Search This Blog

Monday, October 31, 2016

הרבנות מציגה: סצינת נשיקה על במת התיאטרון חמורה מעבירות מין

במרס 2013 הצהיר יונה מצגר, אז הרב הראשי, כי יבוטלו תעודות ההסמכה לרבנים שסרחו. מועצת הרבנות שבנשיאותו אכן מיהרה לפסול את תוארו הרבני של יהודה רוזיליו, שגנב ספרי תורה מבית הכנסת שבו כיהן, כפי שהמליצה ועדת המשמעת, אך נראה כי בשלוש השנים וחצי שחלפו מאז, משהו השתבש: בעוד שהרבנות מחמירה עם חוטאים בתחום הדתי והמוסרי, היא בוחרת להקל דווקא עם אלה שהורשעו או נאשמים בפלילים – ובהם גם עברייני מין.

המקרה התמוה ביותר הוא זה של מוטי אלון, שהיה אחד הרבנים הבולטים בציונות הדתית. חמישה חודשים בלבד לאחר אותה הודעה של מצגר קבע בית המשפט כי אלון ביצע מעשים מגונים בכוח באחד מתלמידו. בהמשך נגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות.

אף שהרב אלון אינו מכהן בתפקיד רשמי, הוא בעל תעודת הסמכה מהרבנות ורישיון לערוך טקסי חופה וקידושין מטעמה. בסמכותה לשלול אותם ממנו, כפי שנהגה במקרים אחרים, אך עד היום - יותר משלוש שנים לאחר ההרשעה - היא לא עשתה זאת.

במרס האחרון פנה פורום הנשים הדתיות "קולך" למנכ"ל הרבנות הראשית וליועצה המשפטי בעניין. "רב אינו תואר מקצועי גרידא, רב הוא דמות רוחנית ציבורית", כתבו יו"ר הארגון לשעבר, אילת וידר כהן, ובאת כוחו עו"ד ריקי שפירא. "לא ניתן להשלים עם העובדה ששעה שאנשי ציבור נדרשים לעזוב את תפקידם בשל עבירות מין, רבנים אשר עברו עבירת מין שיש עמה קלון ימשיכו לשאת בתפקידם, להעביר שיעורים ברבנים, להשיא עצות ולערוך חופות וקידושין".

אבל גם המכתב הזה לא הצליח להביא שינוי, והרבנות עדיין לא פעלה בנדון

עזרא שיינברג, המוכר כ"הרב מהצפון", נאשם באינוס ובביצוע מעשי סדום ומעשים מגונים ב-12 נשים שהתייעצו עמו וביקשו ממנו "טיפולי הרפיה רוחניים". למרות זאת, שמו מופיע ברשימה המעודכנת של המורשים לערוך חופות, שאותה הפיצה הרבנות בחודש שעבר.

כתב אישום חמור הוגש גם נגד הרב הראשי לשעבר מצגר בגין שוחד, הפרת אמונים, גניבה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות. מצגר ממשיך אף הוא לשאת בתואר "רב" וברישיון לערוך חופות וקידושין מטעם הרבנות.

לשיינברג ומצגר עומדת כמובן חזקת החפות, שכן משפטם עדיין מתנהל. אלא שבעוד הם מוכרים בינתיים כרבנים, בחרה הרבנות הראשית להחמיר דווקא בשני מקרים אחרים שכלל אינם פליליים.

לאחרונה נשלל רישיוני של רב-מחתן, אחד הפופולריים בחוגים הליברלים, והוא נאלץ לוותר על עבודתו. הנימוק: הוא בא במגע עם נשים במסגרת הצגות תיאטרון שבהן השתתף. הדבר נעשה בהסכמה כמובן, ולעיני קהל, אך הרבנות קבעה כי המעשים אינם הולמים את דמותו של רב בישראל.

במקרה אחר נפסלה תעודת ההסמכה של אדם בעקבות תלונות על הטרדה מינית. המשטרה בדקה את הנושא והחליטה לסגור את התיק בעניינו, אך ברבנות הסבירו כי גם אם אין מדובר בעבירה על החוק, קשרים רומנטיים האסורים על פי ההלכה היו, ולפיכך האיש אינו יכול להיות מוכר על ידה כרב.

במענה לשאלת ynet מהם הקריטריונים לפסילת תעודות ההסמכה לרבנים שסרחו, מסרה הרבנות הראשית כי תקנות שירותי הדת היהודיים קובעות שניתן להשעות או לבטל את כשירותו של רב עיר במקרה של התנהגות בלתי הולמת או הרשעה בעבירה חמורה, וברבנות מחילים כללים אלה גם על נושאי תעודות רבנות אחרות שאינם רבני עיר.

"נוהל מתן תעודות בנושא רבנות מתנה הענקת כושר לרבנות בכך שאופיו של המבקש ואורח חייו הולמים את מעמדו של רב בישראל", הוסיפו ברבנות הראשית. "ממילא, מי שמחזיק בכושר ובהמשך הוכח כי אופיו ואורח חייו אינם הולמים מעמד של רב בישראל, הרי שקמה הסמכות לשלול את הכושר".

בנוגע לרבנים מוטי אלון, עזרא שיינברג ויונה מצגר נמסר: "הרבנות הראשית לישראל עוסקת ופועלת ללא ליאות בסוגיות שונות המגיעות לפתחה בתחום המדובר ובחלקם הטיפול טרם הסתיים. מפאת צנעת הפרט לא נוכל להתייחס לפרטי המקרים, ממצאיהם וההחלטות שניתנו בגינם".

גורם ברבנות הוסיף: "המקרים ידועים וחלקם נמצאים בטיפול. מאז שהיועץ המשפטי הנוכחי נכנס לתפקידו הנושא מטופל ברצינות ובמקצועיות"..

Sunday, October 30, 2016

בצהרי חג שמחת תורה: ילד חרדי נחטף והותקף באכזריות

אימה בשכונת נווה יעקב: ילד חרדי נחטף במהלך חג שמחה תורה בשכונת נווה יעקב בצפון ירושלים, והותקף באכזריות על ידי גבר זר בעל חזות חרדית, התוקף טרם נתפס. כך נודע ל"כיכר השבת".
על פי הפרטים שנודעו ל"כיכר השבת", האירוע התרחש בצהרי החג. הילד, שעשה את דרכו לביתו, נתפס על ידי גבר שחבש כיפה כחולה ונעליים חומות. האחרון אחז את הילד בחוזקה, הרים אותו וגרר אותו לחצר בית שבעליו לא שהו בארץ.
לאחר שחטף אותו וסחב אותו לחצר, התוקף פגע בילד באכזריות ונמלט מהמקום. לאחר התקיפה, הילד פתח בריצה וברח לביתו, שם שיחזר בפני הוריו את התקיפה האכזרית.
ההורים מיהרו להתלונן במשטרה וחוקרי ילדים גבו עדות מהילד החרדי המותקף. יצוין כי עד כה התוקף טרם נעצר, אך בידי המשטרה ישנם קצי חוט באשר לזהות התוקף.
יצוין, כי בשנה האחרונה החלו תושבי נווה יעקב להתקין מצלמות אבטחה בחדרי מדרגות בכדי למנוע מקרים מסוג זה ולזהות תוקפים מסוכנים.
"יש פחד בשכונה" מספר אחד מתושביה: "יש לא מעט מקרים שילדים מותקפים, אבל עכשיו זה כבר משהו רציני, חטפו ילד בכוח בצהריי היום, תקפו אותו באכזריות רבה... נהיה מפחיד לשלוח את הילדים לבית כנסת, אנחנו מקווים שיתפסו את התוקף במהרה".

