"חרדים חדשים" - סטיות ישנות

הסיפור של דודי זילברשלג איננו פרטי ואישי. זהו סיפורה העצוב של "החברה החרדית", שבין חלקים גדולים ממנה ליהדות ולתורה אין כל קשר. זהו סיפורם העצוב של גדולי ישראל ורבנים שאיבדו שליטה לטובת פרחחים כזילברשלג, המשמשים מקור חיקוי שלילי ולאומני

המושג "החרדים החדשים" נטבע בידי דודי זילברשג, "אישיות חרדית" שפרצה דרך קלוקלת בעולם היהדות. עבורו, עלייה של סבא "חרדי" עם פאות וזקן להתייחד עם אישה צעירה במלון, איננה בבחינת פסול. כשני עשורים הוא מטפח גולם חדש, עולם "חרדי" שבינו לבין היהדות והתורה אין קשר. המושג שהומצא על ידו בא לבולל את היהדות החרדית בעולם ההפקר הלאומני, ולהשאיר את הקפוטה, השטריימל והפאות כמוצגים ארכיוניים.

זילברשלג טיפח עיתונאים חרדיים, שלימים סירחונם עלה לשמיים. אחד מהם לא שמר מצוות ועסק רק ברכילות, עד שהעיתונות החרדית הקיאה אותו. אחרת הפכה לסמל תועבה וחילול ה' במסדרונות "בית סוקולוב" ובכנסת, לימים הפכה ל"פיגורה פוליטית" בעולם הלאומני, ונחשדה בהצעת שוחד לעיתונאי. כולם נחתו באגף הלאומני של המפה. אחד מ"מטופחיו" אף הסית, ב"גלי צה"ל", לפגיעה בחייהם של חברי "שוברים שתיקה". כל אתר קלוקל בלבוש "חרדי" טופח על ידו והפך למסית לאומני. הוא הקים עיתון שכולו חנופה לאלה שאינם הולכים בדרך "ישראל סבא", ובמקביל קוראים ללאומניזצייה חרדית.

האיש הזה "עבד בעיניים" על אנשי שמאל וערבים, במלחמת לבנון השנייה, בביקוריו בכפרי הגליל עם "דמעות תנין" על אפליית ערביי הגליל. בו בזמן פרסם בעיתונו הלכי רוח פשיסטיים וגזעניים נגד הערבים ונגד השלום.

זילברשלג "הודה" במתק-שפתיים צבוע כי "גם עלייה עם אישה לחדר במלון היא נפילה". מר זילברשלג, זו לא "נפילה" אלא הדרך הנלוזה שלך, אלא שהפעם נתפסת "על חם". אם טומני הפח היו עושים זאת ליהודי חרדי מהשורה, הם היו יודעים שהשקעתם היא "על קרן הצבי". איתך - ידעו שזה יצליח.

יש אנשי שמאל שמאמינים ב"חרדים החדשים" ורואים בהם תקווה לעתיד חברה חדשה בישראל. אך למעשה הוכח שטיפוסים כזילברשלג הם תלת-פרצופיים, ועם קבלת הלגיטימציה שלהם הם הופכים לסמן הלאומני וה"אינטלקטואלי", בהחליפם את חליפתם החרדית בזו הלאומנית. זילברשלג הוא לא רק אנטי-תזה למוסר יהודי-דתי, אלא גם אנטי-תזה למה שאדם חילוני מוסרי מחפש - אמת ויושר.

הסיפור של זילברשלג איננו פרטי ואישי. זהו סיפורה העצוב של "החברה החרדית", שבין חלקים גדולים ממנה ליהדות ולתורה אין שום קשר. זהו סיפורם העצוב של גדולי ישראל ורבנים שאיבדו שליטה לטובת פרחחים כזילברשלג וגלמיו. זהו סיפורה העצוב של תקשורת ופרסומאים רדודים וקלי-דעת השולטים ביהדות החרדית, ומשמשים מקור חיקוי שלילי ולאומני לבתים שרק תמול-שלשום שלטו בהם ערכים יהודים ומתינות. את המערכת הזו בנה ועיצב דודי זילברשלג, שהתקיים בו הפסוק "בור כרה ויחפרהו, ויפול בשחת יפעל".