אחרי שהפכה בן לילה מאנונימית לדמות שאינספור ישראלים מזהים, מספרת דניאל הולצמן (23), פעם ילדה טובה חב"ד, על התקיפות המיניות והתקופה במוסד גמילה, על הזוגיות עם מוסינזון, שיצא מהארון כדו־מיני, ולמה היא לא מודאגת מיחסיו עם הדוגמן סתיו סטרשקו. רק דבר אחד היא לא: מתנצלת. ראיון בלי בושה
עד לפני שבועות ספורים, רק מעטים בישראל הכירו את דניאל הולצמן. ואז סרטוני סקס שלה עם בן זוגה גילי מוסינזון דלפו מהקבוצה הסגורה בפייסבוק שבה התפרסמו לווטסאפ, שם עשו סיבוב בידי הרבה יותר מדי אנשים שלא הכירו אותה — והאנונימיות נגמרה.
קשה לומר על הולצמן, המתפרנסת בין השאר כדוגמנית עירום, שהיא ביישנית. ובכל זאת היה לה לא קל. "היה שלב של התפרקות", היא מודה בראיון ראשון. "כשהעלינו את הסרטונים לקבוצה בפייסבוק לקחנו סיכון. גילי אמר שיש מצב שיעשו עם זה משהו, אבל סמכנו על אנשים. לא חכם מצידנו, אבל חשבנו שמקסימום יגידו: איזה מגניב, גילי בקבוצת סקס. בפועל כל המדינה ראתה את הסרטונים. אנשים, כולל עיתונאים, העבירו אותם מאחד לשני — אגב, לגמרי עבירה פלילית. אז כן, אני סבבה עם הגוף שלי והעירום שלי, אבל זה לא נותן לאנשים זרים לגיטימציה לצפות בסרטונים ולהפיץ אותם".
היא נולדה לפני 23 שנה כדינה הולצמן, ילדת סנדוויץ' בין שני אחים גדולים ושניים קטנים, בשווייץ, שם שימשו הוריה כשליחי חב"ד. כשחזרו לארץ הם התגוררו בנתניה ואז הצטרפו לעיר החרדית ביתר־עילית. "היינו משפחה חרדית נורמטיבית", היא מספרת. "אבא רוב הזמן נכח פחות בבית, כי הוא המשיך לשמש כשליח בשווייץ. זה קטע שמפריע לי בחב"ד, שהשליחות קודמת למשפחה, אבל אותי באופן אישי זה מאוד ביגר".
בגיל שמונה, היא מספרת, התערער עולמה לראשונה כשהותקפה מינית. "זה נמחק לי מהזיכרון מהר מאוד. בגלל שאסור לספר כלום לאף אחד, ואין מי שמטפל כי מגוננים על התוקפים, זה פשוט נמחק לי. רק בתיכון נזכרתי שזה בכלל קרה. כשיצאתי בשאלה גיליתי כמה הייתי תמימה. המון חברות מסביבי נפגעו, לא רק בביתר".
ומה קרה כשהזיכרונות חזרו?
"כשזה התפרץ, בתיכון, הייתי בגיל ההתבגרות, עם הקשיים הרגילים, שאליהם נוספה בולימיה וגם פגעתי בעצמי".
לטיפול הגיעה רק אחרי התיכון, כשנכנסה לרטורנו, מרכז גמילה ליד בית־שמש. "תשעה חודשים של טירונות, סיוט, כשסביבי צעירים עם כל סוגי ההתמכרויות האפשריות", היא משחזרת. "רק כשנכנסתי לשם סיפרתי להורים על התקיפה".
אבל דווקא במקום שהיה אמור להיות מוגן, הותקפה שוב. "עד היום לא יודעים מי זה היה. זה קרה באמצע הלילה והחדרים היו פתוחים כי היה אסור לנעול אותם מחשש שהבנות יפגעו בעצמן. הוא הסתיר את הפנים שלו מהמצלמות. רק אחרי התקיפה נעלו את הסורגים והדלתות, והמדריכים חזרו לישון בחדרים כדי לשמור עלינו".
שם, רחוק מהעין, החל תהליך היציאה של הולצמן מהמגזר החרדי. "החברה ברטורנו אולי דתית, אבל היה לי קל מאוד להשתחרר שם. כשההורים הגיעו לבקר הם ראו אותי בחולצה קצרה, ואבא שלי מיד אמר: 'זה חשוף מדי'. עד היום אני מגיעה אליהם בלבוש צנוע, כי אבא שלי חבר עירייה ואדם מוכר, וכאילו אסור שיידעו שיצאתי בשאלה למרות שכולם יודעים".