צורכים פורנו באינטרנט? בקרוב תהיו חייבים לספר על זה

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק לסינון תכנים בלתי הולמים ברשת שהגישה יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי וקבוצת ח"כים.
הצעת החוק קובעת כי ספק האינטרנט יהיה חייב לספק לכל המינויים שירות יעיל לסינון אתרים או תכנים שהוגדרו כפוגעניים, ללא תוספת תשלום.
הסינון יתבצע כברירת מחדל - כלומר אם לקוח ירצה לצרוך פורנו הוא יצטרך לבקש מהספקית זאת במפורש. כלומר הספקית תחזיק אצלה רשימות של צופי הפורנו בישראל. מתנגדי החוק טוענים כי רשימות אלו עלולות לזלוג החוצה ולהיות אמצעי סחיטה נגד משתמשים, וכי מדובר ב"מדרון חלקלק", שכן ישנה בעיה להגדיר מהו תוכן פוגעני.
בהצעת החוק צוין כי "בעשור האחרון הפכה רשת האינטרנט את העולם לכפר גלובלי והיא מעניקה גישה למידע רב ומגוון. למידע הרב המוצג ברשת האינטרנט פן חיובי ובלל זה קידום עניינים ותחומים רבים חיוביים כמו: חינוך, מדע, טכנולוגיה, מסחר, כלכלה ועוד.
"ואולם, לצד אותו פן חיובי לרשת האינטרנט גם צדדים ותכנים הנחשבים לשליליים דוגמת הימורים, פורנוגרפיה, פדופיליה ועוד העלולים לפגוע ולהזיק לציבור הנחשף אליהם ובעיקר לילדים. בשנים האחרונות יש גידול ניכר במספר הדיווחים אודות קטינים שנפגעו מחשיפה לתכנים מיניים ופוגעניים ברשת האינטרנט. מאות מחקרים בארץ ובעולם מתעדים ובוחנים את הפגיעות השונות שנגרמות כתוצאה מהחשיפה לתכנים מיניים ופוגעניים ברשת האינטרנט".
מועלם רפאלי אמרה כי "השפעתה הקשה של צפייה והתמכרות לתכני פורנוגרפיה ואלימות קשה הוכחה במחקרים רבים, כאשר הנזק לילדים הוא גדול מאוד. נכון להיום לילד קל יותר לצרוך תכנים קשים ברשת מאשר לקנות ארטיק בקיוסק השכונתי. לפיכך יש למנוע מלכתחילה את הקלות שבגישה לחומרים אלו, בכך שבררת המחדל היא שספקיות האינטרנט יחויבו לסנן את התכנים, אלא אם הלקוח עצמו ביקש להיות חשוף אליהם".
עוה"ד יהונתן קלינגר היועמ"ש לתנועה לזכויות דיגיטליות: "ועדת השרים לענייני חקיקה קידמה היום את מדינת ישראל אל רשימת המדינות המצנזרות לתושביהן את הרשת, שבה חברות סין, איראן, טורקיה ומדינות לא דמוקרטיות אחרות. במסווה של הגנה על ילדים המדינה מקדמת פגיעה בפרטיות על ידי יצירת מאגר של רשימות שחורות של מי שמעוניין באינטרנט מלא, ומייצרת מסננים יקרים ולא יעילים שיגרמו לסינון יתר ופגיעה באוכלוסיה".
עו"ד חיים רביה, שותף וראש קבוצת האינטרנט במשרד פרל כהן: "אחת לכמה שנים אנחנו נדונים לחזור שוב על הריטואל הזה. פעם זה ח״כ אמנון כהן מש״ס ופעם ח״כ שולי מועלם מהבית היהודי. ההצעות מועלות חדשות לבקרים תוך התעלמות מהקשיים החוקתיים שבהן, וגרוע מכך מן העובדה שספקי גישה מחויבים זה כעשור ברשיונותיהם להציע שירותי סינון בלא תשלום. הצעות אלה הן אפוא גם מיותרות וגם מזיקות אבל הן תמיד מזמנות כותרות ויש יסוד לחשוש שזו אחת מסיבותיהן העיקריות"
מאיגוד האינטרנט הישראלי נמסר: ״הצעת חוק זו, שכבר הונחה ונדחתה בעבר, מנסה לטפל בבעיה אמיתית של חשיפת קטינים לתכנים פוגעניים באינטרנט. עם זאת, ההצעה בנוסחה הנוכחי מטילה צנזורה על רשת האינטרנט כברירת מחדל לכלל האוכלוסיה, צנזורה אשר תיעשה ע"י גורמים פרטיים-מסחריים - ספקיות השירות. מדובר בפגיעה אנושה בעקרונות יסוד של חופש ביטוי, חופש המידע וחופש העיסוק. בנוסף, ההצעה תאלץ את ספקיות השירות לשמור את פרטיהם של האנשים שביקשו לצפות בתוכן שאין שום מניעה חוקית לצפות בו, ואם פרטיהם ייחשפו ברבים תהיה זו פגיעה חמורה בפרטיותם. יתרה מזאת, קרוב לוודאי שספקיות השירות יינקטו בגישה מחמירה שתוביל בהכרח לחסימת יתר של אתרים. סוגיית התכנים הפוגעניים ברשת אכן מצריכה התמודדות, אך לטעמנו לא בחקיקה אלא בהסדרה עצמית, בחינוך, הסברה והפעלת סמכות הורית״.
יו"ר ועדת אינטרנט ומחשבים בלשכת עורכי הדין, עו"ד אילן שדי, התייחס להצעה ואמר כי "תכליתן של הצעות כגון הצעת החוק של ח"כ מועלם לחייב את ספקיות האינטרנט לסנן אתרים פונוגרפים או תכנים אחרים אשר יקבע כי אינם הולמים את כל המשתמשים אלא אם הלקוח התקשר ודרש אחרת, ממחישות את הסכנה שנשקפת לאינטרנט בארץ, ומקורן בחוסר האמון הבסיסי ביכולתן של הרשויות לאכוף את החוק הישראלי ברשת האינטרנט.
"חוסר אמון זה, לטעמי, הינו תולדה של אזלת ידה של המדינה בכל הקשור לאכיפה ברשת האינטרנט, אותה ניתן להמשיל לניסיון להרוג יתושים תחת ייבוש הביצה. חקיקה זו ואחרות עלולות לשנות את פניה של רשת האינטרנט באופן ניכר ולשוות לה צביון אחר, שיעקר מתוכן את ייחודיותה ותרומתה האדירה להנגשת הידע, למימוש מלא של חופש הביטוי ועוד. יוצא כי דווקא בשם חופש זרימת המידע - ועל מנת להגן עליו - שומה על הרשויות להגביר את האכיפה ברשת האינטרנט, וזאת תוך שימוש בכלים הקיימים תחילה".

T.O.T. PRIVATE CONSULTING SERVICES


ארי שביט מתפטר מ"הארץ"

העיתונאי ארי שביט הודיע היום (א') כי הוא מתפטר מעבודתו ב"הארץ" ובערוץ 10, אחרי פרסום עדות נוספת של אישה על הטרדה מינית. "אני מתבייש על הטעויות הקשות שעשיתי ביחסיי לאנשים בכלל ולנשים בפרט. אני מתבייש שלא נהגתי כהלכה באשתי ובילדיי. אני מתבייש בהשלכות של המעשים שעשיתי", מסר.

