבלו מהם את הכסף שלטענתם חייבים להם.

הידיעה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"