איך הגיבו סביבך ליציאה שלך?
"תראה, כחרדית הייתי מאוד קיצונית בדת. חברות שמכירות אותי מאז היו בשוק ממני. לא הרגשתי אז שיצאתי מסיבות אידיאולוגיות אלא רק בגלל נוחות. כלומר, תמיד היו שאלות וספקות שהעליתי בפני המורות, אבל הייתי עמוק בתוך החברה הזאת עד כדי כך שזה נראה לי הגיוני. החברה עצמה תמיד הייתה שנואה עליי, בעיקר הקטע של לשמור הכל בפנים, אבל עם הדת הייתי סבבה".
ובכל זאת יצאת, ובלי להביט אחורה.
"כשאתה מעשן לראשונה בשבת והשמיים לא נופלים עליך, אתה תוהה למה לא עשית את זה קודם. היום, כשאני כבר מכירה את העולם הישן והחדש, אני יכולה לומר בדיעבד שיצאתי גם מסיבות אידיאולוגיות. אבל אז זה היה רק שחרור נטו. רציתי להשתחרר מהמסגרות, מהסטיגמות ומהשמרנות. להכיר אנשים שונים, לחשוב לבד, באופן עצמאי".
ואיך ההורים קיבלו את זה?
"היה להם קשה. אמא שלי לא דיברה איתי חצי שנה, עד אחרי הטיפול ברטורנו. לאט־לאט ההורים שלי נפתחו. אני מאוד מכבדת את הדרך שלהם גם היום. אבא שלי שאל אותי הרבה, 'איפה טעינו?' ואני עניתי: לא טעיתם. זאת הדרך שאני בחרתי".
יותר מארבע שנים חלפו מאז עזבה את העולם החרדי, ועדיין אפשר לזהות בהולצמן את סממני העולם ההוא. חוסר ההיכרות עם לוח השנה הגרגוריאני, למשל. "את רוב התאריכים החשובים אני זוכרת על פי לוח השנה העברי", היא מחייכת.
בסיום הטיפול ברטורנו, כשכבר יצאה בשאלה והפכה מדינה לדניאל, עברה לגור בבית־שמש עם חברה טובה. "עזרו לנו למצוא עבודה ודירה ולהתחיל את החיים. מילצרתי שם. מאוד אהבו להעסיק את הנגמלים, בגלל מוסר העבודה הגבוה". שנתיים מאוחר יותר נסעה לניו־יורק ועבדה בחברת נדל"ן השייכת לדוד שלה, וכעבור שמונה חודשים חזרה לארץ והשתקעה בתל־אביב. ואז הגיע גילי מוסינזון.
"התחלתי איתו בפייסבוק לפני שנה", היא מספרת. "הוא כתב לי שיש לו חברה. אמרתי לו שהיא יפה ושיהיה בהצלחה. כשהוא נפרד ממנה הוא שלח לי הודעה בחזרה. בהתחלה היינו במערכת יחסים של סקס בלבד. כמעט חצי שנה רק שכבנו".
ואז הוא יצא מהארון כביסקסואל.
"זה לא חדש. כולם, גם אני, ידענו קודם. הוא לא הסתיר את הנטיות שלו. פשוט באותו רגע הוא שיתף את כל העולם. הייתי אצלו כשהסיפור התפוצץ. הוא שלח לי את הפוסט בהודעה ואז באתי, וישבנו כל הלילה וערכנו. אחרי זה לא ישנו שלושה ימים ברציפות. אני מאוד גאה בו על זה. הוא הוריד מעצמו איזה עולם. דווקא כשהוא יצא מהארון, התחילו הרגשות".
כלומר?
"עד אז מבחינתי הוא היה מין מדהים, יש לו אנרגיות מטורפות בכל דבר, לא רק בסקס, וכנראה גם אני הייתי מבחינתו — אבל אף פעם לא הייתה לנו שיחה רצינית. היה כיף, אבל לא דיברנו ממש. אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להיכנס למערכת יחסים עם סלבריטאי. הוא אחלה מין, וסבבה".
והייתה גם צלע שלישית בסיפור.