בשבוע שעבר פרסמה העיתונאית האמריקנית דניאל ברין עדות על תקיפה מינית מצד שביט לפני כשנתיים וחצי. היום פורסמה כתבה בעיתון היהודי-אמריקני "פורוורד" ובה העדות החדשה. לפי הכתבה, עובדת השדולה היהודית-אמריקנית "ג'יי-סטריט", אז בת 26, סיפרה כי קיבלה הוראה לאסוף את שביט מתחנת רכבת בבולטימור ולהסיע אותו לאירוע של השדולה, שבו אמור היה לדבר על ספרו "My Promised Land" באפריל 2014.

לדבריה, לאחר שאספה אותו, שביט הציע כי השניים ישתו קפה לפני האירוע באוניברסיטה. הם ישבו בבית קפה בחנות ספרים בקמפוס ושביט החל לשאול אותה שאלות על הקשר שלה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. באמצע השיחה שביט הניח את ידו על השולחן והושיט אותה כביכול כדי ללחוץ את ידה. היא התייחסה למעשה כ"מוזר" אבל לחצה את ידו. הוא המשיך ללטף את ידה. "זה הרגיש לי מאוד לא נעים", סיפרה.

שביט אמר לעובדת כי הוא ישמח לראות אותה שוב כשתבקר בישראל, והיא ענתה שבמסגרת סיורים שהיא מדריכה הקבוצה תשמח להיפגש עמו. שביט הבהיר לה
לדבריה כי הוא רוצה להיפגש איתה "לבד". היא אמרה לו שהיא מאוד עסוקה במהלך נסיעות כאלה, אבל תוכל אולי למצוא זמן לקפה. לטענתה הוא לא אהב את הרעיון ואמר: "לא, אני רוצה להיפגש למשקה".

בהמשך, בהרצאה של שביט היא התקשתה לצפות לדבריה, ועמיתתה לעבודה בשדולה - שמוזכרת בשמה (שירה פרנק) - שאלה אותה מה לא בסדר. העובדת השיבה שהיא מפחדת לנסוע לבד עם שביט בדרך בחזרה, והן נסעו יחד. "היא הייתה המגן האנושי שלי מפניו".

בהמשך מתואר כי המשיכה לרעוד כששביט עזב את הרכב, וחשה הקלה כי קיוותה שלא תהיה איתו יותר בקשר. אבל הוא התקשר אליה באותו ערב למספר האישי שקיבל מג'יי-סטריט. "הוא הביע אכזבה מאיך שדברים נגמרו והצטער שלא היה לנו יותר זמן ביחד או משהו כזה", נזכרה. "הייתי בהלם שהתקשר, ופחדתי. ניתקתי הכי מהר שאפשר".

"עכשיו אני מתחיל להבין"

בהודעתו היום שביט הוסיף: "בימים האחרונים הבנתי שלקיתי בעיוורון. במשך שנים לא הבנתי על מה מדברים כשמדברים על גברים פריווילגיים שלא רואים את הנזק שהם גורמים לאחרים. עכשיו אני מתחיל להבין.

"אני לוקח אחריות מוסרית מלאה על מעשיי ומסיים את עבודתי בעיתון הארץ ובערוץ 10", הוא מסר. "בכוונתי להקדיש יותר זמן כדי להיות עם משפחתי שיקרה לי מכול ולעשות תיקון אישי. אני מבין שזה לא תהליך שניתן לעבור בן לילה ואני מחויב לעבור אותו באופן אמיתי. אעשה כל שביכולתי כדי שלעולם לא אצטרך להתבייש שוב במעשיי".

העדות השנייה של עובדת ג'יי-סטריט באה בעקבות מאמרה של ברין. העיתונאית היהודית-אמריקאית תיארה מפגש עם שביט בפברואר 2014 שכלל תקיפה מינית, ובהמשך להתנצלותו על כך שפורש לא נכון בפגישה שכללה "אלמנטים של חיזור, ענתה: "הטענה שלו אבסורדית. הדבר היחיד שרציתי מארי שביט היה ראיון על הספר שלו. כל אדם בעל כושר שיפוט סביר היה מפרש את התנהגותו כלפיי כמגע מיני בלתי רצוי ואגרסיבי.

"כפי שציינתי במאמר, הוא הפעיל כוח פיזי - תפס את כף ידי, רכן כדי לנשק, משך וליטף בגסות ולחץ לעבור לחדרו במלון. 'אנחנו לא חייבים לשכב', הוא אמר לי. 'אני רק רוצה לחבק אותך'. אלא שהוא גם רמז שהיה רוצה להכניס אותי להריון והציע שאהיה המאהבת שלו. בכל האינטראקציה בינינו, הוא נגע בי באופן שלא הייתי רוצה שיגעו בי וגרם לי לחשוש לביטחוני".

Friday, October 28, 2016

עיתונאית נוספת: עיתונאי ישראלי בכיר הטריד אותי מינית

העיתונאית האמריקנית-יהודייה אביטל צ'יזיק צייצה בטוויטר בתגובה לפרשת ארי שביט: "אותו מקרה כמעט קרה לי גם לפני מספר שנים, עם איש תקשורת ישראלי בכיר אחר"


עיתונאית יהודייה נוספת בארצות הברית טוענת כי הוטרדה מינית על ידי איש תקשורת ישראלי בכיר. העיתונאית, אביטל צ'יזיק, לא נקבה בשמו של איש התקשורת. 

בתגובה להתנצלותו של ארי שביט, עיתונאי "הארץ" שלכאורה הטריד מינית את העיתונאית דניאל ברין לפי עדותה, צייצה אביטל צ'יזיק, בטוויטר: "שביט 'לא הבין שמדובר בתקיפה מינית'. כנראה שהמילה 'לא' באנגלית לא הייתה ברורה לו'". לאחר מכן צייצה: "אותו סיפור כמעט קרה לי לפני מספר שנים, עם איש תקשורת ישראלי בכיר אחר", אך לא הוסיפה פרטים. 


צ'יזיק היא בעלת טור באתר ובעיתון "הארץ" באנגלית מאז שנת 2012. היא מוכרת מאוד בקהילה היהודית דוברת הרוסית בארה"ב, ואף בקהילה האורתודוקסית. לעיתים היא אף משמשת כמעין שגרירה שלה בתקשורת האמריקנית. היא כתבה בכלי תקשורת שנים, ביניהם ה"ניו יורק טיימס" ומגזין "טאבלט" היהודי, אך הייתה באופן קבוע בעלת טור ב"הארץ", תחת חסותו של שליח הארץ לארה"ב, חמי שליו. 

היא בת למשפחה יהודית-רוסית, ואילו היא עצמה החלה תהליך של חזרה בתשובה, לבסוף התחתנה עם הרב הצעיר בנימין גולדשמידט, בנו של הרב פנחס גולדשמידט, רבה של רוסיה ונשיא ועידת רבני אירופה. עיתון "הניו יורק טיימס" סיקר בכתבת מגזין גדולה את חתונתם של בני הזוג. 

צ'יזיק עצמה דוברת עברית, ומתוקף תפקידיה הרבים בעיתונות היהודית-אמריקנית, במיוחד ב'הארץ', היא השתתפה בכנסים רבים של הקהילה היהודית, הן כמשתתפת והן כדוברת. העובדה כי היא מדברת עברית שוטפת גרמה לה להיות בקשר עם עיתונאים ישראליים רבים. 

התגיירה ועלתה לישראל בעקבות בעלה - ועזבה אותו כשחזר בתשובה

"נולדתי במרוקו להורים הודים, בני הקהילה הסינדהית. גדלתי במשפחה מאוד שמרנית, והיה ברור לכולם שאתחתן עם סינדהי, כי בני הקהילה מתחתנים רק בינם לבין עצמם. אבל בזמן שלמדתי תיירות ותקשורת באוניברסיטה בקזבלנקה, פגשתי בקפה אינטרנט בחור יהודי־מרוקאי והתאהבתי בו מהרגע הראשון. שנתיים היינו בקשר שהסתרתי מהוריי.

"כשהייתי בת 20, טסתי איתו לקפריסין והתחתנו בנישואים אזרחיים. חזרתי למרוקו נשואה בלי לספר להוריי כלום. כשבעלי החליט לעלות לישראל ולהתגייס לצבא, הודעתי להם שאני טסה ללמוד בישראל.

"הגענו לארץ. בעלי התגייס וגרנו בקיבוץ גינוסר. למדתי עברית, השלמתי את לימודיי באמצעות האינטרנט ונסעתי לקזבלנקה למבחנים. רק בשנת הלימודים הרביעית גיליתי להוריי שאני ביחסים עם יהודי־מרוקאי. עדיין לא סיפרתי שהתחתנו.

"כשהודעתי להוריי שאני מתכוונת להתגייר, אמי הודיעה לי שהיא מנשלת אותי מהירושה הענקית שיועדה לי מצד אביה, והוסיפה שברגע שאעשה את הצעד, לא תהיה לי דרך חזרה. זה לא הרתיע אותי. רק אחרי שהתגיירתי ונישאתי לבעלי בחתונה יהודית, סיפרתי להוריי שאני נשואה. אז נודע לי שאבא שלי הוא בעצם בן לאם יהודייה, עובדה שהוסתרה מאיתנו כל השנים.

"לאורך כל היכרותנו היה בעלי חילוני גמור. כשהתחלתי בהליכי הגיור, הוא למד איתי, ובמהלך הלימודים התחזק בדת. כשנכנסתי להיריון עם הבת שלנו, נדרשתי להיכנס לשמירת היריון, ובעלי לקח על עצמו עוד ועוד מצוות כדי שהעובר ישרוד. לאט־לאט מצאתי את עצמי חיה עם חרדי.

"היה לי מאוד קשה עם זה, אבל ידעתי שאין לי דרך חזרה למשפחה, ולא רציתי להודות שאמי צדקה בכך שהזהירה אותי לא להתחתן איתו. הלכתי עם חצאיות ארוכות וכיסוי ראש, שמרתי מצוות, קלה כחמורה, העיקר שיהיה מאושר ושיהיה שלום בית. הרגשתי שאני צריכה להוכיח כל יום שאני יהודייה באמונה שלמה, ולא משנה מה אעשה – תמיד אהיה 'חשודה'.

"ככל שהזמן עבר, המצב החמיר. למעשה, האהבה נגמרה. חיינו באותו בית כשותפים ובקושי דיברנו. חוויתי בדידות עמוקה. הרגשתי כמו אובייקט שמשתמשים בו למטרות שהרבנים הכתיבו לאישה: לעשות ילדים, לבשל ולדאוג שהבעל ילמד תורה ויהפוך לתלמיד חכם. הרגשתי כאם חד־הורית הרבה לפני שהתגרשתי.

"הדחף לעשות שינוי הגיע בעקבות תאונת דרכים שעברתי לפני כשמונה שנים. בעקבות התאונה נמחק לי הזיכרון לטווח קצר. אני, שדוברת שבע שפות, לא יכולתי לחזור לעבודתי בקבלה בבית מלון, ועבדתי כעוזרת־מטפלת בשכר מינימום. התאונה גרמה לי להבין שהחיים קצרים. למרות שהקרבתי הכל עבור בעלי, אסור לי להקריב גם את העתיד שלי.

"השינוי התחיל ממודעה במקומון, שבעקבותיה הצטרפתי לקורס רכזי איכות סביבה. עבדתי בפיתוח פעילויות קהילתיות וגיליתי בי כוחות שלא ידעתי על קיומם. כשבתי הייתה בת שש, הודעתי לבעלי שאנחנו נפרדים ועברתי איתה לדירה שכורה. זו הייתה יציאת מצרים הפרטית שלי. פתאום הרגשתי שאני יכולה לעשות כל מה שאני רוצה. היה לי חשוב לתת דוגמה אישית לבת שלי, כדי שתראה שאישה יכולה לקחת את חייה בידיה, גם בלי תמיכה כלכלית וחברתית, לשנות את גורלה ולהיות מאושרת. 

"לפני שנתיים נרשמתי למרכז הבינתחומי בהרצליה ללימודי קיימוּת וממשל. קיבלתי הלוואות, מלגות ועזרה מאנשים טובים. לאחרונה התקבלתי לתוכנית ארגוב למנהיגות ודיפלומטיה, המיועדת למצטיינים. לפני שנה עברתי עם הילדה להרצליה, ואנחנו גרות בדירה עם שותפים.

"כשסיפרתי להוריי שאני מתגרשת, הם לא שמחו. לא רק שעזבתי את הקהילה הסינדהית ונישאתי ליהודי, עכשיו הוספתי בושה – גירושים! אבל אמי הודיעה לאחרונה שתהיה מוכנה לחזור בה מההחלטה להוציא אותי מהירושה, אם אחזור הביתה ואתן לה לבחור את בעלי הבא, שיהיה כמובן סינדהי ממשפחה עשירה. אבל לא עשיתי את הדרך הזאת כדי לתת לה לשלוט בחיי. הקשר שלי עם ישראל והעם היהודי הוא מעבר לכל עושר.

Thursday, October 27, 2016

"הבן של ראש הכת אמר שיעשו ממני חתיכות"

אורית כהן ניסתה שוב ושוב למנוע מאחיה לקחת את ילדיו לכת החרדית "לב טהור" בגואטמלה, אבל לבסוף הוא נעלם איתם. בראיון לקראת השתתפותה בתוכנית "המערכת" היא מספרת על ניסיונות חטיפה ואיומים ועל התחושה שאיבדה בן משפחה לנצח: "זה לא אח שלי, הוא כמו רובוט"

הוא אחיה, מי שהיה קרוב אליה יותר מכולם, החבר הטוב שסמכה עליו בכל צרה - אבל הם לא נפגשו כבר יותר משנה ואורית כהן מודה בצער שייתכן שלא תפגוש אותו יותר לעולם. "זה לא אח שלי. הוא שטוף מוח לחלוטין", היא אומרת ופורשת את סיפורו של שאול - שהצטרף לכת ונעלם מחיי משפחתו, ואיתו ששת ילדיו.