"סתיו סטרשקו? זה שטויות. הם נפגשו בפעם הראשונה בעבודה שלי, היה ביניהם משהו קצר והם לא ממש בקשר עכשיו. בפוליאמוריה (קיום מערכת יחסים עם יותר מפרטנר אחד — י"ש) זה לא שמחפשים לצרף מישהו. אם קורה משהו, צריך אישור מבן או בת הזוג. אני מודיעה לגילי והוא מודיע לי. נתתי לו וטו על כמה בנות והוא עמד בזה יפה מאוד, וגם הוא הציב לי וטו על מישהו".
אין קנאה?
"קנאה יכולה לצוץ, כמו בכל זוגיות, אבל מדברים על זה. אני יודעת שגילי לא יסתיר וישתף אותי בכל דבר. הוא הגבר הראשון שאני לא מרגישה צורך לדעת עם מי הוא מתכתב ואיפה הוא מסתובב. אז יש קנאה לפעמים, אבל זה לא אישיו".
תהיה חתונה?
"זה מאוד חדש לשנינו, אבל הדבר היחיד שבטוח זה שלא תהיה חתונה".
ילדים?
"לא יודעת. יש בינינו הפרש גילים די גדול. אני בת 23, הוא בן 38. תמיד יצאתי עם בחורים מבוגרים ממני, אבל הוא לא יצא עם בנות בגילי. מצד שני אני בוגרת לגילי והוא נחשב לפחות בוגר אז אנחנו מסונכרנים. הוא קצת ילד, ואני אוהבת את זה בו".
סיפרת להורים על הקשר איתו?
"בדרך כלל אני לא משתפת אותם, כי בעבר הבאתי בחור הביתה והם לא הצליחו לקבל שיש דבר כזה בני זוג לא נשואים, אבל בכל זאת סיפרתי לאמא שלי שאני יוצאת עם גילי ושאנחנו עוברים לגור ביחד. היא עשתה עליו גוגל, כנראה לא התלהבה וכתבה משהו כמו: 'הוא בלגניסט, מה את יוצאת עם סלב?' אם זו התגובה, מה אני יכולה לומר? הרי לא חיפשתי סלבריטאי. אם הייתי מחפשת, הייתי בקלות מוצאת. אני פשוט אוהבת את הבן אדם. אדרבה, העובדה שהוא אדם מוכר די מקשה. בהתחלה כל העניין עם הפפראצי די הלחיץ אותי".
מילא פפראצי. סרטון סקס שלך הסתובב בערך אצל כל אדם שני בארץ.
"דבר ראשון, כל מי שהעביר את הסרטון הזה ביצע עבירה פלילית. חד וחלק. יכולתי לתבוע, אבל אני לא רוצה להתעסק בזה".
ובכל זאת, איך זה קרה?
"אנחנו חברים בכמה קבוצות של סקס בפייסבוק. זה מעניין אותי ואני אוהבת להצטלם. בקבוצה הספציפית הזאת יש 50 חברים. אני מעלה תמונות עירום ודברים כאלה, ובמשך שנה כלום לא דלף. הפעם למישהו היה דחוף להוציא את זה החוצה רק כי גילי סלב. ברגע שהבנו שזה בחוץ עפנו משם".
איך גילית שהסרטון דלף?
"אני חושבת שאחד הכתבים שלח לגילי תמונה".
האשימו את גילי שזה מכוון.
"נו, באמת. נכון שלא היה חכם במיוחד להעלות את הסרטון, בהתחשב בזה שהיו שם בערך 20 אנשים שאנחנו לא מכירים, אבל עשינו סינון לפני ולקחנו סיכון מסוים, במחשבה שזה לא יכול לעשות הרבה נזק".
איך הרגשת עם זה?
"בהתחלה הייתי סבבה. אני לא פמיניסטית ובאופן כללי לא אוהבת את ההגדרות האלה, אבל אני אדם מוחצן שנוח לו עם העירום שלו. מצד שני, פחות נוח לי שסרטוני סקס שלי מסתובבים ושאנשים שאני לא מכירה שולחים הודעות בסגנון 'את יכולה להיות כוכבת פורנו'. זה נמוך ומלוכלך ומגעיל. אני שמחה שלפחות החברים שלי לא ידעו במה מדובר".
עזבי כלפי חוץ. בתוכך, זה לא פגע בך?