סיפורה של כהן, שאחיה לדבריה הוא אחד מחברי הכת החרדית "לב טהור" בגואטמלה, ישודר הערב (ה') בתוכנית "המערכת" של זכיינית ערוץ 2 רשת, שתיעדה משפחות של חברי הכת. לאחרונה פשטה המשטרה המקומית על חצר "לב טהור" בבירה גואטמלה סיטי, עקב תלונות על התעללות קשה בילדים. בראיון ל-ynet טוענת כהן שאחיה חטף את ששת ילדיו מהארץ כדי להביאם לכת, ולמרות מאבקי המשפחה - לא הצליחו להחזירם.

ניתוק מהמשפחה

"אחי חזר בתשובה לפני הרבה שנים. במשך הזמן הוא הפך קיצוני יותר, והעביר את הילדים שלו לחינוך ביתי", היא מספרת את תחילתה של הפרשה. "כשהוא התחיל להיות קיצוני, הוא התנתק מהמשפחה. יום אחד, לפני כשש שנים, גילינו שהוא הצטרף לאיזו כת שנקראת 'לב טהור' עם הילדים ואשתו".

על פי תחקיר "המערכת", שאול (שבינתיים שינה שמו לבויר) הצטרף בישראל לכת שחבריה בוחרים בניתוק מהעולם המערבי, ומשוכנעים שהתורה היא אמת ושהממסד רודף אותם. בכת חיים כ-500 איש, מתוכם כ-250 ילדים, רובם בעלי אזרחות ישראלית. בראשה עומד שלמה הלברנץ, שקבע על פי התחקיר "חוקים ואיסורים ייחודיים רק לו, שפסולים אפילו בעדה החרדית". בעדויות נגדה נטען כי הכת נוקטת באכזריות ונהוגים אצלה עונשים פיזיים ונישואי קטינים. 

"התחלתי לקרוא עליה באינטרנט וחשכו עיניי", מספרת כהן, "זה נשמע לי הזוי כי אחי מאוד חכם, והוא בן אדם הגיוני. הוא בן אדם טוב, הוא תפקד רגיל, עבד. הוא היה בן אדם נורמלי". את היום שבו קיבלה מידע על מצבו של אחיה, היא לא שוכחת. "נפגשתי עם אישה שמסרה לי מידע והיא העלתה את גיסתי על הקו", היא נזכרת, "אני שומעת מישהי אחרת לגמרי שמתחילה לצעוק ששלמה הלברנץ התקשר אליה ואמר לה שמדינת ישראל הולכת להיות מושמדת והם חייבים לעזוב את הארץ היום ולשלוח לו את הילדים. אחי נכנס לטירוף, החליט לשלוח את הבנות שלו, שהיו בנות 13 ו-15, לחו"ל. לבן אדם שהוא לא מכיר".

מה עשית כשהבנת שזה המצב?
"הייתי בשוק ולא האמנתי למה שאני שומעת. הבנתי שזה מירוץ נגד השעון - שהאח שלי הולך להטיס אותן תוך כמה שעות. הלכנו לבית המשפט ושם קיבלנו שישה צווי עיכוב יציאה מהארץ לכל הילדים, עד גיל 18".

גם הצווים האלה לא מנעו את הניסיונות להעביר את הילדים, ומשפחתה של כהן החלה במאבק שלמעשה נמשך עד היום. "יום אחד הוא לקח את הילדים בלילה ודרך נחל ניסה להעביר אותם לירדן, ממש כמו מסתננים. המשטרה התקשרה אליי", היא מספרת. הניסיון ההוא לא צלח, אבל אחיה לא ויתר.

"הילדה הגדולה הגיעה לגיל 18 והבנו שאם אנחנו לא פועלים שוב בפן המשפטי - אחי ישלח את הילדה. בינתיים הצטרפו אלינו משפחות נוספות שנפגעו מהכת והתחלנו לפעול לפירוק הכת".

לבסוף, לפני כשנה, הצליח שאול לצאת מהארץ. "קיבלתי כל מיני שיחות טלפון מוזרות, שמעתי מין 'הלו' חלש כזה. נסעתי לבית שמש וגיליתי שהוא לקח את הילדים. התחלתי לדפוק על דלתות כמו משוגעת, ואז הסבירו לי שיום לפני כן הם יצאו עם מזוודות. ביקשתי שיעצרו אותם בגבולות בגואטמלה, אבל אף אחד לא הקשיב לי ואמרו לי שהילדים עוד בארץ מבחינת הרישומים. הסברתי שהוא מזייף דרכונים. רק אחרי שבועיים קיבלתי הודעה שהם נחטפו".

כהן מתארת התנהגות של אדם זר בתקופה שלפני היציאה מהארץ. "הדבר הראשון שעושים בכת זה לבודד מהמשפחה, אז לא יכולנו בכלל לתקשר איתם. מלמדים אותם שהמשפחה שונאת. הייתי רודפת אחרי אחי ברחובות וצועקת לו 'אני אוהבת אותך', והוא היה אומר לי 'את שונאת אותי'. אסור שתהיה שום תקשורת עם הסביבה החיצונית".

מתי דיברתם בפעם האחרונה?
"לפני שנה ומשהו - הוא היה אדם אחר. זה לא היה אח שלי. הוא לא בסדר. הוא כמו רובוט. כמו אדם שטוף מוח לחלוטין. הוא חוזר על דברים, אומר את מה שראש הכת אמר לו. הוא אומר לי 'אסור רגש, אסור רגש', ממש כמו רובוט. קשה לי לחשוב שאיבדתי את אחי, אמא שלי אומרת שעד יום מותה היא לא תראה אותו. אני לא יודעת אם אראה אותו אי פעם. הפחד הכי גדול שלי הוא שאני מביישת אותו, כולם צוחקים עליי - אבל זה מה שאני מרגישה. הוא נפל לכת. הוא לא רואה את זה. אני מוציאה את הסיפור
הזה כי אין לי ברירה".

מה האפשרויות שעומדות בפניכם עכשיו?
"אין דרך להגיע אליהם בגואטמלה. אני לא יכולה לעשות כלום - המדינה צריכה לעשות. יש שם כנראה נשק, אני לא קומנדו. נסעתי לגואטמלה ולא הצלחתי להגיע לילדים, פגשתי את הבן של ראש הכת, והוא אמר לי שיעשו ממני חתיכות אם אתקרב. הם מאוד אלימים".

מה את מצפה שהמדינה תעשה?
"המדינה מחויבת לאחיינים שלי - הם אזרחי המדינה, והיא צריכה להחזיר אותם, אחרת מה שווים כל החוקים וההגבלות פה? המדינה אכזבה אותי".

מ"לב טהור" נמסר בתגובה לסרט של "המערכת" כי הקהילה סובלת מרדיפות עקב אמונתה, והיא מכחישה את כל האמור וטוענת שמדובר בשקרים". 

Wednesday, October 26, 2016

הגנב מפחד!!! שמואל רבינוביץ עם אבטחה צמודה

האם מישהו מאיים על חייו של רב הכותל והמקומות הקדושים?
בשלושת השבועות האחרונים מסתובב שמואל רבינוביץ כשהוא מוגן על ידי מאבטחים, הצועדים עימו לכל מקום. לפי דיווח של יוסי אלי בחדשות 10, ההחלטה להציב אבטחה על הרב היא בשל מידע מודיעיני על איומים לפגוע בו.
בתחילת החודש עלה ביתו של הרב רבינוביץ, המתגורר בירושלים, באש בעת שבני משפחתו היו בתוך ביתם. הם חולצו ללא פגע. מסקנת מכבי האש הייתה כי השריפה נוצרה כתוצאה מקצר חשמלי.
אולם בסביבתו של רב הכותל מפנים את האצבע המאשימה אל עבר הסיקריקים משכונת מאה שערים, הלוחמים מזה שנים ברב רבינוביץ.

Sunday, October 23, 2016

עלתה על סרטון

אחרי שהפכה בן לילה מאנונימית לדמות שאינספור ישראלים מזהים, מספרת דניאל הולצמן (23), פעם ילדה טובה חב"ד, על התקיפות המיניות והתקופה במוסד גמילה, על הזוגיות עם מוסינזון, שיצא מהארון כדו־מיני, ולמה היא לא מודאגת מיחסיו עם הדוגמן סתיו סטרשקו. רק דבר אחד היא לא: מתנצלת. ראיון בלי בושה

עד לפני שבועות ספורים, רק מעטים בישראל הכירו את דניאל הולצמן. ואז סרטוני סקס שלה עם בן זוגה גילי מוסינזון דלפו מהקבוצה הסגורה בפייסבוק שבה התפרסמו לווטסאפ, שם עשו סיבוב בידי הרבה יותר מדי אנשים שלא הכירו אותה — והאנונימיות נגמרה.

קשה לומר על הולצמן, המתפרנסת בין השאר כדוגמנית עירום, שהיא ביישנית. ובכל זאת היה לה לא קל. "היה שלב של התפרקות", היא מודה בראיון ראשון. "כשהעלינו את הסרטונים לקבוצה בפייסבוק לקחנו סיכון. גילי אמר שיש מצב שיעשו עם זה משהו, אבל סמכנו על אנשים. לא חכם מצידנו, אבל חשבנו שמקסימום יגידו: איזה מגניב, גילי בקבוצת סקס. בפועל כל המדינה ראתה את הסרטונים. אנשים, כולל עיתונאים, העבירו אותם מאחד לשני — אגב, לגמרי עבירה פלילית. אז כן, אני סבבה עם הגוף שלי והעירום שלי, אבל זה לא נותן לאנשים זרים לגיטימציה לצפות בסרטונים ולהפיץ אותם".

הזיכרון נמחק


היא נולדה לפני 23 שנה כדינה הולצמן, ילדת סנדוויץ' בין שני אחים גדולים ושניים קטנים, בשווייץ, שם שימשו הוריה כשליחי חב"ד. כשחזרו לארץ הם התגוררו בנתניה ואז הצטרפו לעיר החרדית ביתר־עילית. "היינו משפחה חרדית נורמטיבית", היא מספרת. "אבא רוב הזמן נכח פחות בבית, כי הוא המשיך לשמש כשליח בשווייץ. זה קטע שמפריע לי בחב"ד, שהשליחות קודמת למשפחה, אבל אותי באופן אישי זה מאוד ביגר".

בגיל שמונה, היא מספרת, התערער עולמה לראשונה כשהותקפה מינית. "זה נמחק לי מהזיכרון מהר מאוד. בגלל שאסור לספר כלום לאף אחד, ואין מי שמטפל כי מגוננים על התוקפים, זה פשוט נמחק לי. רק בתיכון נזכרתי שזה בכלל קרה. כשיצאתי בשאלה גיליתי כמה הייתי תמימה. המון חברות מסביבי נפגעו, לא רק בביתר".

ומה קרה כשהזיכרונות חזרו?
"כשזה התפרץ, בתיכון, הייתי בגיל ההתבגרות, עם הקשיים הרגילים, שאליהם נוספה בולימיה וגם פגעתי בעצמי".

לטיפול הגיעה רק אחרי התיכון, כשנכנסה לרטורנו, מרכז גמילה ליד בית־שמש. "תשעה חודשים של טירונות, סיוט, כשסביבי צעירים עם כל סוגי ההתמכרויות האפשריות", היא משחזרת. "רק כשנכנסתי לשם סיפרתי להורים על התקיפה".

אבל דווקא במקום שהיה אמור להיות מוגן, הותקפה שוב. "עד היום לא יודעים מי זה היה. זה קרה באמצע הלילה והחדרים היו פתוחים כי היה אסור לנעול אותם מחשש שהבנות יפגעו בעצמן. הוא הסתיר את הפנים שלו מהמצלמות. רק אחרי התקיפה נעלו את הסורגים והדלתות, והמדריכים חזרו לישון בחדרים כדי לשמור עלינו".

שם, רחוק מהעין, החל תהליך היציאה של הולצמן מהמגזר החרדי. "החברה ברטורנו אולי דתית, אבל היה לי קל מאוד להשתחרר שם. כשההורים הגיעו לבקר הם ראו אותי בחולצה קצרה, ואבא שלי מיד אמר: 'זה חשוף מדי'. עד היום אני מגיעה אליהם בלבוש צנוע, כי אבא שלי חבר עירייה ואדם מוכר, וכאילו אסור שיידעו שיצאתי בשאלה למרות שכולם יודעים".

איך הגיבו סביבך ליציאה שלך?

"תראה, כחרדית הייתי מאוד קיצונית בדת. חברות שמכירות אותי מאז היו בשוק ממני. לא הרגשתי אז שיצאתי מסיבות אידיאולוגיות אלא רק בגלל נוחות. כלומר, תמיד היו שאלות וספקות שהעליתי בפני המורות, אבל הייתי עמוק בתוך החברה הזאת עד כדי כך שזה נראה לי הגיוני. החברה עצמה תמיד הייתה שנואה עליי, בעיקר הקטע של לשמור הכל בפנים, אבל עם הדת הייתי סבבה".

ובכל זאת יצאת, ובלי להביט אחורה.

"כשאתה מעשן לראשונה בשבת והשמיים לא נופלים עליך, אתה תוהה למה לא עשית את זה קודם. היום, כשאני כבר מכירה את העולם הישן והחדש, אני יכולה לומר בדיעבד שיצאתי גם מסיבות אידיאולוגיות. אבל אז זה היה רק שחרור נטו. רציתי להשתחרר מהמסגרות, מהסטיגמות ומהשמרנות. להכיר אנשים שונים, לחשוב לבד, באופן עצמאי".

ואיך ההורים קיבלו את זה?

"היה להם קשה. אמא שלי לא דיברה איתי חצי שנה, עד אחרי הטיפול ברטורנו. לאט־לאט ההורים שלי נפתחו. אני מאוד מכבדת את הדרך שלהם גם היום. אבא שלי שאל אותי הרבה, 'איפה טעינו?' ואני עניתי: לא טעיתם. זאת הדרך שאני בחרתי".

לא חיפשתי סלב


יותר מארבע שנים חלפו מאז עזבה את העולם החרדי, ועדיין אפשר לזהות בהולצמן את סממני העולם ההוא. חוסר ההיכרות עם לוח השנה הגרגוריאני, למשל. "את רוב התאריכים החשובים אני זוכרת על פי לוח השנה העברי", היא מחייכת.

בסיום הטיפול ברטורנו, כשכבר יצאה בשאלה והפכה מדינה לדניאל, עברה לגור בבית־שמש עם חברה טובה. "עזרו לנו למצוא עבודה ודירה ולהתחיל את החיים. מילצרתי שם. מאוד אהבו להעסיק את הנגמלים, בגלל מוסר העבודה הגבוה". שנתיים מאוחר יותר נסעה לניו־יורק ועבדה בחברת נדל"ן השייכת לדוד שלה, וכעבור שמונה חודשים חזרה לארץ והשתקעה בתל־אביב. ואז הגיע גילי מוסינזון.