"ביומיים הראשונים לא. אחר כך הגיעה המכה, כשהסיפור לא דעך אלא רק תפס תאוצה. היה את השלב שבאמת התפרקתי, וגם לגילי זה קרה. הוא אדם שמארגן ומסדר את הבית, מבשל ועושה הכל, לא מרשה לי לעשות אפילו קניות. לא היה לי אף בן זוג כזה. ופתאום הוא שכב על הספה בדאון. הפיטורים מהפועל תל־אביב (שם מוסינזון שימש מאמן ילדים — י"ש) היו השיא. אני חושבת שזה לא מקצועי. יכלו לעשות לו שימוע או נזיפה. הרי הילדים האלה קטנים, בני שש, ואני יודעת שההורים שומרים על הילדים שלהם ושאין להם מושג מה זה מין. והרי מדובר באדם שהדליפו סרטונים שלו בניגוד לרצונו".
אחרי ההתפרקות, הולצמן הייתה צריכה ללכת לעבודה. לצאת מהבית, בידיעה שייתכן מאוד שאנשים כבר יזהו אותה. "הייתי בלחץ", היא מודה. "אבל אז נכנסתי למקום שאני עובדת בו בפלורנטין וראיתי שכולם סבבה — אז הרגשתי בסדר.
"מצד שני גילי יצא לראשונה מהבית יותר משבוע אחרי שהסיפור התפוצץ. הוא בא למקום העבודה השני שלי, והיה לו קשה בטירוף עם כל המבטים. השם שלי לא מתחבר לפנים, אבל הוא אדם מוכר. במהלך אותו ערב הגיע איזה בחור, עשה לו עיניים ולחש לו משהו באוזן על הסרטון. אם גילי היה בחורה, זו הייתה הטרדה מינית. זה כמו שפעם מישהו תפס לי את הציצי ברחוב וקפאתי, לא ידעתי מה לעשות".
יש מי שיגיד שזה המחיר של פתיחות מינית כזו.
"סליחה, אבל יש הבדל בין מה שאני עושה בחדרי חדרים, בין התחביבים והחיים שלי, למה שקורה במרחב הציבורי. זכותי, כאישה, לעשות מה שבא לי, ולדרוש שאף אחד לא יתערב לי, ישפוט אותי, ובטח שלא יפיץ סרטונים שלי. יש אנשים שנוח לי שיראו את חיי המין שלי. העובדה שאני מקיימת יחסי מין עם יותר מאדם אחד — ובוא נשים את זה על השולחן, זו לא האורגיה הראשונה שהשתתפתי בה — בטח לא אומרת שזה אמור להפוך לנחלת כולם".
היו שטענו שאת בעצם קורבן. שגילי הוא הסלבריטאי שמנצל אותך.
"שמעתי את השטות הזאת. קשקוש. כל מיני נשים שמנסות לדבר בשמי, לטעון שלא רציתי את זה. אנחנו זוג, ואנחנו עושים דברים ביחד ומצטלמים ביחד. אנחנו במערכת יחסים כבר כמה חודשים. זה הגבר שהכי אוהב אותי ותומך בי. אני פעם ראשונה בחיים מאוהבת. לא הייתה לי מעולם מערכת יחסים נורמלית, זו הפעם הראשונה, ואתם אומרים שאני מנוצלת? לא. גם גילי לא רצה שיפיצו את הסרטונים שלו. מה, רק כי הוא גבר אז אני קורבן? זה הכי לא פמיניסטי בעולם, בטח כשאני דוגמנית העירום מבין שנינו, ותמונות עירום שלי דלפו לאתרי פורנו".
המשפחה שלך הייתה מודעת לסאגה?
"אני כבר שנה ומשהו בתחום ולהורים שלי לא היה מושג. ואז באו ושלחו תמונת עירום שלי לאבא שלי, שהוא חרדי. למזלי הוא דיפלומט, וענה מה שענה ואחר כך שלח לי הודעה ומיד גם את התמונה. הסברתי לו שזה מה שאני עושה בשנה האחרונה. הוא אמר: 'זה שאת לא דתייה לא אומר שאת צריכה לעשות דברים כאלה'. בסדר. אמרתי שאני לא יכולה להתחיל להסביר לו, כי ברור לחלוטין שכל מה שאני עושה, כולל הקעקועים, יזעזע אותם, אז נשאיר את זה ככה".
לקריירה כדוגמנית עירום הגיעה לגמרי במקרה, "כשחיפשתי עבודה באול ג'ובס. מצאתי עבודה ב־300 שקל לשעה, אבל הבחור היה סוטה לחלוטין. בפעם הראשונה עוד היה בסדר, בפעם השנייה ברחתי משם. אני בדרך כלל מאוד גרועה בלצאת ממצבים כאלה, בגלל זה עברתי כמה תקיפות מיניות, כי אני כאילו מרגישה שאני אמורה לעשות את זה. אבל מאז אותו בבון, התחלתי לחפש אנשים שמצלמים עירום אמנותי. נכון, 90־80 אחוז מהם חובבנים, והרבה יותר מדי מהם מגיעים לזה מתוך חרמנות, אבל אני לומדת להבדיל בין החרמנות לבין הקטע האמנותי, וכשזה קורה אני מרגישה בנוח".
איך ילדה מבית חרדי מרגישה בעירום על הסט?
"מה שהיה הכי קשה בהתחלה זה הביטחון העצמי, אבל דווקא בזכות הדוגמנות הוא מאוד עלה. עד אז חייתי בתחושה שאני שמנה ולא יפה — הפרעות האכילה לא קרו בחלל ריק — ופתאום אני מקבלת תמונות וזה נראה טוב. העירום שלי באמת נראה יפה. במקביל נהייתי חופשייה ואני גם הולכת עירומה בבית כי זה מרגיש לי נוח. בתקופה האחרונה הפחתתי בדוגמנות, כי קשה לסנן הצעות תוך כדי שתי עבודות, אבל זה עדיין קיים ואני אוהבת את זה".
ציבורית זה נתפס פחות טוב.
"לא אכפת לי. אני מקבלת אחת לאיזה זמן מייל עם הצעות להשתתף בסרטי פורנו, ומיד מוחקת. המזל שלי הוא שהגעתי לתל־אביב. האנשים שאני מסתובבת איתם ליברלים ומקבלים את זה. כשאני מגיעה למקום עבודה חדש ומספרת שאני דוגמנית עירום, הברמנית מיד אומרת, 'מגניב, אפשר לראות תמונות?' אני לא צריכה להתנצל, ובאמת אין סיבה".
את רוצה לומר לי שאין תגובות בעייתיות?
"ברור שיש. סגרו לי את חשבון האינסטגרם, כי דיווחו על תמונות שלי. גם את הפייסבוק מחקו לי, ואחרי הסרטון קיבלתי תגובות מגעילות, ברמה שלא נעים לצטט. לא חסרים אנשים דוחים, אבל רובם עם חשבונות פיקטיביים ואין לי מה להתעסק בזה. מאז שאני דוגמנית עירום, גיליתי שהרבה מאוד מהאנשים בארץ הם ערסים כאלה. למזלי נכנסתי לבועה התל־אביבית. היא מגוננת ומוגנת".
החלק המפתיע יותר בסיפור של הולצמן הוא הקשר עם הוריה שנשמר גם אחרי סיפור הסרטונים, ומוכיח שגם בחברה שבה הורים רבים עדיין יושבים שבעה על ילדיהם שיצאו בשאלה — אפשר אחרת. "אבא שלי בדיוק חזר היום לארץ, התקשר ואמר שהוא מתגעגע ורוצה שאבוא לבקר", היא מספרת בגאווה. "שבוע אחרי האירוע הוא לא דיבר איתי, ואמרתי שאני אחכה שהם ייצרו קשר, וזה קרה".
לא אופייני.
"היום אני יודעת שההורים אוהבים אותי בכל מצב, למרות שקשה להם עם כל מה שאני עושה. זה לא היה לי ברור לפני היציאה בשאלה. יש בינינו קשר חזק, ואני מנסה לשמור על החיבור המיוחד הזה".
בשלב הבא מתכננת הולצמן להרחיב את העיסוק כדוגמנית עירום ואולי לשלב גם קריירת משחק. אינטליגנציה וכריזמה כבר יש לה, והיא גם משכילה: עד שיצאה בשאלה, היא למדה מדעים ותיכננה בכלל להמשיך ללימודי רפואה. התוכניות קצת השתנו, אבל שום דבר לא אבד בדרך. "אני עדיין צריכה לעבוד על הביטחון העצמי שלי, כי אני דתל"שית (דתייה לשעבר — י"ש) ולא ממש מכירה את העולם ולא מקדמת את עצמי מעבר לדוגמנות העירום, אבל זה יקרה". •