"התחלתי איתו בפייסבוק לפני שנה", היא מספרת. "הוא כתב לי שיש לו חברה. אמרתי לו שהיא יפה ושיהיה בהצלחה. כשהוא נפרד ממנה הוא שלח לי הודעה בחזרה. בהתחלה היינו במערכת יחסים של סקס בלבד. כמעט חצי שנה רק שכבנו".

ואז הוא יצא מהארון כביסקסואל.

"זה לא חדש. כולם, גם אני, ידענו קודם. הוא לא הסתיר את הנטיות שלו. פשוט באותו רגע הוא שיתף את כל העולם. הייתי אצלו כשהסיפור התפוצץ. הוא שלח לי את הפוסט בהודעה ואז באתי, וישבנו כל הלילה וערכנו. אחרי זה לא ישנו שלושה ימים ברציפות. אני מאוד גאה בו על זה. הוא הוריד מעצמו איזה עולם. דווקא כשהוא יצא מהארון, התחילו הרגשות".

כלומר?

"עד אז מבחינתי הוא היה מין מדהים, יש לו אנרגיות מטורפות בכל דבר, לא רק בסקס, וכנראה גם אני הייתי מבחינתו — אבל אף פעם לא הייתה לנו שיחה רצינית. היה כיף, אבל לא דיברנו ממש. אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להיכנס למערכת יחסים עם סלבריטאי. הוא אחלה מין, וסבבה".

והייתה גם צלע שלישית בסיפור.

"סתיו סטרשקו? זה שטויות. הם נפגשו בפעם הראשונה בעבודה שלי, היה ביניהם משהו קצר והם לא ממש בקשר עכשיו. בפוליאמוריה (קיום מערכת יחסים עם יותר מפרטנר אחד — י"ש) זה לא שמחפשים לצרף מישהו. אם קורה משהו, צריך אישור מבן או בת הזוג. אני מודיעה לגילי והוא מודיע לי. נתתי לו וטו על כמה בנות והוא עמד בזה יפה מאוד, וגם הוא הציב לי וטו על מישהו".

אין קנאה?

"קנאה יכולה לצוץ, כמו בכל זוגיות, אבל מדברים על זה. אני יודעת שגילי לא יסתיר וישתף אותי בכל דבר. הוא הגבר הראשון שאני לא מרגישה צורך לדעת עם מי הוא מתכתב ואיפה הוא מסתובב. אז יש קנאה לפעמים, אבל זה לא אישיו".

תהיה חתונה?

"זה מאוד חדש לשנינו, אבל הדבר היחיד שבטוח זה שלא תהיה חתונה".

ילדים?

"לא יודעת. יש בינינו הפרש גילים די גדול. אני בת 23, הוא בן 38. תמיד יצאתי עם בחורים מבוגרים ממני, אבל הוא לא יצא עם בנות בגילי. מצד שני אני בוגרת לגילי והוא נחשב לפחות בוגר אז אנחנו מסונכרנים. הוא קצת ילד, ואני אוהבת את זה בו".

סיפרת להורים על הקשר איתו?

"בדרך כלל אני לא משתפת אותם, כי בעבר הבאתי בחור הביתה והם לא הצליחו לקבל שיש דבר כזה בני זוג לא נשואים, אבל בכל זאת סיפרתי לאמא שלי שאני יוצאת עם גילי ושאנחנו עוברים לגור ביחד. היא עשתה עליו גוגל, כנראה לא התלהבה וכתבה משהו כמו: 'הוא בלגניסט, מה את יוצאת עם סלב?' אם זו התגובה, מה אני יכולה לומר? הרי לא חיפשתי סלבריטאי. אם הייתי מחפשת, הייתי בקלות מוצאת. אני פשוט אוהבת את הבן אדם. אדרבה, העובדה שהוא אדם מוכר די מקשה. בהתחלה כל העניין עם הפפראצי די הלחיץ אותי".

מילא פפראצי. סרטון סקס שלך הסתובב בערך אצל כל אדם שני בארץ.

"דבר ראשון, כל מי שהעביר את הסרטון הזה ביצע עבירה פלילית. חד וחלק. יכולתי לתבוע, אבל אני לא רוצה להתעסק בזה".

ובכל זאת, איך זה קרה?

"אנחנו חברים בכמה קבוצות של סקס בפייסבוק. זה מעניין אותי ואני אוהבת להצטלם. בקבוצה הספציפית הזאת יש 50 חברים. אני מעלה תמונות עירום ודברים כאלה, ובמשך שנה כלום לא דלף. הפעם למישהו היה דחוף להוציא את זה החוצה רק כי גילי סלב. ברגע שהבנו שזה בחוץ עפנו משם".

איך גילית שהסרטון דלף?

"אני חושבת שאחד הכתבים שלח לגילי תמונה".

האשימו את גילי שזה מכוון.

"נו, באמת. נכון שלא היה חכם במיוחד להעלות את הסרטון, בהתחשב בזה שהיו שם בערך 20 אנשים שאנחנו לא מכירים, אבל עשינו סינון לפני ולקחנו סיכון מסוים, במחשבה שזה לא יכול לעשות הרבה נזק".

איך הרגשת עם זה?

"בהתחלה הייתי סבבה. אני לא פמיניסטית ובאופן כללי לא אוהבת את ההגדרות האלה, אבל אני אדם מוחצן שנוח לו עם העירום שלו. מצד שני, פחות נוח לי שסרטוני סקס שלי מסתובבים ושאנשים שאני לא מכירה שולחים הודעות בסגנון 'את יכולה להיות כוכבת פורנו'. זה נמוך ומלוכלך ומגעיל. אני שמחה שלפחות החברים שלי לא ידעו במה מדובר".

עזבי כלפי חוץ. בתוכך, זה לא פגע בך?

"ביומיים הראשונים לא. אחר כך הגיעה המכה, כשהסיפור לא דעך אלא רק תפס תאוצה. היה את השלב שבאמת התפרקתי, וגם לגילי זה קרה. הוא אדם שמארגן ומסדר את הבית, מבשל ועושה הכל, לא מרשה לי לעשות אפילו קניות. לא היה לי אף בן זוג כזה. ופתאום הוא שכב על הספה בדאון. הפיטורים מהפועל תל־אביב (שם מוסינזון שימש מאמן ילדים — י"ש) היו השיא. אני חושבת שזה לא מקצועי. יכלו לעשות לו שימוע או נזיפה. הרי הילדים האלה קטנים, בני שש, ואני יודעת שההורים שומרים על הילדים שלהם ושאין להם מושג מה זה מין. והרי מדובר באדם שהדליפו סרטונים שלו בניגוד לרצונו".

אני לא קורבן


אחרי ההתפרקות, הולצמן הייתה צריכה ללכת לעבודה. לצאת מהבית, בידיעה שייתכן מאוד שאנשים כבר יזהו אותה. "הייתי בלחץ", היא מודה. "אבל אז נכנסתי למקום שאני עובדת בו בפלורנטין וראיתי שכולם סבבה — אז הרגשתי בסדר.

"מצד שני גילי יצא לראשונה מהבית יותר משבוע אחרי שהסיפור התפוצץ. הוא בא למקום העבודה השני שלי, והיה לו קשה בטירוף עם כל המבטים. השם שלי לא מתחבר לפנים, אבל הוא אדם מוכר. במהלך אותו ערב הגיע איזה בחור, עשה לו עיניים ולחש לו משהו באוזן על הסרטון. אם גילי היה בחורה, זו הייתה הטרדה מינית. זה כמו שפעם מישהו תפס לי את הציצי ברחוב וקפאתי, לא ידעתי מה לעשות".

יש מי שיגיד שזה המחיר של פתיחות מינית כזו.

"סליחה, אבל יש הבדל בין מה שאני עושה בחדרי חדרים, בין התחביבים והחיים שלי, למה שקורה במרחב הציבורי. זכותי, כאישה, לעשות מה שבא לי, ולדרוש שאף אחד לא יתערב לי, ישפוט אותי, ובטח שלא יפיץ סרטונים שלי. יש אנשים שנוח לי שיראו את חיי המין שלי. העובדה שאני מקיימת יחסי מין עם יותר מאדם אחד — ובוא נשים את זה על השולחן, זו לא האורגיה הראשונה שהשתתפתי בה — בטח לא אומרת שזה אמור להפוך לנחלת כולם".

היו שטענו שאת בעצם קורבן. שגילי הוא הסלבריטאי שמנצל אותך.

"שמעתי את השטות הזאת. קשקוש. כל מיני נשים שמנסות לדבר בשמי, לטעון שלא רציתי את זה. אנחנו זוג, ואנחנו עושים דברים ביחד ומצטלמים ביחד. אנחנו במערכת יחסים כבר כמה חודשים. זה הגבר שהכי אוהב אותי ותומך בי. אני פעם ראשונה בחיים מאוהבת. לא הייתה לי מעולם מערכת יחסים נורמלית, זו הפעם הראשונה, ואתם אומרים שאני מנוצלת? לא. גם גילי לא רצה שיפיצו את הסרטונים שלו. מה, רק כי הוא גבר אז אני קורבן? זה הכי לא פמיניסטי בעולם, בטח כשאני דוגמנית העירום מבין שנינו, ותמונות עירום שלי דלפו לאתרי פורנו".

המשפחה שלך הייתה מודעת לסאגה?

"אני כבר שנה ומשהו בתחום ולהורים שלי לא היה מושג. ואז באו ושלחו תמונת עירום שלי לאבא שלי, שהוא חרדי. למזלי הוא דיפלומט, וענה מה שענה ואחר כך שלח לי הודעה ומיד גם את התמונה. הסברתי לו שזה מה שאני עושה בשנה האחרונה. הוא אמר: 'זה שאת לא דתייה לא אומר שאת צריכה לעשות דברים כאלה'. בסדר. אמרתי שאני לא יכולה להתחיל להסביר לו, כי ברור לחלוטין שכל מה שאני עושה, כולל הקעקועים, יזעזע אותם, אז נשאיר את זה ככה".

בועה מגוננת


לקריירה כדוגמנית עירום הגיעה לגמרי במקרה, "כשחיפשתי עבודה באול ג'ובס. מצאתי עבודה ב־300 שקל לשעה, אבל הבחור היה סוטה לחלוטין. בפעם הראשונה עוד היה בסדר, בפעם השנייה ברחתי משם. אני בדרך כלל מאוד גרועה בלצאת ממצבים כאלה, בגלל זה עברתי כמה תקיפות מיניות, כי אני כאילו מרגישה שאני אמורה לעשות את זה. אבל מאז אותו בבון, התחלתי לחפש אנשים שמצלמים עירום אמנותי. נכון, 90־80 אחוז מהם חובבנים, והרבה יותר מדי מהם מגיעים לזה מתוך חרמנות, אבל אני לומדת להבדיל בין החרמנות לבין הקטע האמנותי, וכשזה קורה אני מרגישה בנוח".

איך ילדה מבית חרדי מרגישה בעירום על הסט?

"מה שהיה הכי קשה בהתחלה זה הביטחון העצמי, אבל דווקא בזכות הדוגמנות הוא מאוד עלה. עד אז חייתי בתחושה שאני שמנה ולא יפה — הפרעות האכילה לא קרו בחלל ריק — ופתאום אני מקבלת תמונות וזה נראה טוב. העירום שלי באמת נראה יפה. במקביל נהייתי חופשייה ואני גם הולכת עירומה בבית כי זה מרגיש לי נוח. בתקופה האחרונה הפחתתי בדוגמנות, כי קשה לסנן הצעות תוך כדי שתי עבודות, אבל זה עדיין קיים ואני אוהבת את זה".

ציבורית זה נתפס פחות טוב.

"לא אכפת לי. אני מקבלת אחת לאיזה זמן מייל עם הצעות להשתתף בסרטי פורנו, ומיד מוחקת. המזל שלי הוא שהגעתי לתל־אביב. האנשים שאני מסתובבת איתם ליברלים ומקבלים את זה. כשאני מגיעה למקום עבודה חדש ומספרת שאני דוגמנית עירום, הברמנית מיד אומרת, 'מגניב, אפשר לראות תמונות?' אני לא צריכה להתנצל, ובאמת אין סיבה".

את רוצה לומר לי שאין תגובות בעייתיות?

"ברור שיש. סגרו לי את חשבון האינסטגרם, כי דיווחו על תמונות שלי. גם את הפייסבוק מחקו לי, ואחרי הסרטון קיבלתי תגובות מגעילות, ברמה שלא נעים לצטט. לא חסרים אנשים דוחים, אבל רובם עם חשבונות פיקטיביים ואין לי מה להתעסק בזה. מאז שאני דוגמנית עירום, גיליתי שהרבה מאוד מהאנשים בארץ הם ערסים כאלה. למזלי נכנסתי לבועה התל־אביבית. היא מגוננת ומוגנת".

החלק המפתיע יותר בסיפור של הולצמן הוא הקשר עם הוריה שנשמר גם אחרי סיפור הסרטונים, ומוכיח שגם בחברה שבה הורים רבים עדיין יושבים שבעה על ילדיהם שיצאו בשאלה — אפשר אחרת. "אבא שלי בדיוק חזר היום לארץ, התקשר ואמר שהוא מתגעגע ורוצה שאבוא לבקר", היא מספרת בגאווה. "שבוע אחרי האירוע הוא לא דיבר איתי, ואמרתי שאני אחכה שהם ייצרו קשר, וזה קרה".

לא אופייני.

"היום אני יודעת שההורים אוהבים אותי בכל מצב, למרות שקשה להם עם כל מה שאני עושה. זה לא היה לי ברור לפני היציאה בשאלה. יש בינינו קשר חזק, ואני מנסה לשמור על החיבור המיוחד הזה".

בשלב הבא מתכננת הולצמן להרחיב את העיסוק כדוגמנית עירום ואולי לשלב גם קריירת משחק. אינטליגנציה וכריזמה כבר יש לה, והיא גם משכילה: עד שיצאה בשאלה, היא למדה מדעים ותיכננה בכלל להמשיך ללימודי רפואה. התוכניות קצת השתנו, אבל שום דבר לא אבד בדרך. "אני עדיין צריכה לעבוד על הביטחון העצמי שלי, כי אני דתל"שית (דתייה לשעבר — י"ש) ולא ממש מכירה את העולם ולא מקדמת את עצמי מעבר לדוגמנות העירום, אבל זה יקרה". •